בטחון בה' 

כל מה שה' עושה הכל לטובה

וישועת ה' כהרף עין

השם מבטחו בה' ינצל מן הצרה אע"פ שהיתה ראויה לבוא עליו.

יבטח בה' בכל עת צרה וידע באמת כי הוא רב להושיע מכל צרה וישועתו כהרף עין

ועל כן יקוה לישועתו גם אם חרב מונחת על צוארו,

 

אמירת פסוקים המחזקים לבטחון בה'

מסוגלים לבטל גזרות וכן לומר לפני משא ומתן וכל עסק שהוא

 

לישועתך קיוית ה'

ה' א-לוהי בך חסיתי 

הושיעני מכל רודפי והצילני

בטח אל ה' ואל בינתך אל תשען

בה' בטחתי לא אירא מה יעשה לי אדם

ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך

השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך

הבוטח בה' חסד יסובבנו

 

מהספר

נר לרגלי

של הרב ישראל יעקב לוגאסי שליט"א

ג' סעיפים יסודיים באמונה:

הכל בהשגחה

הכל בצדק

הכל לטובה

 

רוב כעסם  וזעפם של בני אדם הוא בדרך כלל או על עצמם שמאשימים את עצמם על מחדליהם וטעויותיהם, וכגון: לא חשבתי כראוי ולכך קרה לי כך או כך...היאך טעיתי...היאך שכחתי...וכיוצא, והאופן השני הוא מחמת שמאשימים את חבריהם שלא עשו את רצונם כרצונם, או שגרמו להם הפסד או בזיון וכיוצא.

הצד השוה שטעותם של בני אדם הוא להיותם מיחסים את אכזבותיהם למקרי העולם והסיבות, ועל כך כועסים המה או על עצמם או על אחרים, לכן צריך לדעת שהכל בהשגחה .

אולם עדיין, גם אלה שיחזקו בלבם את האמונה שהכל בהשגחה ובצדק עדין יזעף לבם, באמרם: אכן מגיע לי העונש, אולם מה יוצא להקב"ה מכך שאני נענש, ומי מרויח בכך, על כן יש להתחזק ולדעת שהכל לטובת האדם, וכי עונש זה שנענש בו האדם הוא לטובתו של האדם.

כדי לחזק בנו שהכל לטובה נתבונן. וכי חסר להקדוש ברוך הוא מלהשלים לך חסרונך, הלא בידו כרגע למלאת משאלות לבך על הצד הטוב ביותר, ובכוחו היה שלא תטעה בעסקיך ובכל עניניך, אלא בכל זאת מונע זאת הבורא ממך, האינך חושב שממתין דבר נכבד יותר ממבוקשך, וכי לחינם מיסרך האל בנסיונות וביסורים כאלה? הלא ודאי בכוונתו להביא לך ערך אחר ששוה פי כמה וכמה מאותם ערכים שאתה מבקשם, זהו חשבון פשוט.

אדם מתפלל לה' תפילות רבות שיזכה לדירה, עשרות תפילות ואולי מאות תפילות, ובכן אם זוכה הוא לבסוף לקבל דירה, רואה הוא בכך שהנה תפילותיו באו על תכליתן, הנה קיבלתי דירה... ובאם לאו מצטער הוא על אי קבלת תפילותיו לפני ה'.

הקב"ה מנע ממך דירה כדי ליצור סבה ואמצעי על מנת שתבוא על תכליתך  להתפלל ולהתקשר לה', ולכך דחקך בפינה דחוקה כדי שתתקשר עמו, וראה בדירה כאמצעי להביאך לתכלית שזו התפילה.

וכי שוה להקפיד או לזעוף ולזעום על הבלי עולם הזה ולהפסיד עבורם אוצרות ועינוגים לנצח, אתה מקפיד על סך של כסף שהפסדת, או בזיון שארע לך, שהנו אפסי לגבי מה שמחכה  לך באם תשתוק ותבלום פיך ולבך.

 

לחם עבודה

דוד המלך ע"ה מכריז ואומר: נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם.

