top of page

שלום בבית

 חן האשה על בעלה

 

 הנישואין הם השקעה של הבעל והאשה בפרויקט החיים

הזורעים בדמעה ברינה יקצורו.

בתחילה משקיעים ומתאמצים, ואחר כך נהנים.

 

חכמות נשים בנתה ביתה

"חכמות נשים בנתה ביתה"- אשתו של און בן פלת  ראתה שבעלה מתחבר לעדת קורח. אמרה לו שלא ירויח מהמחלוקת, כי אם משה יהיה הרב הוא התלמיד, ואם קורח יהיה הרב, הוא התלמיד. והצילה אותו ע"י כך.

ואשת קורח – נאמר עליה "ואיולת בידיה תהרסנו" אשת קורח היתה ידענית וחכמנית היא מנסה להטות לב בעלה למחלוקת, אמרה לו אתה מקופח, הפגינה ידע ודרבנה את קורח לשאול את משה שאלות קנטרניות... והביאה אותו ואת עדתו לאבדון.

 

בבית היהודי אל תהיה צודק, היה חכם!

 

גם אני לא מושלמת

לראות את הטוב שבו. כאשר הכעס גדול נסתכל על עצמנו.. מה, אנחנו מושלמות? גם אנו נופלות. באותו רגע הכעס מצטמצם, הסערה הפנימית יורדת. גם אני לא מושלמת, אז אני שונאת את עצמי? לא. אני ממשיכה לטפל בעצמי.

 

נאמר לעצמנו: "ברוך ה' זיכה אותי הבורא בבן זוג, ביום החתונה לא היתה מאושרת ממני, ומה השתנה היום? פשוט גילית בו גם חסרונות. נו ומה בכך? הרי בן זוגי לא חריג בכך, לכל אדם יש חסרונות ואף אחד אינו מושלם. גם אנו לא מושלמות."

 

אז מה לעשות?

למצוא זמן שקט, ולחשוב או לכתוב:

  • דברים טובים שעשה למעני:.

  • הוא עורך קניות.

  • אני חשובה לו.

  • הוא מעוניין בטובתי.

  • אני והוא הורים לאותם ילדים,

  • איך אפשר שלא אעריך אותו? וכמה עמל ולחץ וידע טמון בפרנסה שבעלי מביא הביתה. הוא מדיר שינה מעיניו.

 

כשהבעל רואה שהאשה מרוצה יש לו הרגשה טובה.

 

מה זה בית אמיתי וקדוש?

אם יזמינו את בעלך לארמון, יאמר:

"אני מעדיף להיות בביתי" אשתי בנתה בית מקדש בשבילי, וזה הבית הנפלא ביותר בעולם".

(מהרב קרליבך ז"ל)

 

כשבני הזוג חיים בשלום, ... השכינה יורדת ושוכנת ביניהם,

הקדוש ברוך הוא שמח בחלקם ושוכן בתוכם.

 

איש ואשה שזכו  - הזדככו – מלשון זוך וטוהר

שכינה ביניהם. לא זכו אש אוכלתם.

 

ויתור, עידוד, חיוך, מחמאות

ושמחת חיים יוצרים בית נעים.

 

השמחה בבית רפואה בבית

ובמקום שיש שמחה יש הצלחה

 

יש שמש ולפעמים גם עננים

אך עוד לא קרה שהשמש לא זרחה שוב.

כך גם בחיי בני זוג, יכולים להיות כמה ימים מעוננים

עם ברקים ורעמים, אבל תמיד השמש שוב זורחת.

אז אם יודעים שזאת הנוסחה תמיד

יש לחכות לשמש

כיצד אדע שהוא האדם הנכון?

ישנם נשים שאינם משוכנעות שהן נשואות לאדם הנכון. לעיתים הן נשואות כבר מספר עשורי שנים, אך עדיין אינן בטוחות במאת האחוזים...  "אולי הייתי מהירה מדיי, או לא בוגרת דיי, כשעשיתי החלטה גורלית כל-כך? האם הוא האדם הנכון עבורי? אולי אהיה מאושרת יותר עם מישהו אחר?

הוא כן האדם הנכון.  עלייך לדעת כי הברכות נתונות לך ובורא העולם סידר זאת שתינשאי לאדם המתאים. התמקדות בספקות ולבטים עלולה להביא להרס חיי המשפחה. היו מספר ניסיונות עם נשים שחיי הנישואין שלהן החלו לפרוח לאחר שהבינו ש"זהו זה.. “זה האדם שאיתו אני נשואה ואתו אני נשארת, לצידו  מגדלת ילדים, משלמת חשבונות, מתמודדת עם קשיים וחולקת נחת. עם האדם הזה ורק אתו.” (אסתר פיקרסי)

 

השוואות מביאות הרס

אל לך להסתכל על אחרים ולהשוות בינם לבין בעלך.

