השולחן היהודי

נקודות וליקוטים מתוך הספר השולחן היהודי של הרב יעקב וולף ומהבית היהודי של הרב אהרון זכאי

כשרות המאכלים סגולה לבריאות הנפש והגוף.

 

הקדוש ברוך הוא הגדיר וקבע מה טוב לגוף היהודי ולנשמתו

ואסר את מה שיערער את השלמות הרוחנית  של היהודי.

 

נאמר במדרש: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לעבדיו הצדיקים לעתיד לבוא.

וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה, זוכה לראותו בעולם הבא.

 

 

טעם לאיסור מאכלות אסורות

כתב האברבנאל (סוף פרשת שמיני): איסור המאכלים שאסרה התורה, כבר חשבו רבים מהמפרשים שהוא מפני בריאות הגוף ורפואתו, וחלילה לי מלהאמין כן. לפי שאם הדבר כן – היה ספר תורת האלוקים במדרגת ספר קטן מספרי הרפואה.   וגם עיננו רואות, כי האומות האוכלות בשר חזיר, השקץ והעכבר, ושאר בעלי חיים טמאים – כולן הן חזקות. אולם התורה האלוקית לא באה לרפא את הגוף ולדאוג לבריאותו, אלא לדאוג לבריאות הנפש ולרפא את תחלואיה, לכן אסרה את המאכלים, לפי שהם מתעבים ומשקצים את הנפש הטהורה.  (הבית היהודי הרב א. זכאי)

 

כח השפעת מאכלות אסורות

האדם מתקיים על ידי המזון, האוכל נספג בדם ועל ידו הוא עובר לכל אברי הגוף. החלק הטוב ביותר שבדם, עובר אל הלב והמוח, והמזון שנעשה על טהרת הקודש, מגביר את רגישות הלב והמוח לגבי דברים נעלים. אפילו עניינים הנשגבים מבינת אנוש, נקלטים במוח בבהירות והבנה.

 

נאמר: ומלתם את עורלת לבבכם" כיצד? על ידי מאכלות כשרים תגבירו את כושר הקליטה וההבנה של לבבכם, ואז תקיימו כל מצוה מתוך שמחה.    הרמב"ם

                                                        

חז"ל גילו לנו שמלבד חומרת אסור של מזון לא כשר, קימת השלכה נוספת שמאכלים ומשקאות שאינם כשרים, פוגמים בקדושת נפש האדם. אהבת התורה והמצוות ורגשות עדינים אמונה וקדושה עלולים להפגע כתוצאה מכך, לכן מקפידים יראי ה' על כשרות מהדרין מעולה.

 

בקניה במסעדות, קייטרינג וכדומה, גם אם העסק נמצא בבעלות יהודים שומרי תורה

 

ומצוות יש להקפיד על תעודת כשרות המעידה שעסק זה נמצא בפקוח מוסמך.

 

מאחר וקיימים מקרים של אונאה וזיופים בתעודות הכשרות, יש לשים לב למספר פרטים האמורים לאשר את אמינות התעודה.

  • שהתעודה מקורית ולא צילום.

  • שם העסק, שם בעל העסק וכתובת העסק.

  • סוגי מוצרי המזון הנכללים בהכשר.

  • לודא אם מצוין חלבי, פרוה, או בשרי.

  • תאריך תוקף התעודה.

  • חתימה וחותמת נותן הכשרות פרטיהם וכתבתם.

 

מצויים שני סוגי כשרות:

  • כשרות מהדרין - דואגים שהמוצרים יהיו כשרים לשיטות כל הפוסקים כולל חומרות והידורים. 

 

  • כשרות רגילה - דואגים שהמוצרים יהיו כשרים על פי ההלכה.

.

דיני בשר חלק

החרד לדבר ה' צריך להיזהר מאד לאכול אלא בשר "חלק" או גלאט.

 

מליחת בשר

מהתורה אסור לאכול דם של בהמה, חיה, או עוף שפרש מהבשר ויצא לחוץ, ולכן כל בשר לפני אכילתו צריך למלחו במלח או לצלותו, כדי להפליט את דמו טרם בשולו.

 

חשוב מאוד בעת הקניה לדרוש אך ורק בשר חלק (גלאט), כלומר, בשר שלא היו עליו שאלות הלכתיות.

