כיבוד הורים

ב"ה

כבד את אביך

ואת אמך

למען יאריכון ימיך

(ליקוטים מהחוברת כבוד אב ואם בהלכה ובאגדה, ומהעלון תוספת חיים אגודה לחיזוק כיבוד הורים, מהספר נשמת אדם,

תשובות מהרב בן ציון מוצפי שליט"א, וסיפורים)

כל המכבד אביו ואמו, הקב"ה מאיר לו בעולם הזה ובעולם הבא

הכרת הטוב כלפי הוריו מולידיו, אשר הביאו אותו לאוויר העולם

היא הבסיס והיסוד לפיתוח מידת הכרת הטוב!

לא מובן מאליו!

כדאי לכל אדם שיתבונן כמה הוא חייב תודה להוריו! הלוא אם אדם עשה למישהו טובה קטנה, כגון שהקפיץ אותו הביתה, בודאי מגיעה לו על כך תודה רבה. ואם טרח בעבורו טרחה מרובה יותר, הכין לו איזו ארוחה טובה, כבר לא יודע כיצד להודות, פיו מלא תודות. טרח יותר ועשה לו טובה גדולה יותר, כגון שהשתדל למצוא לו מקום עבודה טוב, כבר חש צורך לקנות לו מתנה.

ואילו ההורים היקרים, עשו הרבה הרבה מעל ומעבר. אמו סבלה עבורו צער של הריון ולידה, וכמה דאגו לו הוריו, כמה התמסרו, כמה התאמצו להאכילו, להשקותו, לרחצו ולהלבישו, כמה השקיעו בחינוכו ובלימודיו, שלא לדבר על כמה ארוחות הכינו ובישלו לו, כמה בגדים כיבסו וגיהצו לו, כמה ריצות רצו עימו, לטיפת חלב ולקופת חולים, לרופא שיניים, ולמסיבות סוף שנה, וכמה הוצאות הוציאו עליו... האם משום שהוריו הם, אזי הכל מובן מאליו?!

המשכורת

שח יהודי יקר, אשר אביו הקשיש מתגורר בביתו, ועליו לטרוח בעבורו יום יום טרחה מרובה: פעם התעניין רבי חיים ברים שליט"א בשלומו של אבי. שחתי לו את כל הנעשה, אודות הטרחה המרובה הכרוכה בטיפול באבא. נענה רבי חיים ואמר: "דע כי אף אם יציע לך מישהו לקנות ממך את המצוה הזו תמורת חדר מלא ביהלומים מהארץ ועד הגג - אל תמכור זאת, אין לך מושג באיזה אוצר כביר אתה מתעסק!"
ברגעים קשים אני מחזק את אשתי ואומר לה: הביטי וראי, הרי את כל המלאכה המפרכת הזאת של טיפול בקשיש, מבצעות אחיות בבתי אבות ובתי חולים, עם כל המסירות. מה שמניע אותן להמשיך בעשייה זו היא המשכורת החודשית. אם כן, הבה ונשאב אף אנו כוחות לטפל באבי הישיש מהמשכורת הנצחית המובטחת לנו לעולם הבא .

(נפלאותיו לבני אדם )

ככל שביכולתנו

השווה הקב"ה את כבוד ההורים לכבודו ואת מוראם למוראו! לתת לנו את ההבנה הנכונה, שאין שיעור ואין גבול למצוה זו. ואדרבה כל אדם ישתדל ויתחזק בה כמיטב יכולתו.

ניצל מהמלחמה

אדם סיפר שהיה במצב קשה שהיה חייב לקטוף את המלפפונים במושב, והפועלים לא נמצאים והוא צריך לעבוד לבד. הוא ביקש מבנו שנמצא בצבא לעזור לו. הבן החייל נשאר לעזור לאביו וחזר לצבא לאחר יום יומים .הוא קיבל קיטון של צעקות מהקצין, ששלח אותו לכלא לחודש ימים. אחרי שבועיים התחילה מלחמת יום הכיפורים,.