התקשרה אישה לא מוכרת כדי לשוחח. היא טענה שאינה מאושרת. היא גילתה שבעלה אינו אדיב, אינו חכם ומחונך... כל זמן שדיברה הרגשתי שסיום המשפט שלה חסר... לחצתי עליה: "כמו מי?", אך היא לא ענתה. שאלתי אותה אם יצא להם להיפגש עם זוג נוסף לאחרונה והיא נדהמה: "מה, ראית אותנו במסעדה?" (זכרו: לא ידעתי אפילו עם מי אני מדברת). הרגעתי אותה והסברתי שמסגנון דבריה הבנתי שהיא משווה בין בעלה למישהו אחר וביקשתי הסבר. בצבעים קודרים היא תיארה כיצד בעלה של חברתה הסיט עבורה את הכיסא, תלה עבורה את המעיל, ידע בדיוק איזה אוכל להזמין עבורה... בעוד בעלה ישב והמתין עד שהיא תזמין את האוכל עבורו... בעלה של החברה היה אדיב ומלא הומור והוא אפילו הבין בסוגי יינות! – כך היא חזרה הביתה מאוכזבת ונכלמת מאוד בבעלה – הידיעה איזה יין להזמין לא עושה את הבעל טוב יותר!  כדאי להתמקד בתכונות הטובות של בעלך, בתכונות החשובות באמת; על ידי כך את מחזקת אותן. השוואות מובילות לבעיות. זהו בעלך ולא יהיה לך אחר על פניו! (אסתר פיקרסי)

           

נסיון קשה

בדורנו "דור דעה" נתונות נשות ישראל בנסיון קשה. הבנות רוכשות השכלה בתחומים רבים. דבר זה יש בו ברכה רבה. מחד – מסוגלות הן להחדיר בכל מעשיהן טעם וערכים, אבל טומן בחובו מוקש ונסיון: חושבת האשה בלבה: "אני אשאל את בעלי? והרי גם אני יודעת, למדתי דינים ומנהגים, פסיכולוגיה ופדגוגיה מתמטיקה ומתודיקה"...  מרגישה היא כי אם תכבד את בעלה ותשאל בעצתו, הרי זה כאילו מפחיתה מערך עצמה. אך לא היא. טעות זו תחילתו של חורבן ומאבקי כח אלו סופם להשפיל את מעמדה בעיני בעלה, ילדיה ובעיני כולם כאשר הבית שיצמח מחיכוכים ומלחמות כבוד אלו יעיד על שרשים לקויים. לא כבוד היא מביאה כי אם בזיון! איזהו מכובד? המכבד את הבריות! דוקא הכבוד, ההכנעה, הויתור על רצונה, הם אשר ירוממו את מעמדה בעיני בעלה, ובעיני משפחתה כולה. כפי שאמרה אם חכמה לבתה: אם תמליכי את בעלך יעשה הוא אותך למלכה! (מרוה לצמא)

 

שמור על הפרטיות

יש דברים בין בני הזוג שהם אישיים ולא פותחים אותם לפני אחרים. המרחב הפרטי בנישואין הוא קדוש ומה שנמצא שם נשאר רק שם. הבעל לא אוהב שמשתפים אנשים אחרים בחיי הבית. אדם שמע במקום עבודתו שני אנשים דנים באירוע שקרה בין בעל לאשתו. כששמע אותם מפרטים אודות עובדה בסיפור – הסמיק מאוד. הוא הכיר את הסיפור הזה שקרה אצלו בבית. הם למעשה שוחחו אודותיו. הבעל הבין שאשתו סיפרה לחברתה שסיפרה לבעלה שעכשיו סיפר לחברו בעבודה את הסיפור האישי כל-כך. הוא הרגיש נבגד ופגוע והיה קשה לשכנעו לחזור הביתה. (אסתר פיקרסי)

 

 

משל הצבי והקרנים

הצבי לפני שהיה נכנס ליער היה קוצץ את קרניו, כדי לא להסתבך בענפי היער. כלה ששמעה את משל הצבי והקרניים, חשבה בליבה: כל החיים הסתבכת עם ההורים, ההנהלה, עם סבתא וסבא אז מה, עכשיו את רוצה עם בן הזוג שלך גם להסתבך? ואז גמלה בליבה החלטה לקצוץ את הקרנים.  החליטה לשנות את התנהגותה ושלום בביתה. צריך להתגמש. לא לעמוד על דעתנו על דברים שהם לא כל כך עקרוניים וחשובים. וכך בעצם לא נסתבך ביער החיים.

          

הרכות והגמישות הם החוזק של האשה.

אשת חיל זו שעוזבת מידות אביה ולומדת מידות בעלה עד שתדומה כאחותו וכבתו. האתגר עבורנו הוא להתגבר על "אי ההתאמות"

 

לא להעתיק את בית ההורים. השתלבי, ואל תגחכי על השונה והבלתי מוכר. היי גמישה. בסופו של דבר תעצבו דפוס בלעדי לכם. לא "כמו".

 

עולם חסד יבנה

עיקר החסד שאשה צריכה לעשות הוא עם בעלה וילדיה.  אם עושה חסד לבריות על חשבון בני ביתה היא דומה לחייל שמפקדיו יודעים על כשוריו המיוחדים ולכן הפקידו בידו עמדה חשובה, והוא קם, ועוזב את עמדתו, והולך לעזור בעמדה אחרת, והעמדה שלו נשארת ריקה וחשופה, ומשם האויב נכנס. כך גם האשה יש לה עמדה חשובה בביתה. רק אחרי שכולם בבית קיבלו את מה שהם צריכים לקבל, אם יש לה רצון וכח לעשות חסד עם שאר הבריות, בודאי אין קץ לשכרה.

 

ביקורת בונה

ביקורת מלשון קור, מקררת את מערכת היחסים. כדי שיסכים לקבל ממני צריך להרגיש את הרצון הטוב,  שאכפת לי ממנו שאני אוהבת אותו שהוא חשוב לי. אם בכל זאת נכשלנו בביקורת לא ראויה, נדע כי בכוחן של מחמאות לקרב ולתקן את מה שהביקורת קלקלה.

 

המילים הם כח רוחני

אם מדברים שלילי זה הרס, ארס. הורס כל חלקה טובה.

לכן לא לקמץ במילים חמות. מלים ויחס חם משמחים ומעודדים וגורמים לשלום בית יותר מכל הנתינות האחרות. בשביל מילה טובה מוכן האדם לעבוד ולהשקיע מהבוקר ועד הערב. נהיה חכמים ונדע לתת אותם בזמן.

