ב"ה

סיפור השגחה – הסוד הגדול של האבא

הקב"ה נותן הכל

מתוך עלון השגחה פרטית מכון שער הבטחון

כשאבי היה תלמיד ישיבה חלה בחולי המעיים והיה מטופל בכדורים. ימים שלמים שכב במיטה בחולשה ולמד את הספר שומר אמונים שהסגנון דיבר אליו והלהיב את נפשו. הוא למד ושינן את מאמר בטחון והתחזקות ואת מאמר השגחה פרטית בעיון ובהעמקה. אין דבר שקורה ללא השגחה. הכל מאת ה' יתברך, הכל טוב, אין רע.

אבא התרפא מחוליו נשא אשה ובאו לגור בעיר נתניה. שהיתה באותם ימים נתניה כעיר נידחת מלבד קרית צאנז. רבו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל הגיע לנפוש בעירו ובא לבקרו. באחת הפעמים אמר לו הרב בן ציון זצ"ל: "הגיע הזמן שתעשה משהו למען הקדוש ברוך הוא. יש כאן אלפי יהודים שאינם יודעים דבר ביהדות. תעשה משהו כדי לקרב אותם".

"אני אברך צעיר", ענה אבא, ואין לי שום מושג איך מחזירים בתשובה".

"זה בסדר" הרגיעו הרב, אתה צריך לומר רק מה שאתה יודע. כשאתה רואה יהודי, תדבר איתו דברים טובים, תחדיר לו קצת אמונה". זו היתה ההדרכה שאבא קיבל, והוא התחיל. ראה יהודי שאינו שומר מצוות ודיבר איתו דברי אמונה על הריבונו של עולם, בלי לחשוב כיצד דיבורים פשוטים יכולים להשפיע משהו. עם הזמן יהודים התקרבו ושינו את אורח החיים שלהם. נולדו להם ילדים, והם היו זקוקים למוסדות לימוד מתאימים. אבא ראה שמוכרחים לעזור בנושא הזה, וכך נפתחו מוסדות רבים לפי הביקוש. תלמוד תורה, גנים, בית ספר, שתי ישיבות קטנות, כולל לאברכים ואגף לבעלי תשובה.

מי שראה את הבנינים היפהפיים ואת ההתנהלות של כל המוסד האדיר הזה בטוח שיהודי עשיר כקורח עומד מאחורי זה. על כן באתי לספר את סיפורו של אבי שהיה אברך פשוט, לכאורה, שהתחיל מדיבורי אמונה פשוטים, והלך צעד אחר צעד בצניעות ובנעימות שובת לב.

ומנין באמת המימון של המפעל האדיר הזה? אבא מעולם לא ביקש שקל מאיש. לא נסע לחו"ל ותמיד שילם בכל בזמן. שלושים ושתיים שנה הוא ניהל את המוסדות, ומעולם לא אירע שמשכורתו של אי מי התעכבה אי פעם! הכל על ידי אמונה תמימה.

בתחילת הדרך, אחרי שכבר הקים את התלמוד תורה, נודע לו שהבעלים של השטח הצמוד אליו עומדים למכור אותו לאנשים שרוצים להקים עליו בית ספר מעורב ר"ל. מתאמצים כל כך להרחיק את הילדים והרכים מהשפעות רעות ויבוא בית ספר מעורב במבנה צמוד ויהרוס הכל? לא יתכן.

אבא דיבר עם בעלי השטח ושאל אם יש לו עניין למוכרו דווקא לאנשי בית הספר ההוא. "אין שום עניין, אמר הבעלים, אם אתה רוצה תקנה אתה. תניח מליון דולר והשטח שלך".

"אני קונה", ענה אבא. "מחר אביא את הכסף, בעזרת השם".

