"יהודי הוא בן מלך"

הַחֵטְא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל אָדָם מִיִּשְרָאֵל הוּא, כְּשׁשּׁוֹכֵחַ שֶׁהוּא בֶּן מֶלֶךְ"

 (אימרה שהייתה שגורה בפי הרבי מקרלין)

חבל הצלה

"וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ד'". כָּל זְמָן שֶׁאַתֶּם עֲטוּפִים בְּמִצְווֹת, אַתֶּם חַיִּים. זֶהוּ שֶׁנֶאֱמַר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם  הַיּוֹם". (תנחומא)

 

 

תלמוד תורה

הַתּוֹרָה מִלְּשׁוֹן הוֹרָאָה- סֵפֶר הורָאוֹת לְשִׁמּוּשׁ נָכוֹן בָּבְּרִיאָה.

 

הַתּוֹרָה נִקְרֵאת עֵץ חַיִּים שֶׁנּאֱמַר:

"עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּה וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר". בְּלִי לִמּוּד תּוֹרָה, מְשׁוּלִים אָנוּ לְעֵץ יָבֵשׁ שֶׁחָרַב מַעְיָנוֹ, וְעָלָיו נוֹבְלִים. לְפִיכָך, חַיָּב אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא נַפְשׁוֹ חַסֵרָה אֶת עִקַּר חִיוּתָּה וְשֹׁרֶשׁ חַיֶּיהָ.

 

ירושה

"תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב".  מוֹרָשָׁה=יְרוּשָׁה, וּכְשֶׁם שֶׁהַיְרוּשָׁה מִתְחָלֶּקֶת לְכָל הַבָּנִים, כָּךְ הַתּוֹרָה הִיא לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְקַבֵּל וּמַשִּׂיג בָּה כְּפִי עֶרְכּוֹ וְכוֹחוֹ. וּכְשֶׁם שֶׁיְרוּשָׁה אֵין לָה הֶפְסֵק, כָּךְ הַתּוֹרָה אֵין לָּה הֶפְסֵק לְעוֹלָם.

 

התורה – דם הנפש

תּוֹרַת ה' הִיא הַדָּם הַזוֹרֵם בְּעוֹרְקֵנוּ וְהִיא הַמְּחָיָה אוֹתָנוּ וּמְעִידָה עַל בְּרִיאוּתֵנוּ. אִם קוֹל הַתּוֹרָה נִשְׁמָע  בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת - מַשְׁמָע שֶׁזְּרִימַת הַדָּם בְּעוֹרְקֵנוּ הָרוּחָנִיִים - הִיא כַּשּׁוּרָה. (משלי החפץ חיים)

 

 

התורה נמשלה למים

אָדָם הַלּוֹמֵד תּוֹרָה, מְצַנֵּן אֶת אֵשׁ הַגֵּיהֵנוֹם וּמְבַטֵּל אֶת תִגְבֹּרֶת הַדִּינִים. וְאִם  אֵין הָאָדָם מְסֻגָּל, לְפִי שָׁעָה, לִשְׁקֹד שָׁעוֹת רַבּוֹת עָל הַתּוֹרָה, הָאִם מִשּׁוּם כָּךְ יָרְחִיק מֵעָלָיו אֶת הַטִּיפוֹת הַמְּזוּלָפוֹת עָלָיו, בְּצוּרַת דַּף גְּמָרָא אוֹ פֶּרֶק מִשְׁנָיוֹת? (משלי החפץ חיים)

 

 

אשרי האיש …. ובתורתו יהגה יומם ולילה

אַשְׁרֵי מִי שֶׁבְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ שֶׁנָתְנוּ לוֹ בְּסִינַי, יֶהֶגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה.  בָּיִת שֶׁנִשְׁמָעִים בּוֹ דִבְרֵי תּוֹרָה בַּלָּיְלָה, לְעוֹלָם לֹא יֶחֶרָב.

 

מקום תורה

אָמַר רַבִּי יוֹסִי: "פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחַד. אָמַר לִי: "רַבִּי, רְצוֹנִי שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אַלְפַּיִם דִּינָרֵי זָהָב". אָמַרְתִּי לּוֹ: "בְּנִי, אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָא בִּמְקוֹם תוֹרָה".