כל הברכה תלויה בבטחון, והבוטח בה' חסד יסובבנו. הברכה והשמירה והחסד על האדם תלויים כפי מידת בטחונו, ולא כפי מידת השתדלותו.

 

כיצד יתיחס המאמין לנסיון אכזבת חינוך בניו

  • לראות בעמלם תקון וכפרה לעצמנו.

  • להזהר מכעס ורוגז, וזאת בכך שנדונם לכף זכות ונרחם עליהם.

  • לקחת זאת באמונת ההשגחה ולא להתמרד על רצון ה'.

  • להשתדל לקרבם באהבה וברחום ולא להרחיקם.

  • לא לראות את כבודנו ובשביל כך לנקוט באמצעים הפוכים מלקרבם, אלא לראות את כבוד שמים ולסבול בושתם וחרפתם ולסבלם עד שישובו.

 

למתנסים בסבל בלבול מחשבות טורדות ומציקות

כשנתקף הנך בהתקפת שטף מחשבות דמיוניות, פחדים, חרדות, שכב על מיטתך או שב בניחותא  וברוגע במקום שקט, והתרכז במחשבה כזו:

"רבונו של עולם אני יודע/ת שמחשבות אלו המשתוללים ומתרוצצים בקרבי הנם שלוחיך, ואתה הרחמן מונח מאחריהם, ואין כאן שום מקריות וטבעיות כלל, כי אין שום כח מלבדך בעולם כלל, ואתה הוא השליט על הכל. ותשתדל להעמיק במחשבה זו ככל האפשר – במחשבה בלבד, אף מבלי להוציא בפה שום הגה, כבר בכך תחלץ בצורה מהירה – לפחות זמנית .

מקור הדברים הוא בדברי הבעל-שם-טוב, שקבלה ממנו  מסורה ביד תלמידיו, כשנתקף אדם בצרה ואין הוא יכול להחלץ ממנה, אזי אפילו אם לא יתפלל ולא יוציא הגה מפיו אלא יתרכז במחשבה בלבד במחשבת "אין עוד מלבדו"  - תכף יפרדו כל פועלי און ממנו.

 

אמונה בהשגחה פרטית

לראות בכל דבר שהוא בהשגחה, הן בדברים המאכזבים והן בדברים המשמחים יתרגל לשים לבו עד לפרטי פרטים לראותם שאינם במקרה אלא בהשגחה , וכגון מזגו לו כוס שתיה חמה ללא סוכר, ידע, זה בהשגחה שצריך אני לטרוח עתה ולשים לעצמי סוכר, קם בבוקר ואבד לו חפץ הנצרך לו זה עתה – יאמין שהוא בהשגחה ולטובה, ויקפוץ זעמו וקצפו וישמח בלבו על הנהגת ה' עמו, וכן על כל מאורע שיארע לו באותו יום, וכגון שהכעיסוהו במלה שלא במקומה, עלבון, בקורת וכיוצא, ואז יאמר בפיו או בלבו "הכל בהשגחה והכל לטובה"  וכן ירגיל עצמו  על כל ארוע וארוע, וכגון אם הופרעה שנתו מכל סבה שהיא וכן על כל הפסד ממון, טרחה יתרה בתור או בסדור מסוים, טעות בדבור שלו שגרמה לו נזק או שנגרם נזק מחמת דבורם של אחד מבני ביתו, וכיוצא, ירים עיניו ויאמר הכל בהשגחה והכל לטובה, אלא שיהא זה בצנעה שלא ישמעוהו וייראוהו בני האדם כדי שתהא עבודה זו פרטית ואישית, ולפחות בתחילת העבודה כדי שלא יקומו על עבודתו מפריעים למיניהם וד"ל.

בכל יום מכין הקדוש ברוך הוא לכל בני האדם מספר נסיונות ומבחנים ועיניו  יחזו, עפעפיו יבחנו בני אדם לראות תגובתם.

וכן ירגיל עצמו לקבל באמונת ההשגחה כל טובה וטובה שתבוא לו, ולא יתלה בכוחו או בחכמתו, וכגון ביום שמקבל פרנסתו, או כבוד כל שהוא, או רוח כל שהוא, או כל סיעתא דשמיא שרואה בעניניו וכגון שהלך לו מהר לסדר עניניו וכיוצא יאמין שהוא בהשגחה ושהתחסדו עמו מן השמים.