לאבא לא היה כסף ולא שום רעיון מנין להביא אותו. אני זוכר את הלילה ההוא עד היום. אבא הסתגר בחדר עם הספר "שומר אמונים" ולמד בו. הוא הגיע לפירוש שמביא בשם הבעל שם טוב על המילים, "ברוך הגבר אשר יבטח בהשם, והיה השם מבטחו" – שיש מבטיח, בוטח, ומובטח. בוטח הוא האדם הבוטח. מבטיח הוא הקב"ה שהוא המבטיח. ומובטח – הוא הסיבה והאופן שהוא בוטח שעל ידי השתדלות זו תבוא לו הדבר שהוא בוטח בו.

ואמר הכתוב ברוך הגבר אשר יבטח בהשם "והיה השם מבטחו". שהוא לא בוטח באיזה סיבה שהיא, אלא בוטח רק בהקב"ה הוא יהיה הסיבה, והוא אינו צריך לשום סיבה או הכנה להביא לו את כל מה שהוא צריך. אבא הסתובב ואמר את המילים האלה שוב ושוב, ממש בער כאש: "והיה השם מבטחו... והיה השם מבטחו..." כל הלילה התחזק והתאמן ושינן, השם מבטחו, השם מבטחו, השם מבטחו...

הבוקר הגיע. אבא יצא מהבית, והנה פוגש אותו הירקן, אחד האוהדים הגדולים של אבא. "אפשר לתרום למוסדות שלכם? הוא שאל.

"בוודאי", ענה אבא, ולבקשת הירקן הוא נתן לו את חשבון הבנק. כעבור זמן מה מתקשר מנהל הבנק ומיידע אותו על סכום  של 1,800,000 דולר שנכנס לחשבון שלו. השטח ניצל, ואת היתרה לקח אבא לבניה.

כיצד מגיע ביום בהיר סכום כסף רב כל כך לידיו של ירקן פשוט? חמיו גר בלונדון וחי את חייו בחסכנות מרובה. הוא גר בבית שקנה בארבע מאות פאוונט, ומעולם לא ידעו שהוא מחביא קצת כסף.  שבועות ספורים לפני כן הוא לא חש בטוב, וגיסו של הירקן נסע אליו. כשנכנס לאישפוז בבית החולים, הוא הבחין שבכיסו של חמיו יש חבילה של שטרות – שבעים אלף דולר. של מי זה? הוא שאל.   שלי...

התברר שהחם הצנוע והכמעט עני הוא אחד מעשירי תבל, הוא היה ניצול שואה, ומחמת הפחד שנשא עמו הוא התחבא כל כך, שאפילו לא חתם בעצמו על המסמכים שלו. שני גויים יפנים היו מורשי חתימה, ואם לא הגילוי האגבי של חפיסת השטרות, הם היו יורשים אותו חוקית בלי להשאיר פרוטה למשפחתו. הגיס סידר מיד שהירושה תעבור לילדים, ואחרי כמה שבועות הוא נפטר.

כמה שבועות אחרי התרומה המופלאה, באותו בוקר גורלי להצלת השטח, סיפר הירקן לאבא שהוא עשה את כל החשבונות, והוא רוצה לתת את המעשרות למוסדות שלו. "ככה יהיה לך שקט כמה שנים, ותוכל לשבת על התורה ועל העבודה". בכמה כסף מדובר?

תקשיבו טוב: שבעים מליון דולר מעשרות.

אבא ענה לירקן: "אני לא לוקח את זה. לא מחפש שקט. הקב"ה ישלח לי. אני מפחד לקחת את הכסף. כל השנים אני עובד על אמונה ובטחון, ועכשיו אתה בא לסדר אותי"?

אבא הזמין את הירקן לשבת איתו ולחלק את המליונים למוסדות תורה וקירוב.

אבא חי עם האמונה יומם ולילה, וכל פעם נשלח מושיע מהשמיים.

היה עשיר בארה"ב מליארדר דניאל אימריס שזכה בארבע בנות, וכולן חזרו בתשובה. אחת מהן גרה בנתניה. בעלה של הבת הוא אחד מהאוהדים הגדולים של אבא, והוא תרם שני בניינים. הוא רצה לתת לאבא מליון דולר ביד, "שיהיה לך לשוטף", ואבא לא הסכים לקחת. וכך הסביר: אסור שיהיה לי כסף מיותר בבית. אני לא רוצה להפסיד את הקשר עם הקב"ה, את האמונה, את הקיווי, את הבטחון, את התפילות.  