והוא היחיד שנשאר מכל הפלוגה.

עד כמה ובאיזו רמה לכבד הורים

הגמרא מספרת כיצד היה רבי טרפון מכבד את אמו המבוגרת.

בכל פעם שהיתה אמו צריכה לעלות למיטתה או לרדת ממנה, היה מתכופף כדי שתעלה עליו ותיתמך בו! עשיר גדול היה, ויכול היה להעמיד לרשותה משרתות אין מספר, אך העדיף לקיים את המצוה בגופו.

באחת השבתות, כשירדה אמו לטייל בחצר, נקרעה רצועת מנעלה, ונותרה רגלה יחפה. מיד בא רבי טרפון, התכופף ושם את כפות ידיו מתחת לרגליה, וכך הלכה על כפות ידיו עד שהגיעה למיטתה.

אהבת ההורים

מצוה על כל אדם לנטוע בלבו חזק מאוד את אהבת הוריו, ויאהבם אהבה עזה, כי מלבד שהצטווינו בתורה לאהוב כל יהודי כנפשנו ומאודנו, שנאמר: ואהבת לרעך כמוך, מכל מקום באביו ואמו יש להזהר בזה ביתר שאת, מאחר והשוותה התורה את כבודם לכבוד הקב"ה.

אבימי - היו לו חמשה בנים גדולים, וכאשר היה אביו - רבי אבהו, דופק על דלת ביתו, היה אבימי רץ בעצמו לפתוח את הדלת, ולא היה נותן לאף אחד לפתוח. ובהליכתו עד הדלת, היה אבימי קורא שוב ושוב: "כן, כן, אבא, אני בא, אני פותח.

הבן איש חי מסביר שאבימי ביקש לקיים את המצוה הגדולה של כיבוד אב - לא רק במעשה, אלא גם בדיבור, כדי לא להסיח את הדעת מקיום המצוה!

החזק במוסר

כבד את אביך ואת אמך - לכבדם בכל מיני כבוד, לשמחם במעשים טובים..זוהר שמות דף צג ע"א

ויעשה רצונו של אביו , ויכבדהו בכל כבוד שיוכל להיות. ויהיה דיבורו עמו בבושת ובצניעות, ולא ידבר עמו אלא בנחת ובתחנונים . ואם נצטרך האב לבנו, יעשה לו כל צורכו בטוב לב, ולא יזכיר לפני אביו הטובה שהיטיב לו.

- בכלל כבודם - שיהיה נותן להם בלב חונן, כדרך שהיו הם נותנים לו, ולא בלב אכזרי . ויאהבם אהבה עזה, כדרך שהיו הם אוהבים אותו, ולא יהיו עליו לטורח ולמשא כבד.

- כתב הפלא יועץ: כמה מעות אדם מפזר לעשות פתיחת ההיכל, או להיות סנדק וכדומה, אף שאין בזה לא מצוה מהתורה ולא מדברי חכמים, אלא חיבוב מצוה, ועל כל פעם ששומע בקול אביו ובקול אמו - מקיים מצוה רבה מן התורה!"

וכל מגמת בן משכיל יהיה לדעת מהו רצון אביו, כדי לעשותו, ולעשות נחת רוח לאביו שבשמים. ואם חננו ה' עושר, ואביו איש עני, מוטל עליו לפרנסו ולספק לו כל צורכו בסבר פנים יפות ובדברי פיוסים ובדרך כבוד. ואם יש לו בני בית, יצווה לכולם בכל תוקף שיזהרו בכבודם…

בניו יכבדוהו

אמרו חז"ל: המכבד את אביו, הקב"ה נותן לו בנים שיכבדוהו - מידה כנגד מידה.