 

דיני הכשרת כבד

הכבד מלא דם, לכן מליחה רגילה אינה מועילה לו. דרך הכשרתו היא אך ורק בצלייה.

 

שטפי היטב את הכבד. חתכי בו חתכים לאורך ולרוחב. (כבד עוף אין צורך לחתוך) שימי על השיפוד או על כלי אחר המיוחד לצלייה, פזרי מעט מלח בהיותו כבר על האש, צלי את הכבד עד שיהיה יבש מדם.  

 

הפרדה בין בשר לחלב

הטעם לאיסור אכילת בשר בחלב, מפני שהבשר הוא סוד הדינים,  והחלב הוא סוד הרחמים, ולכן תערובת שלהם אסורה כאיסור לבישת שעטנז, לכן ימתין עד שיתעכל הבשר שהוא אחר שש שעות ויתבטל כח הדינים, ואז מותר לאכול חלב.  מלבד ילד חלש הזקוק למאכלי חלב, יש להקל בהמתנת שלוש שעות.

 

חלב שחלבו גוי

 כל חלב הנמצא ביד הגוי אסור, שמא עירב בו חלב בהמה טמאה.

 

אחד מהבעלי בתים היה נוהג היתר ושותה חלב  שחלבו גוי חלב שקורין "סמאנט" שיש בו הרבה שמנונית.  ופעם התחילו לחקור מאין לוקח הגוי כל כך הרבה חלב שמן, והתברר שקונה באיטליז של בשר הרבה מח של הבהמות וממחה אותם עם הרבה חלב ומבשלם יחד, וזו היא השמנונית.

אז נפל על פנייו שאכל טריפות ובשר בחלב.

 

הצדיק שהציל מחלב טמא

מסופר על הגאון רבי מרדכי עבאדי זצ"ל, שבאחת השבתות הוזמן עם קהל המתפללים לבית אחד המתפללים ובעל הבית ערך להם סעודה שלישית. בין התפריט היה גם מאכל שנקרא סטלגז, והוא אורז טחון מבושל עם סוכר וחלב. הרב אמר למסובים : אל תאכלו מזה. בעל הבית שתק אך כאב לו שלא אכלו ממאכל זה. למחרת ניגש הרב לאותו בעל הבית והציע לו לטייל איתו. כשהגיעו לשוק ניגש הרב אל הערבי מוכר חלב ושאל: מדוע לא מכרת חלב ליהודי הזה? ענה הערבי: איך יתכן כבוד הרב? שלחתי לו את כל החלב שהיה ברשותי ובראותי שהזמנתו היתה יותר גדולה, השלמתי לו את הכמות מחלב האתון.

אז אמר הרב ליהודי.  רואה אתה מדוע לא נתתי אתמול לכל הקהל לאכול? (אבותינו סיפרו)

 

אסור בשר וחלב

* אסור בשול.  

 

* אסור אכילה.

 

 * אסור הנאה.

 

הפרדה בין חלב לבשר

מי שאכל מאכלי חלב ורוצה לאכול מאכלי בשר, עליו להקפיד שידיו יהיו נקיות , ועדיף לרחצם במים גם כשברור לו שהן נקיות, וכן עליו לנקות את פיו, על ידי שיאכל איזה מאכל, וכן ידיח את פיו במים.

 

יש להסיר שיירי החלב מהשולחן, לפני אכילת מאכלי הבשר.

 

דיני דגים

קבלו חכמים שכל דג שיש לו קשקשים יש לו גם סנפירים, לכן אם מוצאים על הדג קשקשים בלבד הדג כשר.

 

תנור אפיה

בתנור אפיה בעל שני תאים, יש ליחד תא אחד למאכלי החלב, ותא שני למאכלי הבשר.

 

הפרשת חלה

מצות עשה מהתורה שאדם הלש עסה כדי לאפותה, חייב להפריש ממנה תרומה. שנאמר: "ראשית עריסותיכם תרימו תרומה כתרומת גורן כן תרימו אותה".

 

אפילו ילד בן 5 יכול להתגבר...