כשהייתי אברך צעיר הגיע פעם סכום כסף גדול מאוד. אבא לקח כמה שהוזקק לו באותו זמן, ואת השאר חילק. אני כבר ניהלתי איזה מוסד, ונדהמתי לשמוע שאבי מחלק כספים. באתי אליו למחרת וטענתי: "אבא, לכולם אתה מחלק, ואותי, את הבן שלך אתה שוכח?."

ענה לי אבא: "בני חביבי! דע לך שאני אוהב אותך יותר מכולם. בכוונה לא נתתי לך, כי אני רואה שאתה בתחילת הדרך, והאמונה לא מספיק מוחשית אצלך. לכן לא זכית לקבל, תעבוד עוד כמה שנים על הבטחון ותראה שהקב"ה יתן לך הכל".

והקב"ה באמת נותן הכל.

אבא ז"ל נפטר לפני שמונה שנים.

וממשיך לספר הרב דיאמנט: הבן החשוב ממשיך לנהל את המוסדות באותה שיטה.

אינו מבקש דבר מבשר ודם, והקב"ה שולח לו את המשכורות לכולם כל חודש.

הספר שומר אמונים אינו עוסק בכוונות וייחודים גבוהים, זהו ספר הכתוב בשפה שווה לכל נפש.    

כשיש מצוקה – מה עושים? לוקחים ספר בעניני בטחון ומאמצים אותו.

כתבתי את הסיפור ותליתי אותו בבית המדרש וכמה ימים אחר כך פנו אלי חמישה אברכים, וכל אחד לחוד סיפר לי שהוא החליט ליישם את השיטה וראה ישועה בעיניים"

אחד בשידוך, אחד בפרנסה, אחד ברפואה.

פשוט שזה כך כשחוזרים אמונה ואמונה בלי חכמות.

ברוך הגבר אשר יבטח בהשם, והיה השם מבטחו!!!

בטחון בה' 

כל מה שה' עושה הכל לטובה

וישועת ה' כהרף עין

השם מבטחו בה' ינצל מן הצרה אע"פ שהיתה ראויה לבוא עליו.

יבטח בה' בכל עת צרה וידע באמת כי הוא רב להושיע מכל צרה וישועתו כהרף עין

ועל כן יקוה לישועתו גם אם חרב מונחת על צוארו,

אנחנו בידים של אבא

איש עסקים עולה על טיסה ומופתע לראות לידו ילדה בת שמונה ללא מלווה. הוא התפעל מההתנהגות הבוגרת והרגועה שלה לאורך השעות הארוכות של הטיסה. בשלב מסוים היא שלפה מהתיק חוברת ציור וצבעים וציירה להנאתה. וכך נמשכה הדרך.

 

בשלב מסוים, פתאום היו "כיסי אוויר" והקברניט הודיע שחייבים לשבת ולהדק חגורות בטיחות. במשך יותר מחצי שעה נמשכו מערבולות האוויר, המטוס "נופל" ומיטלטל, אנשים צעקו ובכו, חלקם התפללו ואפילו איש העסקים ישב רועד מפחד, החזיק בידיות המושב והתפלל שהסיוט ייגמר.
 

פתאום הוא שם לב שהילדה הקטנה – עדיין יושבת בשקט במקומה. את חוברת הצביעה הניחה בכיס המושב, היא ישבה נינוחה ולא נראתה מודאגת.
כשהכל נרגע, הוא לא יכל שלא להחמיא לשכנתו הצעירה: "את גיבורה! איך יכולת לשמור על קור רוח ורוגע? בפרט שאת כאן לבד!" הילדה חייכה בביישנות וענתה:

 

"הטייס הוא אבא שלי. הוא הטייס הטוב ביותר בעולם והוא לוקח אותי הביתה".

