top of page

סוכות

ליקוטים

בסוכות תשבו שבעת ימים

"בסוכות תשבו שבעת ימים,...למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי

את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה'."

בגמרא דרשו: תשבו כעין תדורו- מכאן אמרו כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי, כיצד? היו לו כלים נאים מעלן לסוכה, מצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה.

 

על ידי ישיבה בסוכה תקיים כל רגע ורגע מצוות עשה מן התורה,

ומן הראוי לנצל ימים קדושים אלה, ולהרבות הישיבה בסוכה ככל האפשר. כל שבעת הימים אדם עושה את ביתו עראי וסוכתו קבע. אוכל ושותה וישן ודר בסוכה כל שבעת ימים.

וכן העושה סוכה הקדוש ברוך הוא מגן עליו ושומר אותו מכל מלאכי חבלה ביציאתו מהעולם הזה. (זוהר)

 

ענני כבוד

חג הסוכות זכר לענני הכבוד, המעיד על גדולתם וכבודם של ישראל שעשה להם השי"ת ענני חופה וכבוד, בצאתם ממצרים, לבל יכם שרב ושמש, וענני הכבוד הקיפו אותם מכל ארבעת רוחות העולם. לכן התורה מדגישה "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". כי הידיעה חשובה להכיר גדולתם ומעלתם של ישראל (קול יהודה)

 

למה עושים סוכה אחר יום כפורים

בראש השנה יושב הקב"ה בדין על באי עולם, וביום הכיפורים הוא חותם את הדין, שמא יצא דינן של ישראל לגלות, ועל כן עושין סוכה וגולין מבתיהם לסוכה, והקב"ה מעלה עליהן כאילו גלו לבבל.

 

סוכת שלום

ענני הכבוד באו בזכות אהרון. ובזה מבואר ענין "סוכת שלום", כי מידתו של אהרון אוהב שלום ורודף שלום.

 

"חג הסכות תעשה לך"

"כל המקיים מצות סוכה, הקדוש ברוך הוא מושיבו בסוכה של לויתן לעתיד לבוא. ולפיכך, בכדי לרמוז לשני הסוכות, זו שיושבים בה כאן בעולם הזה ומקיימים בה את מצות הסוכה ושעל ידה זוכים לסוכה השניה – סוכת עורו של לויתן לעתיד לבוא,ולכן נקרא החג בלשון רבים: חג הסוכות. (שבילי הבשם)

 

 

סוכה היא דירת ארעי שישיג האדם שאין שום קביעות בעולם הזה.

ואדרבא, כל תאוותיו והנאותיו חולפות עוברות.

 

 

בחלום אדבר בו

הרואה אתרוג בחלום – הדור הוא לפני קונו.

הרואה הדס בחלומו – נכסיו מצליחין.

 

 

הלכות סוכה מילקוט יוסף וממקור חיים

< >המדקדקים במצוות מתחילים מייד בעשיית הסוכה במוצאי יום הכפורים, כדי לצאת ממצוה למצוה. 

< >הסוכה צריכה להיעשות משלש דפנות וסכך. הדפנות שהם כותלי הסוכה , אפשר לעשותם מכל דבר העומד בפני הרוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות, שהרי רוח מצויה מנדנדת אותם, וזה סוכה פסולה. אל אם כן עשה לה תוכעים שלא ינודו. 

< >יהא זהיר לעשות תחילה את דפנות הסוכה ואח"כ הסכך. ואם עשה בתחילה את הגג ואח"כ את הדפנות פסולה. 

< >הסכך צריך שיהיה מדבר הצומח מן הארץ, כגון נסרים של עץ וענפי אילן וכדומה, סכך שריחו רע אין מסככין בו. (בכל דיני הסכך יש להתייעץ עם רב מורה הוראה) 

< >אם עשה סוכתו תחת האילן, או תחת המרפסת פסולה. כי הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמים. 

< >סוכה צריכה להיות צלתה מרובה מחמתה, ואם להיפך פסולה. 

< >מי שלא עשה סוכה בין בשוגג בין במזיד עושה סוכה בחולו של מועד. (אבל לא בשבת חול המועד) 

< >אין לסמוך את הסכך ולהעמידו בדבר שאין גידולו מן הקרקע, כגון צינורות של ברזל או רשת וכדומה, אבל מותר לתת על צינורות של ברזל קורות של עץ מארבע רוחות הסוכה, ועליהם יעמיד את הסכך, שאז נחשבים הצינורות כמעמיד דמעמיד, ובזה לא אסרו. 

< >מצוה לנאות הסוכה, וכמו שנאמר: זה אלי ואנוהו", התנאה לפניו במצות, עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה וכו', ולכן נהגו לקשט הסוכה בכל מיני קישוטים וציורים יפים, ותמונות של גדולי ישראל וכדומה.  