 

פתק קטן מידי פעם מחמם את הלב.

 

הארת פנים

*           אִם אַקְרִין שִׂמְחָה, וְאֶתֵּן חִיּוּך, הֲרֵי אֲקַבֵּל חִיּוּך ושִׂמְחָה כְּמוֹ הָהִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁנִרְאֶית בַּמַּרְאָה "כַּמָּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים , כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם". לְעוּמָת זֹאת, אִם אַזְעִיף אֶת פָּנָי - אַטִּיל קַדְרוּת בַּבָּיִת.

 

*יֵּשׁ בִּי כּוֹחוֹת נִפְלָאִים שֶׁל הַזְרַחָת שֶׁמֶשׁ, שֶׁל הַקְרָנָה סְבִיבִי – אַעֲנִיק, אֶתֶּן, אַחַיֵך וְאָאִיר פָּנִים תָּמִיד. לֹא אַחַכֶּה לְחִיּוּך הַבָּעַל בְּשׁוּבוֹ הַבָּיְתָה, אֶפְשָׁר עָיֵף הוּא,- אַחַיֵך תְּחִלָּה, וְאֶזְכֶּה לְבַּיִת שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר.

 

*           כְּשֶׁאֲנִי מֵאִירָה פָּנִים לְבַעֲלִי, וּמְקַּבֶּלֶת אוֹתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים שֶׁל שִׂמְחָה עוֹשָׂה אֲנִי עִמּוֹ חֶסֶד גָּדוֹל, מְחַיָּה וּמְחַדֶּשֶׁת אֶת כּוֹחוֹת נַפְשׁוֹ וּמַכְנִיסָה בּוֹ כּוֹחוֹת שֶׁל שִׂמְחָה וְאוֹשֶׁר. אִשָּׁה עַצוּבָה וּמִתְלוֹנֶנֶת תָּמִיד מְדָכְּאָה אֶת כּוֹחוֹת הָאִישׁ, וּמָשְׁרָה רוּח עָצְבוּת בַּבָּיִת.

 

 

לא להעלות את המילה גרושין

כל אשה צריכה להחליט בלבה יהיו הבעיות שיתעוררו אשר יהיו, לא לדבר על גירושין. לוותר על הרבה דברים ובלבד שלא להגיע לגירושין. (חוץ ממקרים קשים) להחזיק את הבית,  להחזיק את הבעל. להתפלל עליו.  ישנם הרבה מקרים שהמלה גירושין עולה בקלות יתרה על הלשון, וזה בעצמו מערער את שלום הבית, כשהבעל שומע גירושין הוא מאבד את האמון ביחסים ביניהם, אבל אם תאמר שקשה לה מאד וכד' אבל לא תעלה את המלה גרושין על דל שפתיה, יבין שהכאב מדבר מגרונה, והיא כן רוצה לחיות אתו, וזה יתן לו כח לעבוד על עצמו ולהשתנות.

 

מחליפה יסורים ביסורים

כשלאשה יש יסורים בביתה, ובמקום לפתור אותם ע"י תשובה ותפלה והדרכה נכונה בשלום בית. היא חושבת שאם תתגרש תפתור בזה את כל הבעיות שיש לה ותגאל מיסוריה. ולמעשה, היא רק מחליפה יסורים ביסורים. כי כל זמן שלא עשה האדם תשובה, ומגיעים לו יסורים, אזי מה

שיעשה לא יועיל לו להנצל מהם, כי מהקדוש ברוך הוא אף אחד לא יכול לברוח. נדמה שהגרושין יעשה סוף לכל המחלוקת אבל הוא אינו אלא התחלה של מחלוקת ארוכה וקשה המתמשכת לאורך כל החיים. בעיקר כשיש ילד משותף. שאז צצות אין סוף בעיות חדשות, שאילו לא היו מתגרשים לא היו להם כאלה בעיות.

 

להאמין שיכולים לתקן

אם כבר עברה משבר צריכה לחשוב איך ממשיכים מהנקודה הזו כרצון הבורא "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן." (חכמות נשים)

 

לא לערב הורים

כְּשֶׁיֵּשׁ בְּעָיוֹת בֵּין בּנֵי הַזּוּג, אֵין לְעָרֶב הוֹרִים וּקְרוֹבִים כִּי זֶה עָלוּל לְסַבֵּך. כּשֶׁלֹא יְכוֹלִים לִפְתוֹר אֶת בְּעָיָתָם בְּעָצְמַם יִפְנוּ לְאָדָם מוּסְמַך בַּנוֹשֶׁא וּבְּהַסְכָּמַת שְׁנֵיהֵם.

 

להפוך את הבעל בתפילות

כל אשה על ידי החיזוק, העדוד והתפילות, יכולה להפוך את הבעל.  זו השליחות שלה, ובשליחות הזאת היא צריכה לשמוח בחלקה. נשים שהיו שמחות בחלקן, בנו את הבתים שלהן בסבלנות, בחכמה ועם הרבה רגש, לב ותפילות. ולעומת זאת נשים שבקלות היו יכולות להצליח עם הבעל, הפסידו אותו כי לא שמחו בחלקן.

 

אולי עוד תפילה אחת וה' יענה לבקשתי

כשאת בצער. ומרגישה שמשהו מתערער, מה יהיה מחר? במקום לדאוג בטאי זאת בתפילה. כל דבר שהנך זקוקה לו בקשי מה'. יש דברים שאת מתפללת עליהם שנים ולא נענית! פשוט כך קבע הקב"ה שתוושעי אחרי מספר מסויים של תפילות! המשיכי להתפלל ותוושעי..