 

כשילד קטן יודע שהוא בידיים של אבא, הוא מרגיש בטוח ... כשיהודי זוכר מי נושא אותו על כפיו, האם יש עדיין מקום לדאגה?

אמירת פסוקים המחזקים לבטחון בה'

מסוגלים לבטל גזרות וכן לומר לפני משא ומתן וכל עסק שהוא

 

לישועתך קיוית ה'

ה' א-לוהי בך חסיתי 

הושיעני מכל רודפי והצילני

בטח אל ה' ואל בינתך אל תשען

בה' בטחתי לא אירא מה יעשה לי אדם

ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך

השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך

הבוטח בה' חסד יסובבנו

 

מהספר

נר לרגלי

של הרב ישראל יעקב לוגאסי שליט"א

ג' סעיפים יסודיים באמונה:

הכל בהשגחה

הכל בצדק

הכל לטובה

 

רוב כעסם  וזעפם של בני אדם הוא בדרך כלל או על עצמם שמאשימים את עצמם על מחדליהם וטעויותיהם, וכגון: לא חשבתי כראוי ולכך קרה לי כך או כך...היאך טעיתי...היאך שכחתי...וכיוצא, והאופן השני הוא מחמת שמאשימים את חבריהם שלא עשו את רצונם כרצונם, או שגרמו להם הפסד או בזיון וכיוצא.

הצד השוה שטעותם של בני אדם הוא להיותם מיחסים את אכזבותיהם למקרי העולם והסיבות, ועל כך כועסים המה או על עצמם או על אחרים, לכן צריך לדעת שהכל בהשגחה .

אולם עדיין, גם אלה שיחזקו בלבם את האמונה שהכל בהשגחה ובצדק עדין יזעף לבם, באמרם: אכן מגיע לי העונש, אולם מה יוצא להקב"ה מכך שאני נענש, ומי מרויח בכך, על כן יש להתחזק ולדעת שהכל לטובת האדם, וכי עונש זה שנענש בו האדם הוא לטובתו של האדם.

כדי לחזק בנו שהכל לטובה נתבונן. וכי חסר להקדוש ברוך הוא מלהשלים לך חסרונך, הלא בידו כרגע למלאת משאלות לבך על הצד הטוב ביותר, ובכוחו היה שלא תטעה בעסקיך ובכל עניניך, אלא בכל זאת מונע זאת הבורא ממך, האינך חושב שממתין דבר נכבד יותר ממבוקשך, וכי לחינם מיסרך האל בנסיונות וביסורים כאלה? הלא ודאי בכוונתו להביא לך ערך אחר ששוה פי כמה וכמה מאותם ערכים שאתה מבקשם, זהו חשבון פשוט.

אדם מתפלל לה' תפילות רבות שיזכה לדירה, עשרות תפילות ואולי מאות תפילות, ובכן אם זוכה הוא לבסוף לקבל דירה, רואה הוא בכך שהנה תפילותיו באו על תכליתן, הנה קיבלתי דירה... ובאם לאו מצטער הוא על אי קבלת תפילותיו לפני ה'.

הקב"ה מנע ממך דירה כדי ליצור סבה ואמצעי על מנת שתבוא על תכליתך  להתפלל ולהתקשר לה', ולכך דחקך בפינה דחוקה כדי שתתקשר עמו, וראה בדירה כאמצעי להביאך לתכלית שזו התפילה.

וכי שוה להקפיד או לזעוף ולזעום על הבלי עולם הזה ולהפסיד עבורם אוצרות ועינוגים לנצח, אתה מקפיד על סך של כסף שהפסדת, או בזיון שארע לך, שהנו אפסי לגבי מה שמחכה  לך באם תשתוק ותבלום פיך ולבך.

 

לחם עבודה

דוד המלך ע"ה מכריז ואומר: נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם.

כל הברכה תלויה בבטחון, והבוטח בה' חסד יסובבנו. הברכה והשמירה והחסד על האדם תלויים כפי מידת בטחונו, ולא כפי מידת השתדלותו.

