בס"ד.

המפתח לסייעתא דשמיא בכל עניין

בפרט לעניין זיכוי הרבים, אשר על ידו יזכה לזיכוי הרבים שאין כדוגמתו.

 

 בדרך כלל כאשר אדם מתפלל על קרובו לחיזוק או חזרה בתשובה, אז לוקח זמן עד שמתחילים לראות שינוי. ובינתיים מתרפים מהתפילה מחמת טורח וקושי העבודה וההתמדה לאורך זמן, והמצב חוזר לקדמותו כבתחילה. וחולפת אותה התעוררות כפי שבאה. דבר זה חוויתי בעצמי כאשר התפללתי על קרובי משפחתי לחיזוק וחזרה בתשובה, ההשפעה ע"י התפילה לא הייתה קלה בכלל, ולפעמים כדי להשיג התקדמות קלה שבקלות זה היה לאחר שלושה חודשים של תפילות מאומצות יום-יום. וכשהתרפתי מהתפילה, ההתעוררות חלפה, והמצב שב לקדמותו.

 

בתקופה האחרונה נחשפתי לכוח עצום שאני משתמש בו לעניין זיכוי הרבים, והוא פועל ישועות. לכוח הזה קוראים כוח ה"תודה"- ההודיה לקב"ה. יש ספר שלם בעניין זה הנקרא "שעריו בתודה" שם יש הרחבה בנושא. גם שמעתי דיסק של הרב אליהו שירי בעניין זה, אשר מתמצת ומביא לחיזוק הדברים באופן נפלא ביותר. לאחר סגירת העלון ראיתי שהדברים מפורשים בספר "שומר אמונים" פרק כג' מאמר השגחה פרטית. כדאי לעיין שם – דברים מחזקים!

 

וכעת אסביר על קצה המזלג את עניין התודה מובא בספר "שעריו בתודה" את דברי הזוהר שהתודה זו תפילה שלא שבה ריקם. וכן מובא שם ששערי תודה כוחם יותר חזק אף משערי דמעה, ששערי תודה פותחים אף שערים הסגורים בסורג ובריח, מה שלא מסוגלים אף שערי דמעה לעשות. על זה נאמר "בואו שעריו בתודה". שהתודה מסוגלת לפתוח את כל השערים. מה שאין בכוחם של שערי דמעה. ועוד יש זוהר מפורש שאומר שבשעה שאדם מודה להשי"ת הוא מחזיר את אותה השפעה באותו עניין שמודה. ואומר הרב אליהו שירי שליט"א בדיסק שלו בעניין התודה, שאנשי מדע )חוקרי המטפיזיקה( אומרים שהמילה "תודה" היא המילה שיש בה הכי הרבה אנרגיה.

 

לאור הדברים הללו, במקום "לבכות" לקב"ה על אותו קרוב משפחה, התחלתי להודות לקב"ה על מה שהוא כן זיכה אותו, ועל החלקים הטובים אשר זיכהו השם.

 

אמנם לא זנחתי לגמרי את התפילה, ועדיין התפללתי מידי פעם, אבל בתודה ראיתי את המפתח של הסייעתא דשמיא. ומכל מקום כשראיתי איזו סייעתא דשמיא נזהרתי באופן הבקשה, כאשר ניגשתי להתפלל בעניין זה, שלא ישתמע כאילו איני מכיר בסייעתא דשמיא ובחסדי השם שהיו עד עכשיו, ויראה כתלונה שזה ההיפך מהודיה. אלא רק ביקשתי את המשך הסייעתא דשמיא, דהיינו שהשם ימשיך לעזור לנו ולזכות אותנו, כי אין מובן מאליו. אף אם רואה הכל שחור, צריך להסתכל על מה -2- שכן יש, ועל מה שכן טוב, ולהתבונן על נקודות האור שיש בתוך החושך, ולהודות עליהן. )ולא לכפור ח"ו בטובתו של השם יתברך(. כי הכל זה חסדי השם, וכל מה שהיה לנו וכל מה שיש לנו, זה הכל מתנה מהשם שצריכים להודות עליה. )- על עצם המתנה והרצון להטיב- צריך להודות( אף אם הייתה זמנית, שהרי אף החיים הם זמניים והכל מתנה גמורה עבור התכלית האמיתית. וכן על מה שכבר כן יש לנו עלינו להודות ולהוקיר טובה ולראות את חסדו של השם במה שהוא ממשיך להטיב לנו כדי שנזכה להמשך הסייעתא דשמיא.