וכן כותב רבנו יצחק אברבנאל: מה שאמרה התורה "למען יאריכון ימיך", זו אינה רק הבטחת שכר, אלא לומר לאדם: הלוא אף אתה - יאריכון ימיך על האדמה, גם אתה בעצמך תהיה אבא לילדים, וגם אתה תגיע לגיל כזה, שבו תזדקק לבניך. אם אתה תכבד את אביך ואת אמך - אף בניך יכבדו אותך בזקנותיך, כי הנה במידה שאדם מודד בה מודדים לו! ואם כן כיבוד אב ואם אינו רק לתועלת הזקנים המכובדים, כי אם גם לתועלת הבן המכבד אותם, כי גלגל הוא שחוזר בעולם.

בזריזות ושמחה

כשמבקשים ההורים מבנם בקשה מסוימת, הכבוד הוא שיעשה את מבוקשם מיד בלי עיכוב כלל. ויעשה את בקשתם בשמחה גדולה, בערנות ובזריזות רבה, ולא יהיו עליו לטורח ולמשא חס ושלום, וזכות זו תעמוד לו בעולם הזה ובבא.

עונש המזלזל בכבוד הוריו

אמר רבי שמעון בר יוחאי:"כשם שמתן שכרן מרובה , כך עונשן מרובה" . אם אין אדם מכבד את אביו ואת אמו - גזירות קשות באות עליו". ה' יצילנו

כתב הפלא יועץ זצ"ל: יש בנים משחיתים שמזלזלים בכבוד הוריהם ומצערים אותם צער בנפש... אוי להם לבנים שכך גורמים לאביהם, אויה להם, אהה עליהם. אוי להם מיום הדין, כי על הכל יביא אלוקים במשפט, על מה שעבר על דעת קונו, ועל מה שעבר על דעת אביו ואמו וציער אותם, ואוכל פירות בעולם הזה, שכאשר עשה - כן יעשו בניו לו, שמידה כנגד מידה לא בטלה, מלבד קרן העונש הקיימת לו לעולם הבא. "

האיש שרמס את עשרת הדיברות

מעשה באדם שהסתכסך עם הוריו עקב מריבה משפחתית, ונמנע מלבוא אל ביתם. הדבר כאב להורים מאוד, אך הבליגו על יגונם. הגיעו הדברים לידי כך, שכאשר פגש הבן באביו בשבת, התעלם ממנו ולא ברכו בברכת "שבת שלום"!
לא יכול היה האב לשאת את כאבו ובושתו, והתאונן בפני הצדיק רבי סלמן מוצפי זצ"ל: מה יאמרו הרואים, מה חושבים האנשים, אוי לכלימה!
הזדעזע הצדיק. ניסה לחשוב כיצד להשפיע על הבן להיטיב את דרכו ולשנות את התנהגותו כלפי אביו. ישב והעתיק בעבורו קטעים בענין גודל וחשיבות מצות כיבוד אב ואם - מן הגמרא ומן המדרשים, מספרי מוסר כ"ראשית חכמה" ו"שבט מוסר"! וכשהדברים ערוכים בידו, הלך אל הבן ואמר לו: "הט אוזנך, ושמע דברי אלוקים חיים!". שמע הלה מפני הכבוד, אבל סירב לקבל את הדברים, אטם את לבו והקשה את עורפו - ריב לו עם הוריו, ולא ישנה את דרכו!
אמר לו הצדיק: "עדיין לא סיימתי לקרוא. הט אוזנך ושמע דברי חכמינו ז"ל: 'אם כבדתם - יאריכון ימיך, ואם לאו - יתקצרו ימיך!' והוסיף: "אין מענישים אלא אם כן מזהירים. תן לבך לשנות אורחותיך עד השבת הבאה, תוך שלושה ימים!"

עברו הימים, וביום השלישי, בשבת קודש, המשיך האיש בהתעלמותו מאביו. ראה הצדיק, וחרה אפו. ביום ראשון בבוקר סר לחנותו של האיש להוכיחו על פניו, וראה שהחנות מלאה קונים. לא רצה לביישו ברבים, ואמר: אצא, ואשוב עוד מעט. כעבור רבע שעה חזר, ומצא אמבולנס עוזב את המקום בצפירה בהולה. נושא את האיש, ללא רוח חיים! ככלות ימי ה'שבעה' ראהו אחד מקרוביו בחלומו, והוא רומס את עשרת דיברות... ה' ירחם ויציל.