 

כיצד יתיחס המאמין לנסיון אכזבת חינוך בניו

  • לראות בעמלם תקון וכפרה לעצמנו.

  • להזהר מכעס ורוגז, וזאת בכך שנדונם לכף זכות ונרחם עליהם.

  • לקחת זאת באמונת ההשגחה ולא להתמרד על רצון ה'.

  • להשתדל לקרבם באהבה וברחום ולא להרחיקם.

  • לא לראות את כבודנו ובשביל כך לנקוט באמצעים הפוכים מלקרבם, אלא לראות את כבוד שמים ולסבול בושתם וחרפתם ולסבלם עד שישובו.

 

למתנסים בסבל בלבול מחשבות טורדות ומציקות

כשנתקף הנך בהתקפת שטף מחשבות דמיוניות, פחדים, חרדות, שכב על מיטתך או שב בניחותא  וברוגע במקום שקט, והתרכז במחשבה כזו:

"רבונו של עולם אני יודע/ת שמחשבות אלו המשתוללים ומתרוצצים בקרבי הנם שלוחיך, ואתה הרחמן מונח מאחריהם, ואין כאן שום מקריות וטבעיות כלל, כי אין שום כח מלבדך בעולם כלל, ואתה הוא השליט על הכל. ותשתדל להעמיק במחשבה זו ככל האפשר – במחשבה בלבד, אף מבלי להוציא בפה שום הגה, כבר בכך תחלץ בצורה מהירה – לפחות זמנית .

מקור הדברים הוא בדברי הבעל-שם-טוב, שקבלה ממנו  מסורה ביד תלמידיו, כשנתקף אדם בצרה ואין הוא יכול להחלץ ממנה, אזי אפילו אם לא יתפלל ולא יוציא הגה מפיו אלא יתרכז במחשבה בלבד במחשבת "אין עוד מלבדו"  - תכף יפרדו כל פועלי און ממנו.

 

אמונה בהשגחה פרטית

לראות בכל דבר שהוא בהשגחה, הן בדברים המאכזבים והן בדברים המשמחים יתרגל לשים לבו עד לפרטי פרטים לראותם שאינם במקרה אלא בהשגחה , וכגון מזגו לו כוס שתיה חמה ללא סוכר, ידע, זה בהשגחה שצריך אני לטרוח עתה ולשים לעצמי סוכר, קם בבוקר ואבד לו חפץ הנצרך לו זה עתה – יאמין שהוא בהשגחה ולטובה, ויקפוץ זעמו וקצפו וישמח בלבו על הנהגת ה' עמו, וכן על כל מאורע שיארע לו באותו יום, וכגון שהכעיסוהו במלה שלא במקומה, עלבון, בקורת וכיוצא, ואז יאמר בפיו או בלבו "הכל בהשגחה והכל לטובה"  וכן ירגיל עצמו  על כל ארוע וארוע, וכגון אם הופרעה שנתו מכל סבה שהיא וכן על כל הפסד ממון, טרחה יתרה בתור או בסדור מסוים, טעות בדבור שלו שגרמה לו נזק או שנגרם נזק מחמת דבורם של אחד מבני ביתו, וכיוצא, ירים עיניו ויאמר הכל בהשגחה והכל לטובה, אלא שיהא זה בצנעה שלא ישמעוהו וייראוהו בני האדם כדי שתהא עבודה זו פרטית ואישית, ולפחות בתחילת העבודה כדי שלא יקומו על עבודתו מפריעים למיניהם וד"ל.

בכל יום מכין הקדוש ברוך הוא לכל בני האדם מספר נסיונות ומבחנים ועיניו  יחזו, עפעפיו יבחנו בני אדם לראות תגובתם.

וכן ירגיל עצמו לקבל באמונת ההשגחה כל טובה וטובה שתבוא לו, ולא יתלה בכוחו או בחכמתו, וכגון ביום שמקבל פרנסתו, או כבוד כל שהוא, או רוח כל שהוא, או כל סיעתא דשמיא שרואה בעניניו וכגון שהלך לו מהר לסדר עניניו וכיוצא יאמין שהוא בהשגחה ושהתחסדו עמו מן השמים.

