ואכלת ושבעת וברכת

ליקוטים:  מעם לועז, קיצור שולחן ערוך, קדושת ישראל ומספר בן איש חי  הלכות.

 

מן התורה חייב אדם לברך על פת שנאמר: "ואכלת ושבעת וברכת את ה'  אלוקיך  על  הארץ  הטובה  אשר  נתן   לך".

 

בזכות אכילה בנחת, שלא בהלעטה, ואמירת דברי תורה על השולחן, זוכה ששני מלאכים מברכים לו שיזכה ששולחנו יהא מסודר בשפע ובברכה וכל טוב. (קדושת ישראל)

 

ברכת המזון הוא תיקון גדול וכל הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויים לו כל ימיו בכבוד, ונכון לברך מתוך הכתב ולא בעל פה, ויכון פירוש התיבות בעת הברכה.

 

לפני אכילת פת לחם, נוטלים ידים שלוש פעמים רצופות על כל יד  ואפילו אם   הן נקיות ביותר. לאחר הנטילה מברך: "ברוך…על נטילת ידים", אחר כך מנגבים את הידים, ותיכף יברך על הפת:  "ברוך…המוציא לחם מן הארץ".  

 

ברכת המוציא

צריך לישב בכבוד על השולחן, ובפרט בשעה שמברך ברכת המזון.

נוהגים לטבול את הפת שלוש פעמים במלח כי כן צריך על פי הסוד, וגם הוא מסוגל להגן מן הפורענויות, וראוי שיניח המלח על השולחן עד אחרי ברכת המזון. (בן איש חי אמור)

 
דברי תורה על השולחן

* ראוי לכל אחד לומר דברי תורה על השולחן, שהגוף ניזון ממה שאוכל, והנשמה ניזונה מעסק התורה.  ונאמר במשנה: "שלשה שיושבים על שולחן אחד ויש ביניהם דברי תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום".   

* כשגומר לאכול ראוי להשאיר חתיכה מפרוסת הלחם שבירך עליה המוציא, עד לאחר ברכת המזון, לפי שאין הברכה שרויה על דבר ריקן. ולפיכך אף הזהירו אותנו חז"ל שבשעת ברכת המזון לא יעמדו כלים ריקים על השולחן .

 

* נוהגים לכסות את הסכין בשעת הברכה, כיון שהיא חלק הסיטרא אחרא (טומאה). אין ראוי שתהיה על השולחן בשעת ברכת המזון. 

 

פת שחרית – אכילת פת בארוחת בוקר. 

חז"ל אמרו על הפסוק "והסירותי מחלה מקרבך" מחלה בגימטריה 83.  פת שחרית זו פת שמצילה מ- 83 מחלות.

 
מים אחרונים חובה לפני ברכת המזון

בסיום הסעודה, לפני ברכת המזון נוטלים את הידים עד הפרק השני של האצבעות (זה נקרא מים אחרונים, והטעם לזה הוא כדי לתת לסטרא אחרא  חלקו שלא יקטרג באותה סעודה) לאחר נטילת המים אחרונים, תיכף מברכים "ברכת המזון" שהיא חובה מן התורה שנאמר: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך".

באמירת הברכות בקול רם זוכים ומזכים

 

כדאי לחלק את אמירת הברכה לשלושה חלקים

ברוך אתה ה'  -  אלוקינו מלך העולם  -  שהכל נהיה בדברו

 

לפני כל ברכה:

  • עצור וחשוב: על מה אני עומד לברך, למי ולמה.

  • ברך בקול, לאט, ברור, בכוונה  ובשמחה.

  • כשהנך אומרת את המלה "אתה" ובכל זמן הברכה, נסה להרגיש שהנך עומדת לפני ה' ומדבר אליו.

 

מקצת מכוונות הברכה

ברוך –          אתה הוא מקור הברכות.

אתה –         ה' מרשה לנו לדבר אליו בלשון נוכח

                      כי הוא אוהב ורוצה להיות קשור אלינו.

ה' –             אדון הכל, היה הוה ויהיה,

א-לוקינו      תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם.

                      בחר בנו מכל העמים, ומשגיח עלינו במיוחד.

מלך העולם  הקב"ה ברא עולם ומלואו, וגם את  

                      הגויים, והוא מולך על כל אלה.

בורא –         בריאה יש מאין

 

מעשה ברב  שפגש בדרכו ערבי  שרצה  להרגו. אמר הערבי לרב: "מה בקשתך האחרונה?" - "כוס מים" - ענה הרב . הביא לו הערבי מים  והרב בירך "שהכל נהיה בדברו". לפתע עבר במקום "שייח" שאמר לאותו ערבי: "תהרוג את כל היהודים אך אל תיגע ברבם", וכך ניצל הרב.  בסעודת ההודיה שערך,  שאלוהו תלמידיו למה ביקש כוס מים  ואז סיפר להם שקבלה בידו, שעל ידי ברכת "שהכל" בכוונה, ניתן לבטל גזרות רעות ואין שליטה לשום  בריה להזיקו.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now