 

לאור האמור לעיל: במקום לבכות לקב"ה בריבוי תפילה ותחנונים, לחיזוק אותו קרוב משפחה. התחלתי להודות לקב"ה על הזכות שכן זכה לה, על מה שכן זיכהו השם יתברך: תחילה, הודיתי לקב"ה על איזו סייעתא דשמיא שהייתה לו לאחרונה. הודיתי על איזו התעוררות שהייתה לו, על איזו שהיא נכונות ורצון טוב שהשם זיכה אותו. כי באמת אפילו הרהור של תשובה, זה דבר גדול ויקר בעיני השם יתברך, אשר ע"י זה יזכהו השם לנצח נצחים )כפי שאפילו בלעם הרשע זכה לתקנה, כמובא בזוהר, ואין כאן המקום להאריך(.

 

אז התחלתי להודות להשם על מה שהשם כן זיכה אותו. לאחר מכן, בפעם האחרונה שדיברתי איתו לאחר חודש חודשיים, הבנתי ממנו שהוא עדיין ממשיך עם התפילות, והופתעתי מכך, כי בד"כ ההתעוררות לא מחזיקה מעמד, וחולפת כפי שבאה, והיצה"ר משכיח ממנו את כל ההתעוררות והאדם חוזר אחורה. זה מה שקורה בדרך כלל! אבל כאן, ברוך השם, הוא עדיין מחזיק בתפילות ולא זו בלבד, אלא אף הוסיף עליהן, והוא עוד מספר לי איזה צער יש לו שהוא לא כל-כך מבין את משמעות הכתוב ולא אומר את הדברים בכל הכוונה. כלומר, החיזוק שנעשה בעקבות התודה לא היה משהו חיצוני שמהרהר אולי אם יבוא לי אני אעשה מצווה. זה היה משהו הרבה יותר עמוק, הרבה יותר פנימי, וכל זה מהפעם האחת שהשקעתי ואמרתי כמה תודות לקב"ה באמת, על כל מה שהשם זיכה אותו.

 

ולאחר תקופה שוב דיברתי עם אותו קרוב ורציתי לשמוע אם החיזוק ממשיך. והבנתי שהוא נעצר, אז אמרתי לעצמי, שאני שוב חייב להתחזק בעניין התודה והודיתי לקב"ה על מה שזיכה אותו. ובאמת בפעם הבאה שדיברתי איתו הוא דיבר איתי על כל מיני שיעורים שהוא שומע וסרטונים שחיזקו אותו, והודיתי לקב"ה על כך.

 

היום הוא התחזק מאוד ובכל הזדמנות מספר לי על שיעורים שהוא שמע ועל דברים שחיזקו אותו, )אמנם הוא עדיין לא חזר לגמרי בתשובה, אבל אני אומר ברוך השם על מה שיש, ומכיר בחסדי השם הגדולים לזכות אותו, ודרך זה וודאי שימשיך בכיוון שלו, ויזכהו השם לעוד ועוד(. וכל פעם שאני מודה על החיזוק שלו, אני רואה שזה רק מתעצם. וכל זה ע"י כוח התודה, מה שלא הצלחתי ע"י תפילות רבות ומאמצות להגיע אפילו למעט מזה.

 

ולעניין זיכוי הרבים- -3-

יש לנצל את הכוח הזה לעניין זיכוי כלל ישראל. כאשר רואים סייעתא דשמיא בעניין כלל ישראל, איזו רוח טהרה, אחדות, או כל חיזוק שהוא של הכלל או התעוררות בעניין מסוים יש להודות לקב"ה על הסייעתא דשמיא וכך הקב"ה יחזיר לנו את אותה סייעתא דשמיא )באופן זה יוכלו גם אירגוני הקודש להביא להצלחה בכל ענייניהם(. פעם אחת הודיתי על איזה חיזוק שניסו לעורר בעניין מסוים, וראיתי איך הקב"ה ממשיך את אותו חיזוק בעצמה רבה יותר. זה דבר שיש בו זיכוי הרבים עצום.

