מהרב בן ציון מוצפי באתר דורש ציון
נפלה עטרת ראשינו.
למורנו הרב בן ציון מוצפי שליט"א
בצער רב ועמוק, עטרת ראשינו, שר התורה, מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל נפטר
אם הרב יוכל להגיד על פועלו העצום בארץ ובעולם.
תשובה
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף השם.
מה אענה ומה אומר, מה אדבר ומה אצטדק, אסון גדול פקד אותנו, הורם הנזר והוסרה העטרה, עטרת תפארת ישראל, גדול הדור, ענק הרוח, ארי במסתרים, הארז הגדול אשר בלבנון, רוח אפינו משיח השם, עמוד העולם, פוסק הדור, המנורה הטהורה, איש האשכולות, בקי בכל חדרי תורה, ראש ממשלת התורה, המאיר לארץ ולדרים, טוחן הרי הרים, דרך קשתו ויכוננה, קולע אל השערה ולא יחטיא, לבו רחב כפתחו של אולם, נשא על כתפיו את עם ישראל כולם, כתב ספרים לרוב כל ימיו, שקדן בתורה עוד מימי עלומיו.
חמש מאות שנה לא היה בהיסטוריה איש ענק כזה, אשר אגד בנשמתו את כל העול הזה, מחבר ספרים, דבריו טהורים, פוסק פסקים, עול תורה הקים, דרשן בחסד עליון, זך השכל והרעיון, בקי בכל חדרי תורה, הוא הודה והדרה, ישב ודן את עמו על מדין, דבריו קלים וחדין, בעל מתק שפתיים, לדבריו הקשיבו כל אזניים, מוכתר בנימוסים ובמידות טובות, דאג לישראל כשלשת האבות, מאור עיננו, נזר תפארתינו, ענק שבענקים, גדול שבצדיקים, מוחל על עלבונו, מתחסד עם קונו, כיתת רגליו בחוצות, מבוקר ועד חצות, ללמד תורה את העם, בשפתותיו הוצק נועם, עושה חסד לאלפים, דבריו נופת צופים.
אהה כי עלה המוות בחלונינו, כי נשבה ארון קדשינו, והאיש אשר רבים השיב מעוון, הלך מאתנו לדאבון, בא השמש בצהריים, ולקינו בכפליים, כי כף הזכות של דורינו, נחסר בעוונותינו, כי תורתו היתה מגן בעדינו, ויסוריו ומכאוביו כפרה על חטאתינו, וחשבנו כי הוא יקבל פני משיחנו, ויביאנו אל בית קדשינו, רבנו עובדיה יוסף, בבחינת משיח בן יוסף, והנה הסתלק מאתנו ונלכד בשחיתותינו, אנה נוליך את חרפתינו.
רחם עלינו אבינו מלכינו, ואל נא באפך תוכיחנו, לא ידענו כי נביא אלהים בתוכינו, ולא שמרנו עליו בטפשותינו, אהה כי חסור חסר דורנו, וכזאת עלתה בימינו, מרגלית יקרה היתה תחת ידינו, ואיבדנו אותה מתוכינו, אנא אב רחמן, קרב נא זמן, בו יבא מלך נאמן, ויטעימנו מן, ויגלה לנו קץ נטמן, אלוה יבוא מתימן.
מורנו ורבנו, עטרת ראשינו, רבנו עובדיה יוסף, לו נפשינו ורוחינו כוסף, הסתלק מאתנו, ונפל על משמרתו מול עיננו, הוא האיש אשר לחם מלחמתה של תורה זה למעלה משבעים וחמש שנה, בשקידה עצומה, וביראה יתירה, דבק בהשם יתברך בכל לבו, ואהב את ישראל בכל נפשו, רבים הרעו לו, ועוד אחרים הציקו לו, כיוסף הצדיק בשעתו, והוא מחל לכולם והכניסם לביתו, כי עבודת השם היתה לנגד עיניו, ויראתו אל מול פניו, הלך מחיל אל חיל, להפיץ תורה ממקום למקום כאיל, ריחם על בני אברהם יצחק ויעקב, והיה מישר כל לב עקוב, כמשה רבנו וכדוד מלך ישראל, אשר ראו בעוני עמם וכל דל ושואל, דאג ללמד תורה למקטון ועד גדול, וילך הלוך וגדול.