< >פירות ושאר מיני אוכלים שתלו אותם בסוכה לנוי, אסור ליהנות מהם עד מוצאי שמחת תורה, ואפילו אם נפלו מן הסוכה אסור ליהנות מהם. ובשבת ויום טוב אסורים בטלטול משום מוקצה. אלא אם כן יתנה מערב החג בנוסח זה: "אני מתנה על נויי הסוכה לאכלם מתי שארצה", ואז אם יפלו יוכל לאוכלם. 

< >בגוף הסוכה אין מועיל שום תנאי ליהנות ממנה, ולכן אסור ליטול אפילו קיסם מהסוכה לחצוץ בו את שיניו. 

 

 

כל המקיים מצות סוכה כהלכתה, שאינו אוכל שום סעודה חוץ לסוכה

כל שבעת  ימי הסוכה, אומר הקב"ה : "אתה קיימת מצות סוכה,

 אף אני אעשה סוכה  שתסוכך עליך ביום הדין". (מעם לועז ויקרא עמ' ש)

 

 

דיני ישיבה בסוכה

יש להרבות בצדקה ערב סוכות.

להסתפר לכבוד החג.

יכניס לסוכה כסא ומעיל מפואר על גבו לזכר אושפיזין כעין שעושים ביום המילה. וסדר הזמנת האושפיזין מודפס במחזורים.

להיזהר להכין התקנות חשמל ומיקום הנרות בצורה הבטוחה ביותר, ולהיזהר לא להשאיר נרות דולקים בסוכה ללא השגחה שלא תארע תקלה על ידו.

נוהגים להדליק נר בסוכה לכבוד האושפיזין של אותו היום.מדליקים נרות בסוכה ומברכים "ברוך אתה …להדליק נר של יום טוב".

בערב חג הסוכות לא יאכל פת יותר מכביצה (כשיעור 56 גרם לערך) משעה עשירית ומעלה. כדי שיוכל לאכול הכזית פת (שחייב לאכול בלילה הראשון בסוכה) לתיאבון.

 

מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת בלילה הראשון של חג הסוכות בסוכה. וצריך לכוין קודם אכילתו שהוא יושב בסוכה זכר ליציאת מצרים, וכמו שנאמר למען ידעו דורותיכם וכו', ושהוא בא לקיים מצות עשה באכילתו.מצטער פטור מן הסוכה, ואפילו אם אביו מצטער בעדו, שחושש שמא יתקרר בנו מחמת הצינה פטור מן הסוכה.

 

כיצד מצות ישיבה בסוכה?

אוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת ימים, בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים אדם עושה את ביתו עראי וסוכתו קבע. כיצד? כלים הנאים ומצעות נאות בסוכה, וכלי שתיה וכוסות בסוכה, וקורא ולומד בסוכה. הרוצה לשוחח עם חבירו יעשה כן בסוכה, שסוכתו הרי היא כביתו בכל השנה.

 

לפי שקדושת הסוכה גדולה מאד ראוי למעט בה בדברי חול ולדבר בה דברי קדושה ותורה וכ"ש שימנע מלדבר בה לשון הרע ורכילות ודיבורים אסורים.  המשחק בקוביא בסוכה, מלבד האיסור החמור של שחוק בקוביא, עוד הוא מחלל בזה קדושת הסוכה. נשים פטורות מן הסוכה. ואם מחמירות על עצמם לאכול בסוכה, יש להם שכר על זה.

 

קטנים שהגיעו לחינוך שהם בני חמש או בני שש, כל אחד לפי חריפות שכלו, חייבים בסוכה מדברי סופרים כדי לחנכם במצות.היוצאים לטיול בימי חול המועד סוכות, אינם רשאים לאכול סעודת קבע חוץ לסוכה, שלא התירו להולכי דרכים אלא כשיוצא לסחורה. ולכן טוב שלא יצאו לטיול בחג הסוכות.

 

מצות שמחת החג

מצות עשה מן התורה לשמוח בחג בבשר ויין, ואף על פי שעיקר המצוה בבשר בהמה, מי שאינו יכול לאכול בשר בהמה מטעמי בריאות או כשרות, יכול לקיים מצות שמחה בבשר עוף. ומצוה לשמח את הנשים בראוי להם, דהיינו בבגדים ותכשיטין נאים, כאשר תשיג ידו. ואת הקטנים בראוי להם, בקליות ואגוזים מגזנות וממתקים. 

אף על פי שמצוה לשמוח בכל המועדות, בחג הסוכות היתה במקדש שמחה יתירה, ופשט המנהג בארץ ישראל לשמוח בכל לילה של חג הסוכות, ומנגנים בכלי זמר בחול המועד.