בתפילה יש כח אדיר.  לא להתייאש מלהתפלל, כי תפילות אינן שבות ריקם, ולפעמים זה לוקח זמן, אך יש להתמיד ולהמשיך להתפלל.

 

לוותר זה לא עונש

להגיד סליחה זה לא בושה

 

להשתדל כמה שפחות להגיד לבעל "למה",

 למה עשית, למה קנית, למה ולמה (לא לחנוק.)

 

 

בבית היהודי אל תהיה צודק, היה חכם

 

חכמות נשים בנתה ביתה

חכמות נשים בנתה ביתה"- אשתו של און בן פלת ראתה שבעלה מתחבר לעדת קורח. אמרה לו שלא ירויח מהמחלוקת, כי אם משה יהיה הרב הוא התלמיד, ואם קורח יהיה הרב, הוא התלמיד. והצילה אותו ע"י כך.

ואשת קורח – נאמר עליה "ואיולת בידיה תהרסנו" אשת קורח היתה ידענית וחכמנית היא מנסה להטות לב בעלה למחלוקת, אמרה לו אתה מקופח, הפגינה ידע ודירבנה את קורח לשאול את משה שאלות קנטרניות... והביאה אותו ואת עדתו לאבדון.

 

צריכים אותו

ספרו על אשה שבעלה נפל למשכב.  היא פירנסה את הבית ואת כל המשכורת שקיבלה מדי חודש מסרה לבעלה. כשהיתה צריכה כסף בקשה מבעלה. וכן כשילדיהם היו צריכים אמרה: "לכו לאבא". בדרך זו כיבדה את בעלה נתנה לו את הכבוד גם בעיני הילדים והמשפחה ונתנה לו להרגיש שעדין צריכים אותו.

 

התפקיד הביתי כאתגר

"שנים רבות ספרה הגברת נ. הסתובבתי ממורמרת וחסרת ספוק. הקב"ה חנן אותי בכשרונות מיוחדים. בהיותי בחורה הייתי מארגנת תכניות, מדריכה קבוצות של חניכות נלהבות עשיתי הרבה. לאחר נישואי הרגשתי שאני מבוזבזת. האם כל הכשרונות המיוחדים ניתנו לי, כדי שאשב ואקפל כביסה?  נכון, לא הייתי משועממת ברוך ה' כי זכיתי בילדים מלאי מרץ, אבל הייתי מדוכדכת כי הרגשתי שאינני ממצה את כשרונותי. הרי להחליף טיטולים ולהאכיל פעוטות כל אחת יודעת כך הסתובבתי כמה שנים עד שה' שלח לי אשה חכמה אשר האירה את עיני. "טעות חמורה בידך" היא אמרה לי. את תפקיד האם בישראל את יכולה לבצע בצורה יותר מעולה, בזכות הכשרונות שהתברכת בהן. מטפלת לא תצליח לעשות את מה שאת יכולה לעשות לילדיך. כל ארוחה יכולה להפוך לחויה אם תשלבי בה את כושר הספור שלך. ביכולתך להכניס בילדיך אוצרות אשר יעמדו להם לחוסן. אל תנהלי את ביתך כמו עוזרת פשוטה. התיחסי אל התפקיד הביתי שלך כאתגר שאפשר לטפח בו הכל. אהבת הבריות אהבת ישראל. טפחי את כשרונות ילדיך. כל מה שחשבת לפעול בחוץ הפני פנימה אל ביתך אל ממלכתך. (מרוה לצמא)

 

כדי להקים בית יהודי,

צריך רב שינחה אותנו בענייני הנהגת הבית.

א.         רב אחד המקובל על שני הצדדים.

 

ב.         שאלת הרב תנוסח בידי שני הצדדים.

 

            מקרה: בעל פנה אל הרב ואמר : 3 שבתות אנחנו אצל הורי אשתי לא מגיע לי שבת אחת אצל הורי? הרב ענה: "אם אלו הנתונים אז אתה צודק. כשהאשה פנתה אל הרב היו לה נתונים אחרים והרב הצדיק אותה. היא אמרה שאביה שוכב על ערש דווי ומי יודע אם יחיה עד מוצ"ש לכן צריך לשמוע את כל הנתונים כדי להחליט מי צודק.

ג.          אם אחד מבני הזוג לא מסכים לשאלת-רב, זכות הבן זוג לשאול שאלה חד צדדית עם נסוח אחד.(ר' דיאמנט)

 

בשביל זוגיות צריך שניים. אבל בשביל לשנות,

ולפתור בעיה זוגית, מספיק צד אחד.

בורא עולם מזווג זיווגים, ועשה כך שכל אחד יחפש וירצה

את ההיפך שלו והוא  המשלים אותו.

אחרי החתונה, דוקא בדברים שבגללם רצינו להתחתן, באותם נקודות אנחנו רוצות לשנות את הבעל ובטוחות שנקודת המבט שלנו היא הנכונה. וכך יוצא שאנחנו עסוקות במה לא בסדר כדי לתקן אותו. אך כמובן שזה לא מועיל, כי אפשר לשנות אף אחד אם הוא לא רוצה.

 

 רק כשנרד מעמדת הצודקת תמיד, נוכל להבין ולהקשיב לו.

 

אי אפשר לשנות אף אחד אם הוא לא רוצה.

כשאת רוצה לתקן את בעלך. לשפץ אותו לחנך אותו. זה הדבר הכי שנוי עליו. הוא חש נשלט, חלש ובלתי יוצלח. מנגנון חסימה מופעל אוטומטית והוא מתנגד לכל ניסיון לשנות אותו.