כתב ספר החסידים: אם תראה רשעים שמקילים בכבוד אביהם ואמם, ואף על פי כן מצליחים, דע כי לרעתם, כדי שיהיה עונשם גדול.

כתב רבי חיים פלאג'י זצ"ל: אם תראה בני אדם שהקילו במצות כיבוד אב ואם, והשחיתו והתעיבו עד שהכו וקללו את הוריהם, והם שקטים ושאננים ולא עבר עליהם כוס תרעלה, ולא לקו ביסורים, דע לך בנאמנות גמורה כי לסוף ימיהם לא יצאו נקיים מהעונשים והיסורים הבאים עליהם. ואם לא קבלו יסורים כלל בעולם הזה, כי ה' יתברך אל רחום וחנון, מאריך אפו, יהיה עונשם יותר גדול כפל כפליים לעולם הבא.

מן התורה חמשה ציווים כלפי אביו ואמו:

א. לכבדם דברים ה טז) : כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ …, לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, …

ב. לירא מהם ויקרא יט : אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה' ....

ג. שלא להכותם שמות כא טו : מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמָת.

ד. שלא לקללם שמות כא טז: מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, מוֹת יוּמָת.

ה. שלא לזלזל בהם דברים כז טז: אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ מקלה היינו מזלזל, ואפילו ברמיזה בקריצת עין, ואפילו בלב בלבד.

הורים קפדנים

כתב הגאון רבי חיים פלאג'י:

"הנה שמעתי כמה אנשים ריקים ופוחזים, שאינם מקיימים מצות כיבוד אב ואם, בטענה כוזבת, שזאת המצוה נאמרה רק כלפי אב ואם שהם נוחים ומראים חיבה לבניהם, ולא לגבי אב ואם שהם קפדנים, ומכניסים עצמם בכל דבר, ועושים מריבה עם בניהם, ומכבידים עליהם. וכל דבריהם הבל וריק, שאילו כן, לא היתה התורה צריכה להזהיר על כיבוד אב ואם, כי מאחר שהם הביאוהו לעולם וגידלוהו, האכילוהו, השקוהו והלבישוהו, עד כי גדל ונעשה חי הנושא את עצמו, כבר היה חייב לכבדם, כי אפילו אם היו אנשים זרים, היה חייב להחזיק להם טובה ולכבדם כל ימי חייו, משום הכרת הטוב אשר גמלו לו בימי נעוריו.

וכבר אמרו חז"ל: כל הכופר בטובתו של חברו, כאילו כופר בטובתו של מקום". ועל כרחך שהוצרכה התורה להשמיענו שאפילו אב ואם קשוחים וקפדנים, וקשים במידותיהם וזר מעשיהם, אף על פי כן צריך לכבדם ולירא מהם יראת כבוד, וכל שכן שלא להתריס נגדם ולצערם". עכ"ד.

התנהגות עם הורים גרושים

תשובה מהרב בן ציון מוצפי שליט"א

שאלה: אני בת להורים גרושים. אימי רוצה למנוע ממני קשר עם אבי. מצב זה מקשה מאוד את ההתנהלות בביתי. לדוגמה: אם ידעה שגביע הקידוש מתנה מאבי היא מסרבת להשתמש בו. האם עלי ליידע אותה על מקור החפץ?
תשובה :אסור לך ליידע אותה בכל מה שקשור לאביך כי בזה גם את מצערת אותה ומכאיבה לה, וגם מכשילה אותה ברגשות שנאה. ולכן עדיף לשתוק ולהתעלם.

שאלה לכבוד הרב מוצפי,

אבי ואמי גרושים ובסכסוך המון שנים , כשאני ואשתי מבקרים אצל אחד מהם, הם מדברים רע אחד על השני ו"פורקים" מולנו, ונעלבים אם לא נקשיב. מה לעשות?
תשובה

כדאי מאוד ליזום מצידכם שיחה רצינית עם כל אחד מהם לחוד, ולהבהיר להם בצורה הברורה ביותר כי זה לא מוסיף להם, לא כבוד, לא בריאות, לא איכות חיים, לא מצוות, ולא חיי עולם הבא. ותבהירו לכל אחד מהם שאתם מכבדים אותם ועומדים לשירותם בכל עת, אלא שנגמרו הקיטורים והסיפורים.