באחד הסמינרים של ערכים השתתף אדם ששמע את ההרצאות ולא השתכנע. המרצים כמעט והתיאשו ממנו במוצאי שבת קרא לצד את אחד המרצים ואמר לו: דע לך שהשתכנעתי לחזור בתשובה  בזכות  ילד קטן בן 5. בשבת בבוקר הוצאתי חבילת סוכריות מיוחדות מאוד מתוצרת חוץ וחילקתי לילדים שהיו סביבי.  אחד מהם, ילדו של מרצה חטף את הסוכריה ורץ. סוקרנתי לדעת להיכן הוא רץ. עקבתי אחריו, וראיתי אותו ניגש לאמו ושואל אותה האם יש לזה הכשר? האם התבוננה בסוכריה, וראתה שזה תוצרת חוץ ובלי הכשר. הסבירה יפה לילד את הענין ונתנה לו ממתק אחר תחתיו. הילד הסתפק ולא אמר דבר  כשראיתי את כח האפוק של הילד בן ה-5 אמרתי בלבי אם זה כוחה של היהדות כזה אני רוצה להיות.

 

טבילת כלים

כלים המיוצרים ממתכת כגון: זהב, כסף, נחושת, ברזל, בדיל, עופרת, אלומיניום נירוסטה, זכוכית, קריסטל, פיירקס, דורלקס - חייבים טבילה בברכה.

 

דיני הטבילה

יש להסיר מהכלי לפני הטבילה את כל הדברים שיכולים למנוע חדירת מים, כולל לכלוך דבק וחלודה הדבוקים לכלי.

 

טבילת הכלים נעשית אך ורק במקוה כשר לטבילת כלים או במעין או בים .

יש להכניס את כל הכלי לתוך המים, מבלי שישאר מחוץ למים חלק כל שהוא.

 

כשיש הרבה כלים, ניתן להכניסם לתוך סל רשת ולהטבילם, בתנאי שיזהר לא להניחם אחד על השני שאז לא יחדרו המים ביניהם, אלא יניחם אחד לצד השני.

 

לפני טבילת הכלי החייב בברכה יברך:

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על טבילת כלים".

 

בשול עכו"ם

א. תבשיל שבשלו גוי אסור באכילה.

טבח גוי שבשל במסעדה  או בבית מלון של יהודי, אפילו שהבשול היה בנוכחות משגיח יהודי  התבשיל אסור משום בשול עכו"ם.

 

ב. אם יהודי שם את התבשיל  בתנור או על הגז אפילו שהגוי עשה את כל שאר הפעולות התבשיל נחשב תבשיל ישראל ומותר באכילה.

 

חלב עכו"ם

אסרו חכמים חלב שחלבו גוי אלא אם כן משגיח יהודי נוכח מתחילת החליבה, שלא יערב הגוי חלב טמא וכן  שהכלים נקיים מחלב טמא.

 

יין עכו"ם

חכמים אסרו בהנאה כל יין של גוי, ושנגע בו גוי.

 

אכילת בשר ודגים יחדיו

יש להזהר מלאכול בשר ודגים שנתבשלו יחד, וכן אין לאכול בשר עם דגים יחדיו אפילו כשלא נתבשלו ביחד.

יש לאכול ולשתות דבר בין אכילת הדגים לבשר, ונוהגים גם לרחוץ הידים.

 

כשקונה את הפירות יחשוש ל: עורלה, רבעי, מעשרות, שביעית, תולעים ושבת. ועל כן רצוי לקנות בחנויות הנמצאות בהשגחת הרבנות או בד"צ !!!

 

עורלה

3 שנים ראשונות מנטיעת העץ, פירותיו אסורים באכילה ובהנאה לעולם.

בימנו מצויים בשוק הרבה סוגי פירות שיש בהם חשש ערלה,  ועל כן יש להזהר לקנות פירות רק ממקום עם תעודת כשרות שאין בפירות חשש ערלה.

 

רבעי

פירות שנה רביעית מנטיעת העץ הם קודש (וצריך לאוכלם בירושלים בקדושה) ובזמן הזה מותרים באכילה לאחר חילול קדושתם על פרוטה.