 

כל פעם שאני זוכה להודות, אני רואה את המשך הסייעתא דשמיא. לכן לכל הפחות כאשר אדם שומע על איזה שהוא חיזוק של יחיד או של ציבור, יאמר "תודה" או מספר תודות להשם על כך, כי בכך הוא מזכה הרבים ומביא להמשך הסייעתא דשמיא וריבוי המעשים הטובים. בזה ניתן כוח לכל יהודי, לזכויות גדולות ועצומות של זיכוי הרבים. מה שרבים לא יעשו, התודה של יהודי יחיד תעשה.

 

כל תודה שאומר משברת סלעים, מורידה מחיצות: וגורמת לשפע לרדת. על כן כל פעם שמרגיש טעם ב"תודה", יחזור ויאמר שוב "תודה". בלי לפרט שוב, שהרי כבר אמר על מה אומר תודה. ובמילה אחת של תודה שחוזר ושונה- טמון בה כל ההודיה שלו. על-כן יש לישנות ולהודות להשם שוב, כי כל תודה עושה את העבודה.

 

זכרו:

כל תודה עושה את העבודה! התודה הזאת היא המפתח של הסייעתא דשמיא, והיא הגורם לכל זיכוי הרבים שיעשה בזכותו, היא המסובב לכל הסיבות שיביאו לכל החיזוק שיהיה בזכותו. )וכן אין למעט מערכה של הודיה לחיזוק של יחיד, שהרי יחיד- זה עוד חייל, עוד כוח המשפיע על הכלל, חוץ מהזכות של חיזוק היחיד והעמדתו על רגליו( על כן דבר גדול הוא מי שלכל הפחות מתרגל להודות להשם מידי שבוע אפילו כמה רגעים ודקות בודדות, על כל סייעתא דשמיא ועל פרטי סייעתא דשמיא מודה להשם מאוד מאוד, על מה שמזכה את כלל ישראל. ומכיר בחסדי השם שהכל מתנה גמורה וחסד גמור מעם השם מתוך רצונו העז להטיב לנו ולזכות אותנו בנצח נצחים. וכאשר מתרגל ומודה גם על הפרטים ומייקר כל פרט ורואה בכל פרט חסד השם, יזכה לראות בריבוי חסדיו יתברך. וכן הוא בגשמיות כגון בריאות, פרנסה וכדו', כאשר אדם מודה על הבריאות שהשם נתן לו, דהיינו, על מה שכן בריא אצלו, או מודה על הבריאות שהייתה לו לפרק זמן מסוים, או מודה על ההשגחה וסייעתא דשמיא בעניין הבריאות, או על שיפור או הקלה בעניין הבריאות, יכול להקל מעליו הרבה בעניין זה.

 

ואם יתרגל להודות להעריך ולהוקיר את מתנת השם בעניין זה, יכול לזכות להרבה ישועות. וכן בעניין הפרנסה, כאשר אדם מודה לקב"ה על מה שיש לו, אפילו על מעט שיש לו, ועל כל סיוע אפילו חד-פעמי, הוא מביא על עצמו שפע בעניין הפרנסה. ואם זיכהו השם למענק חודשי, צריך להתרגל ולהודות על-כך להשם, מדי חודש כאשר שוב נכנס המענק, ולא לקבל זאת כמובן מאליו. צריך לראות בזה נתינה חדשה מאת השם יתברך, וכך יזכהו השם לעוד שפע ולהתמדת השפע הנוכחי. -4- וכאשר נשכיל לראות את השפעת השם עלינו תמיד, נזכה להיות אסירי תודה לקב"ה וממילא תמיד נודה לו, כי אנחנו חיים את הנתינה שלו.

 

וכן ברוחניות צריך להודות להשם על מה שהשם זיכהו מבחינה רוחנית, וכך יזכה שהשם יזכהו יותר ויותר מבחינה רוחנית. כי ברגע שמכירים בחסדי השם זו סיבה לתת עוד חסדי השם, כי אתה מכיר שזו טובה גדולה, ובזה אתה פותח שערי סייעתא דשמיא כי יש למי לתת ויש מוקירי טובה אז זו סיבה להמשיך ולתת את הטובה.