הנהגת הבנים עם הוריהם

גם אם ההורים אינם שומרים תורה ומצוות ומחללים שבת וכיוצא, צריכים לכבדם ולירא מהם ככל אב ואם, ויעמדו מפניהם, ולא יסתרו את דבריהם וכו', ואדרבה על ידי שיראו שמכבדים אותם, יתאהב שם שמים עליהם, ויחזרו למוטב, כי תורתנו דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום.

החיוב לעמוד

כשהאבא או האמא נכנסים לבית, חייב הבן לעמוד לכבודם.

נשיקת ידי ההורים וברכתם

בכל הזדמנות שהיא, יש ענין לנשק את ידי ההורים ולקבל את ברכתם. וטוב שירגילו ההורים את בניהם בזה, שלבד ממה שמקיימים מצות כיבוד אב ואם, זוכים גם בנשיקה זו לדברים גדולים ומעלות גדולות.

ועל כל פנים, חשיבות יתירה ישנה בנשיקת ידי ההורים בשבת קודש. ועל דרך הסוד, מעלה גדולה יותר יש בנישוק ידי האם, כמבואר בדברי רבנו האר"י ז"ל, והוא עצמו היה נוהג ללכת לנשק ידי אמו הרבנית שרה ע"ה, בכל ערב שבת. וכתב מרן החיד"א שיכוין בזה לקיים מצות כיבוד אב ואם.

שכיבה על המיטה

לא ישכב הבן על מיטת הוריו, וראוי גם שלא ישב עליה.

לחפש להיטיב להוריו

ישתדל הבן לעשות כמיטב יכולתו, ליישב את דעתם של הוריו, שיהיו שמחים, שלווים, שקטים ושאננים. וישמח את לבבם ויעשה את רצונם, וככל היוצא מפיהם יעשה. ומידה כנגד מידה לא בטלה, שאף הוא יזכה לבנים הגונים שישמחוהו בחכמתם ובתורתם.

וטוב שיחפש לעשות להם דברים שינעימו ויערבו להם. וכל בן יעשה כפי שמכיר את הוריו ואת רגשותיהם, ותן לחכם ויחכם עוד.

למשל: אם יודע שהוריו אוהבים לאכול מאכל מסוים, ויש ביכולתו להכין להם את אותו מאכל, ישתדל מידי פעם להכין להם, ותבוא עליו ברכה.

תשועה ברוב יועץ

מן הראוי להתייעץ עם ההורים מידי פעם כפי הצורך. וישתדל גם שיברכוהו להצלחה, שמלבד זאת שאפשר שברכתם תחול, יש כאן גם את שכר המצוה שמכבדם ומיקרם בזה שמתייעץ עמם, וראויה מצוה זו שתגן עליו ויוושע ויצליח.

להאיר פנים

כל מה שמכבד הבן את הוריו, העיקר הוא שיעשה בשמחה ובמאור פנים. אבל אם חס ושלום מראה להם פנים זועפות, אף אם יאכילם בכל יום מאכלים משובחים לא רק שאינו מקיים מצוה, אלא ענוש יענש על זה, חס ושלום.

ביקור אצל ההורים

בכלל מצות כיבוד אב ואם, שיבקרו הבנים את הוריהם בביתם, אף שאין ההורים צריכים שישרתו אותם.

בכל פעם שמבקר הבן אצל הוריו, מקיים מצות עשה מן התורה, מאחר ונהנים הם בזה.