 

שביעית

ירקות שנזרעו בשנה שישית בשדה של יהודי, ונלקטו בשנה שביעית, מותרים באכילה וקדושים בקדושת שביעית. ירקות שנזרעו בשנה שביעית בשדה של יהודי, אסורים באכילה וקדושים בקדושת שביעית. עצי פרי במטע של יהודי שחנטו (שפרחו) בשנה שביעית, הפירות מותרים באכילה אך קדושים בקדושת שביעית.

 

קדושת שביעית

פירות המקודשים בקדושת שביעית אסור לקלקלם, ולכן שיירי אוכל אסור לזרוק לפח. צריך לשים בפח המיועד לשביעית או בשקית, למספר ימים, ולזרוק לפח לאחר שירקבו. אסור להשתמש בפרי שימוש מגונה כגון לניקיון וכדו', אסור לאוכלו שלא כדרך אכילתו, ואין להוציאו לחוץ לארץ ולא עושים בו סחורה.

 

תולעים

היות ותולעים ושרצים אחרים מצויים מאוד במזונו של האדם, צריכים זהירות רבה כדי לא להכשל חס ושלום באכילתם. יזרז את בני ביתו שיבדקו יפה יפה את הפירות והירקות

 

ברבים מן הפירות ובפרט בפירות המיובשים קיימת שכיחות רבה של תולעים. על פי ההלכה יש איסור חמור באכילת תולעים (כל האוכל תולעת, אפילו מתה, עובר על חמישה איסורים והרי זה משקץ נפשו ומטמא לבו). ולכן לפני שיברך עליהם יש לבדוק היטב את הפירות על ידי חצייתם לשניים ולוודא כי הינם נקיים לגמרי, (גם אם הפירות בהשגחת הבד"צ וכדו').

 

פירות מיובשים/קלויים ו/או מיובאים 

חשש שעובדו או קלו אותם עם דבר איסור (חומרים לא כשרים).

 

שבת

חשש לחילול שבת בפרי ובקטיפתו והבאתו לשוק.  ירק הנמצא בשוק ביום א', חשש שנקטף ביום שבת!

 

תרומות ומעשרות

ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות. ה' בחר בארץ ישראל והשרה בה קדושה מיוחדת, גם על הפירות והירקות הגדלים בארץ ישראל חלה קדושה, ועל כן  ציונו הבורא לקים ביבול ארץ ישראל מצוות התלויות בארץ ואחת מהן היא תרומות ומעשרות מפירות וירקות הגדלים בארץ ישראל.

 

 

 

 

פירות וירקות שעדין לא הופרשו מהן תרומות ומעשרות,

או שספק אם הופרש או לא,

אסורים הם באכילה..

 

יש להפריד קצת יותר ממאית (1%) ועוד קצת מכל מין של פרי או ירק  ליחד מטבע לפדיון המעשר שני או רבעי. ולומר את הנוסח דלהלן.

 

נוסח הפרשת תרומות ומעשרות

כל לשוני יתפרש על הצד  היותר טוב על פי דין תורה ותקנת חז"ל.

 

היותר מאחד ממאה שיש כאן (במה שמונח בנפרד) הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו (כל מין על מינו). אותו אחד ממאה שכאן (אחד ממאה שנשאר במה שמונח בנפרד) ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפון של הפירות. הרי הוא מעשר ראשון (כל מין על מינו) אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון, הרי הוא תרומת מעשר (כל מין על מינו) ומעשר שני בצד דרום של הפירות (כל מין על מינו) ואם צריך מעשר עני, יהא מעשר עני בצד דרום של הפירות (כל מין על מינו).

 

נוסח החילול: המעשר שני (***כל דרגת חיוב בפני עצמה) יהא מחולל על פרוטה (***בפני עצמה) במטבע המיוחדת לחילול זה ב"קרן לחילול מעשר שני" כפי תנאי הקרן. אם יש פירות רבעי, יהיו מחוללים על פרוטה במטבע המיוחדת לחילול זה ב"קרן לחילול מעשר שני" כפי תנאי הקרן. אותו שאינו שוה פרוטה מהמעשר שני או הרבעי, יהא מחולל בשויו, במטבע המיוחדת לחילול זה ב"קרן לחילול מעשר שני" כפי תנאי הקרן.  

 

יש לעטוף את התרומה ותרומת המעשר שהפרדנו

מהפירות ויכול לזרקן לאשפה.

 

 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now