 

בן העולם הבא  

"כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם מוּבְטַח לּוֹ שֶׁהוּא בֶן הָעוֹלָם הַבָּא. (מסכת נדה) לכָל יְהוּדִי יֵשׁ חֵלֶק בַּתּוֹרָה, וצָרִיךְ לִקְבֹּעַ עִתִּים לתּוֹרָהּ, וְאֶחָד הַדְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁשׁוֹאֲלִים אָדָם כְּשֶׁמַּגִּיעַ לָעוֹלָם הַבָּא הוּא: "הָאִם קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה?"

 

המלמד בנו תורה כאילו קיבל תורה  מסיני.

זְכוּתָם שֶׁל יְלָדִים שֶׁלוֹמְדִים תּוֹרָה, מְגִינָה עַל הָעוֹלָם מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיוֹת קָשׁוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב: "וְלָשׁוֹן רַכָּה תְּשַׁבֵּר גָּרֶם", גָּרֶם - עֶצֶם. הַלָּשׁוֹן שֶׁל הַיְלָדִים הָרַכִּים שׁוֹבֶרֶת גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת כֶּעֶצֶם. וְרָאשֵׁי תֵּבוֹת "תְּשַׁבֵּר גָּרֶם"

תִינוֹקוֹת שֶׁל  בֵּית רַבָּן גְּזֵרוֹת רָעוֹת מְבַטְּלִים.

 

הנעשה בעולם – עבור התורה

כַּאֲשֶׁר נִסְלְלָה הַמְּסִלָּה הַטְּרָנְס-סִיבִּירִית, שֶׁנִּבְנְּתָה בְּדָם וְעָמָל בְּמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת שָׁנִים ע"י הַצָּארִים שֶׁל רוּסְיָה. סְכוּמִים עֲצוּמִים הוּשְׁקְּעוּ בִּבְנִיַּת מְסִלָּה זוֹ, שֶׁחָצְתָה אֶת כָּל עַרְבוֹת סִבִּיר וְהִגִּיעָה עַד יָפַּן, מֶרְחָק שֶׁל אַלְפֵי ק"מ. רַבִּים תָּמְהוּ אָז- מַהוּ הָהִגָּיוֹן בִּבְנִיַּת מְסִלָּה זוֹ, כִּי לֹא הָיָה כ"כ  שִׁמּוּשׁ בְּרַכֶּבֶת זוֹ?

הַתְּשׁוּבָה לִתְּמִיהָה זוֹ נִתְּנָה כַּאֲשֶׁר בְּנֵי יְשִׁיבַת מִיר נִמְלְטוּ בִּזְמַן הַשּׁוֹאָה מֵאֵירוֹפָּה הַבּוֹעֶרֶת, לְחוֹף מִבְטַחִים בְּיָפַּן, וְהִשְׁתַּמְּשוּ בְּרַכֶּבֶת הַנּוֹסַעַת עַל מְסִלָּה זוֹ.-הָיְתָה זוֹ הַכָנָּה לְהֲצָלַת יִשְׂרָאֵל הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה.

 

והגית בו יומם ולילה

אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה,  נוֹתְנִים לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה.

וְאָדָם שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד תּוֹרָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, הֲרֵי שֶׁנִתְפָּתָה לַיֶּצֶר הָרַע. יַתְמִיד בְּלִימּוּדוֹ, וְסוֹף הַבִּינָה לָבוֹא, שֶׁבִּרְאוֹת הַקַּב"ה חֵשְׁקוֹ בְּתוֹרָתוֹ וּדְבֵקוּתוֹ בָּה, פּוֹתֵחַ לּוֹ מַעְיְנֵי הָחָכְמָה, דִכְתִיב: "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו דָעַת וּתְבוּנָה".(שבט מוסר עמ' מב)

 

 

טעמו וראו כי טוב

רַק אָדָם שֶטָעַם טָעֲמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, זוֹכֶה לְאוֹשֶר רוּחָנִי.