להשאר בקשר

בכלל מצות כיבוד אב ואם להיות בקשר טלפוני עם ההורים, ולא כאותם שאינם בקשר עם הוריהם אלא כשיש להם איזה צורך שהוא. ויש לדעת שבכל פעם שמתקשר להוריו, מקיים מצות עשה מן התורה, כי הלוא הנאה ושמחה היא להורים, שבנם מתקשר אליהם ושואל בשלומם.

בן הגר בריחוק מקום מהוריו, עליו להיות עם הוריו בקשר טלפוני, כדי שיהיו רגועים וידעו בשלומו. וידע כי בכל פעם שמתקשר אליהם, מקיים מצות עשה מן התורה של כיבוד אב ואם, ולא יתעצל בזה.

איך מדברים עם אבא ואמא?

הדיבור עם האב והאם צריך להיות בנחת, בלשון רכה, ובכבוד, ובקול נמוך כמדבר אל מלך, ולא ידבר בעזות והגבהת קול.. וכמו שר, שאף על פי שהוא רגיל עם המלך רבות, ואהובו של מלך הוא, בכל זאת לא יעיז לדבר עם המלך שלא כהוגן, אלא מקפיד הוא תמיד לדבר עם המלך בנחת ובגינוני כבוד, כן צריך הבן לנהוג עם הוריו, גם כאשר הבן מדבר עם אחרים בפני הוריו, ידבר עימהם בנחת ורוגע ולא בקולי קולות, כי גם זה מכבוד הוריו.

כיבוד בנטילת ידים

כשעומדים בני הבית ליטול את ידיהם לסעודה, יכבדו את האב והאם ליטול ראשונים, ולאחר מכן יטלו שאר בני הבית. אמנם אם האב לא נוח לו ליטול ראשון את ידיו לסעודה, מחשש הפסק בין הנטילה לברכת המוציא, או שהאם לא נוח לה כעת ליטול, מפאת שעסוקה בהגשת המאכלים לסעודה, יטלו הילדים את ידיהם, ואחר כך יטלו ההורים.

ליטול ראשון

כשיושבים בסעודה או כשמגישים פירות ומגדנות בפני המסובים, יכבדו את ההורים לקחת קודם, ורק לאחר מכן יקחו בני הבית. ואם האם לא נוח לה שימתינו לה, מאחר ועסוקה היא בסידור המאכלים, רשאים לקחת קודם אמם.

לישב סנדק

המנהג אצל רוב העולם, שכאשר נולד הבן הראשון, מכבדים את הסבא אבי הבעל שהוא ישב סנדק, וכשנולד הבן השני, מכבדים את אבי האשה. ובמקום שנהגו כן, אין הבן רשאי להקדים את אבי אשתו לישב סנדק בבן הראשון, והעושה כן נגד רצון אביו, הרי הוא עובר איסור שמזלזל בכבוד אביו.

ומכל מקום אם יש לו איזו סיבה שרוצה להקדים את אבי אשתו, וכגון שהוא תלמיד חכם גדול ומפורסם, ורוצה לכבדו לכבוד התורה שלו, רשאי לרצות את אביו שימחל על כבודו. ואם מחל, רשאי להקדים את אבי אשתו.

קריאת שם

כאשר נולד הבן הראשון, המנהג אצל בני ספרד לקרוא את שמו כשם הסבא אבי הבעל, וכשנולד הבן השני קוראים את שמו כשם אבי האשה. ומכל מקום אם אבי האשה נפטר, המנהג לקרוא את הבן הראשון כשמו, והבן השני כשם אבי הבעל.

על כסאו לא ישב זר

לא ישב הבן במקום המיוחד לאביו בבית, בבית הכנסת, בחנות, במשרד וכיוצא, מפני שנראה שמשווה את עצמו לאביו.

איסור הזכרת שם ההורים

מדיני מורא אב ואם, אסור לקרוא לאב או לאם בשמם הפרטי, למשל: יצחק, רבקה. ואפילו שלא בפניהם, וכגון שמספר איזה ענין בשם אביו או אמו, לא יזכיר את שמם לבד, אולם רשאי לומר 'אבי יצחק' או 'יצחק אבי', 'אמי רבקה' או 'רבקה אמי' ואפילו בפניהם.