אם מקבל טלפון בזמן שהוא לחוץ, מבין, זה עתה נשלח אלי זה לשיחה בהשגחה פרטית מן השמים ועלי להתיחס ולהגיב כראוי לעבד הנאמן לאדונו. וכן כשנאבד לו משהו ובפרט בשעת לחץ, מתעכב הוא בתור ארוך, או שסתם נוצר עכוב מאיזה סבה, פקקים בדרך בנסיעה, ואפילו עיכוב קטן, וכמו שממהר הוא לאיזה מקום, והרמזורים מאותתים דוקא "אדום" מה שמעכבהו במרוצתו, או שנתקע מכונית לפניו וכיוצא, כשרגיל  האדם באמונת ההשגחה מיד ירגיל עצמו לזכור שהכל בהשגחה והכל לטובה.

 

הבלימה הרוחנית

לכל מכונית ישנם בלמים. כדי לבלום ולעצור את המכונית בשעה הנחוצה. במכונית פועלים כוחות מנוגדים. המנוע מניע את המכונית. אך הבלמים יש בכוחם לעצור אותה.

האדם הוא מכשיר נפלא, כוחות רבים לאין ספור פועלים בו. כוחות המניעים אותו לפעול, לנוע. אך מן ההכרח הוא, שיפעל בו גם הכח הבולם, העוצר אותו בעת הצורך.

אמרו בגמרא: אמר רבי אלעא, אין העולם מתקים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר "תולה ארץ על בלימה". בזכות אותם אנשים היודעים כי עת לחשות יש קיום לכל העולם. ואימתי עת זו? שעת מריבה. בשעת מריבה אין אנשים מוכנים לשתוק. והתוצאה היא השתלטות הכעס על האדם. מדוע כועסים אנשים על זולתם? חוסר אמונה גורם לכעס.

אדם הכועס חושב שחברו גרם לו רעה, אבל לאמיתו של דבר החבר הוא רק שליח מההשגחה העליונה, כדי שהאדם יקבל עלבון או נזק המגיע לו.

 

המילה = תיבה לתבה יש דפנות הסוגרים אותה, אך גם דלת יש לה לפתחה בשעת הצורך, גם המילה כן, היא אינה נהגית מהר כל כך, כי יש לה דפנות סביב לה שהם השפתים והשיניים. כאשר מחליט האדם שהגיעה השעה לדבר, נפתחת הדלת והמילה נאמרת. כאשר מוטב לשתוק, שוב נדמית המילה כתבה.

מה תבת נח שמרה והגנה על נח מפני המבול, אף האוחז במידת השתיקה – שתיקתו מגנה עליו. המילים שלא נאמרו למרות רצה האדם מאד לאמרן, ומה עוד להשיב לחורפיו דבר, נעשות כתבות הרבה להגן ולשמור עליו מכל פגע ומחלה גופנית ורוחנית כאחד (כצאת השמש בגבורתו)

 

 

מהם מפסידי האמונה

ישנם מפסידים שבכוחם להפסיד את האדם לגמרי מאמונתו ובעצם לרוב עדינות האמונה – כל חטא ועוון כבר יוצאר צנון באמונה במדת מה ונמנה אחד מהם:

  • קריאת ספרים חיצוניים הכוללים דברי כפירה ואפיקורסות.

  • התחברות למינים והרחוקים מאמונה ויראת ה' מאבדת ומפסדת מן האדם את אמונתו, ואפילו שמיעת דברי הפוליטיקה שלהם מחלחלת עמוק בנפש ויוצרת מינות.

  • מאכות אסורות המטמטמות את לב האוכלן.

  • טומאת העריות – וראה בך ערות דבר ושב מאחריך ואין לך טומאה הגורמת סלוק שכינה ואמונה מהאדם כטומאת העריות על אביזריה כפגם העינים והמחשבה, ותאוה זו היא שוחד גדול ל לעור עיני חכמים ולסלף דברים המוצדקים של האמונה.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now