אם מקבל טלפון בזמן שהוא לחוץ, מבין, זה עתה נשלח אלי זה לשיחה בהשגחה פרטית מן השמים ועלי להתיחס ולהגיב כראוי לעבד הנאמן לאדונו. וכן כשנאבד לו משהו ובפרט בשעת לחץ, מתעכב הוא בתור ארוך, או שסתם נוצר עכוב מאיזה סבה, פקקים בדרך בנסיעה, ואפילו עיכוב קטן, וכמו שממהר הוא לאיזה מקום, והרמזורים מאותתים דוקא "אדום" מה שמעכבהו במרוצתו, או שנתקע מכונית לפניו וכיוצא, כשרגיל  האדם באמונת ההשגחה מיד ירגיל עצמו לזכור שהכל בהשגחה והכל לטובה.

 

הבלימה הרוחנית

לכל מכונית ישנם בלמים. כדי לבלום ולעצור את המכונית בשעה הנחוצה. במכונית פועלים כוחות מנוגדים. המנוע מניע את המכונית. אך הבלמים יש בכוחם לעצור אותה.

האדם הוא מכשיר נפלא, כוחות רבים לאין ספור פועלים בו. כוחות המניעים אותו לפעול, לנוע. אך מן ההכרח הוא, שיפעל בו גם הכח הבולם, העוצר אותו בעת הצורך.

אמרו בגמרא: אמר רבי אלעא, אין העולם מתקים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר "תולה ארץ על בלימה". בזכות אותם אנשים היודעים כי עת לחשות יש קיום לכל העולם. ואימתי עת זו? שעת מריבה. בשעת מריבה אין אנשים מוכנים לשתוק. והתוצאה היא השתלטות הכעס על האדם. מדוע כועסים אנשים על זולתם? חוסר אמונה גורם לכעס.

אדם הכועס חושב שחברו גרם לו רעה, אבל לאמיתו של דבר החבר הוא רק שליח מההשגחה העליונה, כדי שהאדם יקבל עלבון או נזק המגיע לו.

 

המילה = תיבה לתבה יש דפנות הסוגרים אותה, אך גם דלת יש לה לפתחה בשעת הצורך, גם המילה כן, היא אינה נהגית מהר כל כך, כי יש לה דפנות סביב לה שהם השפתים והשיניים. כאשר מחליט האדם שהגיעה השעה לדבר, נפתחת הדלת והמילה נאמרת. כאשר מוטב לשתוק, שוב נדמית המילה כתבה.

מה תבת נח שמרה והגנה על נח מפני המבול, אף האוחז במידת השתיקה – שתיקתו מגנה עליו. המילים שלא נאמרו למרות רצה האדם מאד לאמרן, ומה עוד להשיב לחורפיו דבר, נעשות כתבות הרבה להגן ולשמור עליו מכל פגע ומחלה גופנית ורוחנית כאחד (כצאת השמש בגבורתו)

 

 

מהם מפסידי האמונה

ישנם מפסידים שבכוחם להפסיד את האדם לגמרי מאמונתו ובעצם לרוב עדינות האמונה – כל חטא ועוון כבר יוצאר צנון באמונה במדת מה ונמנה אחד מהם:

  • קריאת ספרים חיצוניים הכוללים דברי כפירה ואפיקורסות.

  • התחברות למינים והרחוקים מאמונה ויראת ה' מאבדת ומפסדת מן האדם את אמונתו, ואפילו שמיעת דברי הפוליטיקה שלהם מחלחלת עמוק בנפש ויוצרת מינות.

  • מאכות אסורות המטמטמות את לב האוכלן.

  • טומאת העריות – וראה בך ערות דבר ושב מאחריך ואין לך טומאה הגורמת סלוק שכינה ואמונה מהאדם כטומאת העריות על אביזריה כפגם העינים והמחשבה, ותאוה זו היא שוחד גדול ל לעור עיני חכמים ולסלף דברים המוצדקים של האמונה.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now