בקשת מחילה

בן שהתנהג עם אביו או אמו שלא כהוגן, חייב לבקש מהם מחילה, ויפייס אותם וידבר על לבם ויתנצל על טעותו, וישים לב להבא היטב היטב שלא יכשל ח"ו.

חייב כל אדם לבקש מחילה בערב יום הכיפורים מאביו ואמו, על כל מה שחטא כנגדם במשך השנה. ומי שאינו עושה כן, הריהו מזלזל בכבוד אביו ואמו ונקרא חוטא, כי אין אדם שיכול לומר: זך אני מפשע וחף אני מעוון זה. ומכל מקום אם הבן חסר דעת או שהיה אנוס ולא ביקש מחילה, יאמרו ההורים בפיהם בפירוש: "הרינו מוחלים לבננו פלוני, על כל מה שחטא לנו, ולא יענש חס ושלום בסיבתנו.

מקלל אב או אם

המקלל את אביו או את אמו, לבד מאיסור תורה שעבר על קללת כל אדם מישראל, עובר איסור נוסף מן התורה, - כשבית המקדש היה קיים, היו בית דין מענישים אותו במיתת בית דין החמורה ביותר שהיא 'סקילה', כעונש שניתן לאדם שעובד עבודה זרה או מחלל שבת.

שלום בית

אם רוצה הבן להכניס את הוריו לביתו, ולטפל בהם בעצמו במסירות, אך אשתו אינה מסכימה, עליו להשתדל ולדבר על לבה על חשיבות המצוה והמעלה לטפל בהוריו ולשמחם, וכמה שכרה רב ועצום אצל הקב"ה, ולפי גודל הקושי בעשיית המצוה, כך גודל שכרה פי כמה וכמה, וכמו שאמרו חז"ל: גדול שכר המצוה הנעשית בדוחק וצער וקושי, פי מאה ממצוה הנעשית בריוח ולא בצער".

מעשים אלו שהוא מתאמץ עבור הוריו, מְגִנִּים עליו ועל בני ביתו, מפני דברים לא טובים חס ושלום.

ומכל מקום אם ההורים אינם נוחים, ומתערבים בענייני בני הזוג, ונפגם השלום בבית עם אשתו, רשאי לשולחם למושב זקנים, אלא שבכל אופן כדאי שישאל חכם, ויעשה זאת בכל הכבוד וההדר, שלא יצטערו חס ושלום.

הבן נפצע מהקפצונים

בן שהיה מבקר וסועד את אביו.

לפני פורים אמרה לו אשתו הרי יש עוד אחים למה רק אתה? ואכן ביקש מאחד האחים שהסכים להיום עם האבא בפורים.

ביום פורים הבעל והבן התעכבו מאד. כשהתקשרה בעלה אמר שהוא נמצא בבית החולים. לרגע כעסה. הרי סיכמנו שאחיך יהיה? אבל כשספר שהבן נפצע מהקפצונים והיה חייב להיות איתו בבית החולים, הבינה שעדיף שהוא יהיה על תקן

מבקר וסועד את האבא.

מאותו יום כבר לא אמרה לבעלה לא ללכת לאביו.

סגולה לפרנסה ולהצלחה בחיים

כל המכבד אביו ואמו הקב"ה משלם לו שכרו בעולם הזה ובעולם הבא,, וזוכה לפרנסה טובה וישועה, ואומר רבינו בחיי, גדול כח מצות כבוד אב ואם, שיש בשכרה פירות ושכר גם בעולם הזה, בשלוה והצלחה, שיוסיף לו השם יתברך בכל מעשיו, ובאריכות ימים, ובנוסף שכר המצוה שמור לו לעולם הבא.

על ידי מצות כיבוד הורים זוכה לבנים צדיקים

מידה כנגד מידה, שאף הוא יזכה לבנים הגונים, שישמחוהו בחכמתם ובתורתם. ויכבדוהו מאוד גם לעת זקנותו, ועוד ברכות טובות מאת ה' יתברך.