 

וכן יש כאן עוד נקודה: ריבוי הטובות לא יגרמו לך לבעוט, אלא רק יקרבו אותך ויגרמו לך להוסיף ענווה ולהודות על כל סייעתא דשמיא. על כן זו סיבה רק להכפיל ולשלש את הסייעתא דשמיא. כי ריבוי הסייעתא דשמיא רק יקרב אותך להשם יתברך, שתהיה אסיר תודה לו ואשרי מי שיקח עבודה כזו לידיו. זכות הרבים תלויה בו! נשאר רק להודות להשם ישתבח שמו, מה שמזכה יהודים ועל כל סייעתא דשמיא שיש לנו. וגם כאשר לא רואים כעת סייעתא דשמיא, צריך להודות על ההטבה שהטיב בעבר ולהחזיר את ההשפעה. כי זו היא הפצצה של הסייעתא דשמיא שלנו כיום שתביא להמון סייעתא דשמיא, ולהחשת גאלתנו הפרטית והכללית. אפשר לנצל את אותו זמן של עת רצון, ששערי שמיים פתוחים, לבקש שהשם ימשיך את הסייעתא דשמיא ונזכה לעוד חסדי השם. וע"י זה נזכה ל-"כי בשמחה תצאו"-לצאת בשמחה מהצרה, כי בדינים לא ילך עם היצר הרע. בזה ידו על העליונה ותמיד יש לו איפה להיכנס. אבל בשמחה בתודה, עוקפים את הכל וממתקים את הכל, וזוכים לגאולה בעזרת השם.

 

היוצא מדברינו יש כאן הצעת דרך חיים קלה ופשוטה לפתיחת שערי סייעתא דשמיא .

 

ע"י התבוננות על הדברים הטובים בכל עניין, והודיה עליהם, מתוך הכרה בחסד ה', אפילו בדבר קטן וזמני. ולעניין זיכוי הרבים הרוצה לקרב את רעהו לדרך ה' יודה לה', במספר תודות , על הנקודות הטובות שזיכה את רעהו: על מעשיו הטובים, על איזה התעוררות שה' זיכהו, וכן על איזה רצון טוב שהיה לו. ולעניין חיזוק כלל הציבור עליו להודות על איזה חיזוק של הדיבור בעניין שחפץ לחזק, או על איזה התעוררות של הציבור וכן על כל סייעתא דשמיא המביאה לחיזוק של הציבור עליו להודות.

 

מצווה לצלם, להעתיק ולהפיץ, ואל תשכח להעביר לחברים. בכל עניין העלון, ולהפצה ניתן לפנות לטל': 050-410-7251 כמו כן ניתן להשיג את המאמר באתר "תפארת הבית היהודי" )בערך תפילה( או במייל

 

 

 

 

 

 

 

שמיא. כי ריבוי הסייעתא דשמיא רק יקרב אותך להשם יתברך, שתהיה אסיר תודה לו ואשרי מי שיקח עבודה כזו לידיו. זכות הרבים תלויה בו!

 נשאר רק להודות להשם ישתבח שמו, מה שמזכה יהודים ועל כל סייעתא דשמיא שיש לנו. וגם כאשר לא רואים כעת סייעתא דשמיא, צריך להודות על ההטבה שהטיב בעבר ולהחזיר את ההשפעה.

כי זו היא הפצצה של הסייעתא דשמיא שלנו כיום שתביא להמון סייעתא דשמיא, ולהחשת גאלתנו הפרטית והכללית.

 

אפשר לנצל את אותו זמן של עת רצון, ששערי שמיים פתוחים, לבקש שהשם ימשיך את הסייעתא דשמיא ונזכה לעוד חסדי השם.

וע"י זה נזכה ל-"כי בשמחה תצאו"-לצאת בשמחה מהצרה, כי בדינים לא ילך עם היצר הרע. בזה ידו על העליונה ותמיד יש לו איפה להיכנס. אבל בשמחה בתודה, עוקפים את הכל וממתקים את הכל, וזוכים לגאולה בעזרת השם.

 

 

מצווה לצלם, להעתיק ולהפיץ.

בכל עניין העלון, ולהפצה ניתן לפנות לטל': 050-410-7251

  

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now