לקראתו יצאו אבות העולם, יחד עם משה ואהרן יוסף ודוד כולם, גם הנביאים רצו לקראתו, ואתם חכמי המשנה מכאן בצאתו, והאמוראים והראשונים, ואתם גם חכמי האחרונים, יען פירסם את דברי תורתם ברבים, וזיכה בהם רבים וטובים, אשריו כי זה מנת חלקו, יגיעו ולחם חוקו, אך אוי לנו כי הוא נסע למנוחות, ואותנו עזב לאנחות, אנא אל עליון מלך רחום וחנון, שלח לנו אליה וינון, פדה עמך ישראל מכל צר ואויב, ותבנה לנו בית הבחירה ואת הגאולה תקרב. תשעה לתפילתינו, מהרה עננו, כי לך נכספה נפשינו, אמור נא די לצרותינו, החיה מתינו, וקרב לנו קץ פדותינו.
הרב עובדיה יוסף זצוק"ל - ג' חשון
מהרב בן ציון מוצפי באתר דורש ציון
גדול הדור, ענק הרוח, ארי במסתרים, הארז הגדול אשר בלבנון, רוח אפינו משיח השם, עמוד העולם, פוסק הדור, המנורה הטהורה, איש האשכולות, בקי בכל חדרי תורה, ראש ממשלת התורה, המאיר לארץ ולדרים, טוחן הרי הרים, דרך קשתו ויכוננה, קולע אל השערה ולא יחטיא, לבו רחב כפתחו של אולם, נשא על כתפיו את עם ישראל כולם, כתב ספרים לרוב כל ימיו, שקדן בתורה עוד מימי עלומיו.
חמש מאות שנה לא היה בהיסטוריה איש ענק כזה, אשר אגד בנשמתו את כל העול הזה, מחבר ספרים, דבריו טהורים, פוסק פסקים, עול תורה הקים, דרשן בחסד עליון, זך השכל והרעיון, בקי בכל חדרי תורה, הוא הודה והדרה, ישב ודן את עמו על מדין, דבריו קלים וחדין, בעל מתק שפתיים, לדבריו הקשיבו כל אזניים, מוכתר בנימוסים ובמידות טובות, דאג לישראל כשלשת האבות, מאור עיננו, נזר תפארתינו, ענק שבענקים, גדול שבצדיקים, מוחל על עלבונו, מתחסד עם קונו, כיתת רגליו בחוצות, מבוקר ועד חצות, ללמד תורה את העם, בשפתותיו הוצק נועם, עושה חסד לאלפים, דבריו נופת צופים.
מורנו ורבנו, עטרת ראשינו, רבנו עובדיה יוסף, הוא האיש אשר לחם מלחמתה של תורה זה למעלה משבעים וחמש שנה, בשקידה עצומה, וביראה יתירה, דבק בהשם יתברך בכל לבו, ואהב את ישראל בכל נפשו, רבים הרעו לו, ועוד אחרים הציקו לו, כיוסף הצדיק בשעתו, והוא מחל לכולם והכניסם לביתו, כי עבודת השם היתה לנגד עיניו, ויראתו אל מול פניו, הלך מחיל אל חיל, להפיץ תורה ממקום למקום כאיל, ריחם על בני אברהם יצחק ויעקב, והיה מישר כל לב עקוב, כמשה רבנו וכדוד מלך ישראל, אשר ראו בעוני עמם וכל דל ושואל, דאג ללמד תורה למקטון ועד גדול, וילך הלוך וגדול.