 

ככל שאנחנו מתעסקים בחולשות של בן הזוג, אנחנו מעצימים אותם ומזמינים עוד קושי לחיינו. אך ככל שנתמקד בטוב גם אם הוא ממש ממש קטן, הטוב הזה ילך ויגדל. כי כל דבר שמתמקדים בו הולך וגודל.

 

 

איך להחזיר את השלום בבית

להיות עסוקה במשהו שהוא בשליטתך.

במקום להיות עסוקה במה הוא אמור לתת לך שאין לך שליטה על זה.

נפסיק לנסות לשנות את הבעל ונפסיק עם ההערות שאינן עוזרות.

 

קסם הזוגיות

איך לגרום לבן הזוג לקבל את רצוני?

להתמקד בשבחים בדברים החיוביים שבבן הזוג. כתוצאה מכך הוא פתוח יותר לקבל.

בהשפעת המחמאה תהיה אוזנו כשובה וליבו יהיה פתוח להקשיב לדבריך.

כשהבעל זוכה באמון ובהערכה, הוא משתפר ומתקדם.

 

הבעל אוהב לפתור את בעיותיו בכוחות עצמו.ורוצה שתכבדי ותעריכי אותו.

 

משימות -עין טובה

בדף גדול כתבי כל מה שטוב בבעלך. מידות טובות, מעשה שעשה ועוד.  ופתאום תגלי שהוא יותר יחמיא, יפרגן ויותר יתחשב.

 

דף נוסף - לכתוב מה יש לי בזכות הבעל. כך הלב ישתנה לטובה על הבעל. (לדוגמא: ילדים, בית, אני לא לבד, יש עם מי לדבר, לצחוק, הוא מפרנס, עורך קניות, לא נשארתי רווקה ועוד)

 

בדף נוסף לכתוב מה אני מאחלת לבעלי. שיהיה לו טוב.(

 

נדמיין את הבעל בצורה הכי טובה שהיינו רוצות לראות אותו. ולבחור את הבעל שלנו מחדש.

 

 

שלום ורעות כלה וחמותה

המשפחה היא בית היוצר של בן הזוג, היא הכח שלו, הכבוד והגאווה שלו.

כבדו את בית היוצר. גם אם הורי בן הזוג מתערבים, מעירים, פוגעים, כועסים,- תתאפקו, תתגברו, תבליגו, תשתקו.

 

זכרו – לעולם לא נוכל להבין אנשים מבוגרים. הם דור אחר. יש להם "סים" משלהם.

 

 

כדי ליצור אווירה טובה והבנה ביניכם :

 

 זכרי, לולי הורי בעלך לא היית זוכה בבעל שעמו בחרת להקים בית בישראל. יחס של הבנה וסובלנות מצידך הוא אות להכרת הטוב למשפחת בעלך ואת חייבת להם זאת, כפי שאת נותנת להורייך.

 חמותך דואגת מאוד לשלום בעלך, בלי כוונה לפגוע בדאגתך אליו.

 אם חמותך מתערבת בחינוך הילדים, באוכל בלבוש ועוד, היי סבלנית והביני את הקושי שלה. סובלנות ולימוד זכות יעזרו לך.

הכל מתחיל בהתייחסותך. כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.

 אם חמותך שולחת מאכל , ספרי לה כמה היה טעים ושמחי אותה.

וכן כשמתארחים בבית ההורים, כמה יפה לומר מדי פעם "תודה, היה נחמד נהניתי". מילים כאלה משדרותהערכה למעשיה

 

 כשצריך להיות לעזר – היי אתו ולא כנגדו. כלה נבונה מבינה שאם לבעלה היו תפקידים קבועים בבית הוריו, מותר לו ללכת לעזור מדי פעם. לדוגמא: בעלה היה רגיל לבנות את הסוכה בבית הוריו. כלה הנוהגת בחכמה, מתענינת ומעודדת אותו ללכת שהרי בין כה וכה ילך. ואם לא ילך בגלל שהדבר מפריע לאשתו, יחוש רע . ברגע שהיא דוחפת אותו לכך, הדבר מעניק תחושה טובה ותורם לכל הצדדים. (הר’ ר. שמש

 כשהחמות מותחת ביקורת  (הר' ר. שמש) יש חמות שמבקרת ביקורות "בואי אראה לך איך שוטפים את פיטמת הבקבוק" או: "מאיפה הנעלים המוזרות האלו?” ההערות והביקורת הן לא קלות עבור הכלה, אשר היא רגישה ואיכפת לה שחמותה אינה מרוצה מהנהגתה. ואף על פי כן... כמה נבונה היא הכלה שמהנהנת בראשה, מקבלת את הדברים בפרופורציות נכונות ונוטלת את העצות הטובות כצידה לדרך. את הביקורת שנראית לה מיותרת היא מסננת. לחמותה היא תתן את הכבוד והתודה, ובביתה היא תנהג כמו שמתאים לה.

 

 מידה כנגד מידה זכרי: גם את תהיי חמות בע"ה בעתיד וכמו שאת מתנהגת יתנהגו איתך בעתיד (מידה כנגד מידה

 

            נזכור ונקיים: "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך".

כל השקעה ליצירת קשר טוב בין בני הזוג להוריהם, בין כלה לחמותה כדאית ומשתלמת. ילדים הרואים את הוריהם מכבדים את הורי שני הצדדים, זוכים לגדול בבית בעל יסודות חזקים ואיתנים. הם זוכים לחוש ביטחון ויציבות, אהבה וכבוד.

 

 

  מקרה שהיה - על אשה שלא נתנה לבעלה צ'אנס.

עין טובה באשה

לתרגם כל דבר בעין טובה..