אחת הסגולות למציאת הזיווג היא להכין כיסוי עבור כסא של האושפיזין שמכניסים לסוכה.

על פי דברי הרב מוצפי

 

מצוות סוכה לזכר שבעת ענני הכבוד ששלח הקב"ה לישראל בצאתם ממצרים

לבל יכם שרב ושמש ושהקיפו אותם מכל 4 רוחות העולם.

על ידי ישיבה בסוכה תקיים כל רגע ורגע מצוות עשה מן התורה, ומן הראוי לנצל

ימים קדושים אלה, ולהרבות הישיבה בסוכה ככל האפשר.

 

כל שבעת הימים אדם עושה את ביתו עראי וסוכתו קבע. אוכל ושותה וישן ודר בסוכה כל שבעת ימים.

 

 

כל המקיים מצות סוכה כהלכתה, שאינו אוכל שום סעודה חוץ לסוכה כל 7 ימי הסוכה,  אומר הקב"ה :

 

"אתה קיימת מצות סוכה, אף אני אעשה סוכה  שתסוכך עליך ביום הדין". (מעם לועז ויקרא עמ' ש)

 

מהלכות ארבעת המינים

 

גדול כח מצוות ארבעת המינים בחג שכל הנוטלם ומברך עליהם ומתפלל בהם נפתחים לפניו שבעה רקיעים ותפילתו מגעת עד כסא הכבוד, ואם מקיימה כהלכתה, כאילו קיים את כל התורה כולה.

 

אתרוג- אתרוג מורכב פסול בין ביום הראשון בין בשאר ימי החג, והמברך עליו מברך ברכה לבטלה.

ישתדל לקנות אתרוג יפה ומהודר. והחרד לדבר ה' יזהר מאד לקנות אתרוג שאינו מורכב דוקא, מאיש נאמן כי הרבה מוכרים אתרוגים מורכבים וצריך שיהיה "כתב הכשר" על האתרוגים, ובמקום של ספק, ישאל רב, מורה הוראה.

 

לולב – עדיף להחמיר שתהיה אורך שדרתו (ולא עליו) של הלולב לכל הפחות ארבעים סנטימטר. ובמקום שאין אפשר לצאת ידי חובה גם בשיעור של 32 ס"מ

 

הדס- צריך להיות שעליו חופין את עצו, שיהיו שלשה עלין בכל קן וקן בעיגול אחד, ובשורה אחת, שאין עלה אחד נמוך או גבוה יותר מחבירו. לכתחילה טוב להדר ולקחת שיעור אורך ההדס או הערבה ג' טפחים, דהיינו שלשים סנטימטר. וכשאי אפשר   יוצא ידי חובה גם בעשרים וארבעה סנטימטר.

 

ערבה- ערבה שנקטם ראשה פסולה. לכן יש זהירים ומהדרים מאד לקחת ערבה שיש בראשה לבלוב. וכן יש להיזהר שלא יהיה חשש גזל ברכישת ערבות או סכך מילדים, וגם חילול שבת.

 

עיצה טובה: יש להתייעץ עם רב פוסק על מקום קנית ארבעת המינים על מנת לצאת מכל הספקות.

 

יש לאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות מערב יום טוב.

 

הושענא רבה

היום האחרון של חג הסוכות נקרא "הושענה רבה" היות ובאותו יום מרבים בתחנונים על גשמי השנה ועל דברים הנצרכים לכל אחד מישראל.

ביום הושענה רבה נמסר גזר הדין שנקבע ביום הכיפורים  ואם האדם מתפלל ומתחנן מעכבים את ביצוע גזר הדין ולכן אנו ערים באותו לילה ואומרים סליחות.

בסיום התפילה נוהגים לקחת חמשה בדי ערבה ולחבוט אותם על הקרקע.

 

שמחת תורה

היום האחרון של החג הוא יום טוב

אחר תפילת ערבית בליל שמיני עצרת, מוציאים ספרי תורה מן ההיכל, ומקיפים את התיבה שבע הקפות, ומשוררים ורוקדים ושמחים לכבוד סיום קריאת פרשיות התורה.

וראוי ונכון שכל אדם ישתדל לשמוח ולרקוד ולשיר בכל כוחו (לגברים) לכבוד התורה, וכמו שנאמר על דוד המלך, "ודוד מכרכר בכל עוז לפני ה'" ואמרו במדרש, מהו מכרכר, שהיה מכה בידיו זו על זו וטופח וכו', וכל זה להראות חיבתנו היתרה לתורה הקדושה.

 
 
סוכה.JPG
bottom of page