בכל דבר ומצב למצוא את הנקודה הטובה.

 

הייתי תלמידה די טובה התחזקתי ביהדות וכשהגיע זמן השידוכים

הכירו לי בחור שנראה טוב. היו לו ביטוים מקסימים. 

לאחר הנישואין הוא התגלה כאפס. היה נעלם בכל עת שרצה, מסתובב עם בחורים ריקים, ישן הרבה.... ואני נאלצתי להתמודד עם הילדים לבד.  התייחסתי אליו כאילו הוא ילד קטן. היה נפגע מכל דבר. הוא טען שאני מנהלת לו את החיים. כשהיה מגיע הייתי חייבת להעיר לו....  הילדים דוקא הסתדרו אתו. סך הכל מעולם לא היה אדם רע. היה מנופף לי בעובדה שהילדים אוהבים אותו. הייתי אומרת בטח, איזה ילד זוכה שיהיה לו אבא ברמה שלו זאת היתה התשובה שלי הצינית. יום אחד נמאס לי החלטתי להתגרש ....הוא נלחץ קשות והתנגד.... אחרי 3 שנים של פירוד קיבלתי ממנו גט. ....הרגשתי שיצאתי לחופשי.... שנה לאחר הגירושין הבן אדם התחתן שוב. למען האמת ריחמתי על אשתו.

 

זמן מה לאחר נישואיו הזדמן לי להפגש עם אשתו רינה.  מהמילים שלה הבנתי שאין לה בליבה עלי. עם הזמן אני מתחילה לשמוע שהוא התחיל לעבוד. חוזר מיד אחרי העבודה. עזב את כל החברים הרעים שלו. הבנות סיפרו שלומד בערב ומהבנים שמעתי שמתענין בלימודים שלהם ומעודד אותם. הדבר היה לי לפלא. לא הבנתי איך זה קרה.

 

הזדמן לי להיפגש עוד כמה פעמים עם רינה וכל פעם היתה משבחת את בעלה כמה הוא טוב. עברו מאז 15 שנה לבעלי לשעבר יש 4 ילדים מאשתו השניה ואי אפשר להכיר אותו. תמיד שילם מזונות בזמן. לפני חודשים הגיע התשלום האחרון של המזונות... ומאז עוברות כל מיני מחשבות... איך זה יכול להיות שבעל שהיה כל כך חדל אישים אצלי שהייתי אשה מושלמת כעקרת בית למופת... איך זה שמיד כשהשתחרר ממני הוא נהיה בן אדם.

 

אני לא מצאתי שום סיבות להעריך אותו. את הלב הטוב ייחסתי לטפשות שלו. אבל היא העריצה אותו על כל דבר קטן. פעם סיפרה שהיו בשייט בכנרת בסירת מרוץ עם הילדים. את יודעת איך הוא נוהג בסירה הוא ניצח את כולם. ואני בזתי לה בליבי הנה עוד סיבה להעריץ בעל... אבל עם הזמן ראיתי שהיא מעריצה אותו ואין ביקורות. וגם כשהיתה ביקורת היתה אומרת בכזאת צורה מתוקה ועדינה. בתחילת הדרך אמרה שהיה ישן הרבה. אמרה מסכן, קשה לו, היתה לו ילדות קשה. אני מתפללת עליו .. הוא לא אשם. בינתיים אני משתדלת שלא יפריעו לו ושיצליח בעלי היקר.

 

אני חושבת המון על הדרך שלה מול הדרך שלי הצינית הביקורתית המשתלחת. אני יודעת שאצלי לא היה לו שום סיכוי. בשמחות אני רואה כמה טוב לו כמה הוא מעריך אותה. עליה כתוב “חכמת נשים בנתה ביתה.

גמלתו טוב כל ימי חייה..”

 

“כָּל עוֹד יִרְצֶה כָּל אֶחָד מִכֶּם לַתֵּת לַשֵּׁנִי - תְּקַבְּלוּ שְׁנֵיכֶם וְתִהְיוּ מְאוּשָּׁרִים. בְּרֶגַע שְׁבּוֹ יִרְצֶה כָּל אֶחָד מִכֶּם לְקַבֵּל מְרֵעֵהוּ, אִישׁ מִכֶּם לֹא יְקַבֵּל, וַחֲלִילָה תִּהְיוּ אוּמְלָלִים

( הרב דסלר זצ”ל "אנא עבדא")

 

בעל ואשה הבדל עצום בדעות ובתכונות וזה מגרה את היצר לעימות. כאן מבחן השלום:

אם בזמן המאבק הפנימי אני מכריזה לעצמי: אינני נכנעת למריבה, ויהי מה! אשלם כל מחיר,

אך אשכין שלום בביתי! הרי ניצחתי. 

(וכל הרודף שלום, אין תפילתו חוזרת ריקם)

 

להודות

להשתדל להודות על דברים שעושה בשבילכם, ולצורך הבית,

ולא לראות כדבר המובן מאליו וכחובתו לעשותם.

וצריך לשבח ולעודד ולשים לב לכל עשיה ונתינה.

 

סגולה גדולה היא כשאדם מודה ומכיר בטובתו של הקב"ה. דרך ההודאה לה'  על כל מה שנתן לנו גורמים שהשערים שכבר נפתחו ישארו פתוחים. 

 

אמרי לעצמך: תודה ה' שזכיתי בבן זוג,

ביום החתונה לא היתה מאושרת ממני, ומה השתנה היום? פשוט גילית בו גם חסרונות. נו ומה בכך? הרי בן זוגך לא חריג בכך, לכל אדם יש חסרונות ואף אחד אינו מושלם. גם אני לא מושלמת, אז אני שונאת את עצמי?

לא. אני ממשיכה לטפל בעצמי. אז מה לעשות?

למצוא זמן שקט, ולחשוב או לכתוב

את הדברים הטובים שעושה למעני, ומה יש לי בזכותו:

יש לי בעל (יש כאלה שאין להם)

יש לי חברותא לתיקון המידות, יש לי מי שמניע אותי לעשות דברים .

הוא עורך קניות. אני חשובה לו. הוא מעוניין בטובתי.

אני והוא הורים לאותם ילדים, איך אפשר שלא אעריך אותו? וכמה עמל ולחץ וידע טמון בפרנסה שבעלי מביא הביתה. הוא מדיר שינה מעיניו. ועוד.

 

תתמקדי בטוב הטוב יגדל.

תתמקדי ברע הרע יגדל.

 

כבוד הבעל

הַקַּבּ"ה טָבַע בָּאִישׁ טֶבַע שֶׁל מַלְכוּת וְעַל כֵּן אִם תָּשְכִּילִי לַעֲשׂוֹתוֹ מֶלֶךְ, הֲרֵי שֶׁאַת עַצְמְך תִהְיִי מָלְכָּה. וְכֵיצָד תִּתֵּן לַבָּעַל הַרְגָּשַׁת מַלְכוּת זוֹ?

תִּשְׁתַּדֵּל לְהִתְיָעֵץ בַּכֹּל עִם הַבַּעַל, תִּשְׁאַל בַּעֲצָתוֹ לִפְנֵי קְנוֹתָהּ דְּבַר מָה, אָף אִם יוֹדַעַת, שֶׁהוּא מָרְשֶׁה לָהּ, וְאַל תַחֲשׁוֹשׁ לִכְבוֹדָהּ, כִּי בָּית שֶׁהָאִשָׁה מְכַבֶּדֶת אֶת בָּעֲלָהּ אַף הַבַּעָל מְכַבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ, וְיִשְׁכּוֹן הַשָׁלוֹם בְּבֵיתָם. וּתְכַבְּדוֹ בִּפְנֵי הַיְּלָדִים, בִּפְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וּבִפְנֵי מִשְׁפָחְתָהּ.

הַבַּעַל אוֹהֵב לִשְׁמוֹעַ שֶׁהוּא חָשׁוּב, לָכֵן אִמְרִי מִילָה טוֹבָה. לכבד זה קשה אבל זה החמצן של האיש מילה טובה, מחמאה, לחפש משהו .

תִּתְאַמֵּץ לִהְיוֹת בַּבַּיִת כַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ בַּעֲלָהּ, וְתִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת נִינוֹחָה וּרְגוּעָה. תצּוֹר אֲוִירָה נְעִימָה בַּבָּיִת, וכך כְּשֶׁהַכֹּל נָעִים, נָקִי וּמְסֻדָּר, הִיא מְשָׁדֶרֶת לְבַעֲלָהּ: חִיכִּינוּ לְך, הָכֹּל נַעֲשָׂה כָּאן לְהַרְחִיב אֶת דָּעֲתְך, שֶׁיִהְיֶה לָנוּ נָעִים.

אִם אָתְּ בְּאֶמְצַע שִׂיחַת טֶלֶפוֹן עִם חֲבֵרָה וּבַעֲלֵךְ מַגִּיעַ, אֶפְשָׁר לוֹמַר, סְלִיחָה, בָּעֲלִי הִגִּיע וְסָיְּמִי מָהֵר כְּכָל הָאֶפְשָׁר. זֶה נוֹתֵן לוֹ לְהַרְגִישׁ שֶׁהוּא חָשׁוּב מִכּוּלָם.

תתנהג בענווה ובחן ותתרחק מהתנשאות. ושלא יצא רושם כאילו יש בדבריה זלזול כלפי בעלה, לכן לא תוציא מפיה משפטים הפוגעים ועוקצים. בדרכי נועם תצליח לשנות דברים מהותיים.

לא תכנס בתוך דיברי בעלה ולא תסתור את דבריו ולא תעיר לבעל הערות ברבים, כל שכן לפני קרובים.

 

 

עיקר הבית - האשה

יְכוֹלָה הָאִשָּׁה לִהְיוֹת "עֲקֶרֶת הַבָּיִת"  עִקָּר הַבָּיִת, הַכֹּחַ  הַמְּנַוֶּוט אֶת הַבָּיִת, אִם הֹלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַנְכוֹנָה. וְעֲלוּלָה לִהְיוֹת עוֹקֶרֶת הַבָּיִת, חָלִילָה, אִם הָהֶפֶך.

·           גַּם אִם חֲכָמָה הָאִשָּׁה מִבַּעֲלָהּ - יָדְעָנִית יוֹתֵר, אַל תִּתְנַשֵּׂא עָלָיו. אִשָּׁה חֲכָמָה תֵּדָע לְהָעֲנִיק לְבַעְלָהּ תְּחוּשָׁה, "שֶׁאַתָּה וָאֲנִי אֶחָד". הָהַצְלָחָה שֶׁלִּי  – בִּזְכוּתְךָ הִיא. ותֵּדָע לְהַעֲנִיק חוֹם וְאַהֲבָה.

 

אִם אֲנִי מַבִּיטָה בְּבַעֲלֵי, בְּיִתְרוֹנוֹתָיו,

עֲשֹוּיָה אֲנִי לְהַבְחִין בַּכּוֹחוֹת הַנִּפְלָאִים שֶׁבּוֹ, וְלַעֲזֹר לוֹ לִגְדֹּל. 

דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה הָיְתָה שׁוֹפֶטֶת אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאִילוּ בַּעְלָהּ הָיָה אָדָם פָּשׁוּט. מַעֲלָתָהּ הָיְתָה עֲצוּמָה עַל פְּנֵי בַּעְלָהּ וּבְכָל זֹאת מֵעוֹלָם לֹא הִתְנָשְׂאָה עַל בַּעְלָהּ לֵאמוֹר: אֲנִי חֲכָמָה מִמְּךָ. אַתָה עַם הָאָרֶץ. חָשְׁבָה דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה בְּחָכְמָתָהּ מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁבַּעְלִי יִזְכֶּה לְעוֹלָם הַבָּא? שֶׁהֲרֵי אִישׁ טוֹב הוּא . הְָיתָה מְכִינָה פְּתִילוֹת שֶׁיָאִירוּ בָּהֶם אֶת הַמְּנוֹרָה וְשׁוֹלַחַת אֶת בַּעְלָהּ לְהָבִיאָן לְמשכן . וְכָּך לְאַט לְאַט הִתְחִיל בַּעְלָהּ לְהִתְעֲלּוֹת מֵהֱיוֹתוֹ עַם הָאָרֶץ, לְדַרְגָּה רוּחָנִית גְּבוֹהָה. זֶהוּ כֹּחָהּ שֶׁל אִשָּׁה: בְּלֹא גַאֲוָוה, לֹא בְּאוֹפֶן יָשִׁיר, בְּעָדִינוּת, בְּשֶׁקֶט, מְגַדֶּלֶת וּמְרוֹמֶמֶת אֶת בַּעְלָהּ לְפִי כּוֹחוֹתָיו וִיכוֹלְתוֹ.

 

            אַל תְחַכִּי לָקַבֵּל שָׁלוֹם רִאשׁוֹנָה. יֵשׁ זוּגוֹת, הַמְּצַפִּים לְהֶאָרַת פָּנִים זֶה מִזֶה, מְחַכִּים עַד בּוֹש. בֵּינָתַיִם הֵם זוֹעֲפִים, וְנִפְעֶרֶת בֵּינֵיהֶם תְּהוֹם, הַהוֹלֶכֶת וּמַעֲמִיקָה. אִם אֵדָע, שֶׁיֵּשׁ בִּי כּוֹחוֹת נִפְלָאִים שֶׁל הַזְרַחָת שֶׁמֶשׁ, שֶׁל הַקְרָנָה סְבִיבִי – אַעֲנִיק, אֶתֶּן, אַחַיֵך וְאָאִיר פָּנִים תָּמִיד. לֹא אַחַכֶּה לְחִיּוּך הַבָּעַל בְּשׁוּבוֹ הַבָּיְתָה, אֶפְשָׁר עָיֵף הוּא,- אַחַיֵך תְּחִלָּה, וְאֶזְכֶּה לְבַּיִת שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר.

            כְּשֶׁאֲנִי מֵאִירָה פָּנִים לְבַעֲלִי, וּמְקַּבֶּלֶת אוֹתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים שֶׁל שִׂמְחָה וְאַהַבָה, עוֹשָׂה אֲנִי עִמּוֹ חֶסֶד גָּדוֹל, מְחַיָּה וּמְחַדֶּשֶׁת אֶת כּוֹחוֹת נַפְשׁוֹ וּמַכְנִיסָה בּוֹ כּוֹחוֹת שֶׁל שִׂמְחָה וְאוֹשֶׁר. אִשָּׁה עֲצוּבָה וּמִתְלוֹנֶנֶת תָּמִיד מְדָכְּאָה אֶת כּוֹחוֹת הָאִישׁ, וּמָשְׁרָה רוּח עָצְבוּת בַּבָּיִת.

 

לִלְמוֹד לִשְׁכּוֹח – אֵין לְהַזְכִּיר בִּזְמַן עִמוּת מְסֻיָּם מְרִיבוֹת קוֹדְמוֹת. מָה שֶׁהָיָה - נִמְחַק וְנִשְׁכַּח, עַכְשָׁו מְנַסִּים אָנוּ לִסְגּוֹר דַּף זֶה, וְלֹא לְהַעֲלוֹת נִשְׁכָּחוֹת.

 

            כְּשֶׁהַבַּעַל נִכְנָס הַבָּיְתָה, תִּשְׁתָּדֵּל הָאִשָּׁה לָבוֹא לְקַבֵּל פָּנָיו בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּמְאִירוֹת, וּבְצֵאתוֹ מִן הַבָּיִת תִּשְׁתָּדֵּל לְלַוֹוֹת אוֹתוֹ מְעַט וּתְבָרְכֵהוּ לְשָּׁלוֹם.

צְעָדִים פְּשׁוּטִים אֵלה יִתְנוּ לַבָּעָל אֶת הָתְּחוּשׁה, שֶׁאֵין מָקוֹם נִפְלא יוֹתֵר מִבֵיתוֹ שֶׁלוֹ, וְאֵין טוֹבָה בָּעוֹלָם כְּאִשְׁתּוֹ שֶׁלוֹ.

 

   הקדוש ברוך הוא מזרים את השפע דרך השלום בית.

אז ננסה עם השלום בית עד שנצליח –

כמו ילד שמנסה לעלות על כסא עד שמצליח.

 

שיחה יומית קצרה בטלפון בנושא שלום בית ועוד

מפי הר' רות שמש תחי' בטל' 03-6171121 בזמן הנוח לך

 

“מרכז הבית היהודי“ בפ”ת  טל  , 03-9112039 או   03-9112043

קובץ חן האשה על בעלה
מוכן להדפסה
העוצמה שבתנועה 2.JPG
bottom of page