סיפורים עם מסר

 

ה' לא חייב לך כלום

אשה נשואה 10שנים ועדיין לא הרתה. כל הרופאים אמרו אין סיכוי .. ביום הנישואין העשירי היא ובעלה ישבו ובכו. בעלה הלך לישון ובשעה מאוחרת לקחה את הקלסרים של הבדיקות הרפואיות, הזמינה נהג מונית ואמרה לו : "קח אותי לרב הכי גדול שאתה מכיר". נהג המונית לקח אותה לרב אוירבך. נקשה בדלת והרב פתח את הדלת. אמרה לו: "כבוד הרב, תראה את כל הקלסרים מלאים צער וכאב אבל אני רוצה לזכות לילד". הרב אמר:  "ה' לא חייב לך כלום". היא קיבלה חלחלה מהתשובה הקשה ועמדה לצאת מהבית. ואז אמר לה: "כאשר את תעשי משהו שאת לא חייבת לעשות אז ה' יעשה לך משהו שהוא לא חייב לעשות". נסעה הביתה והתחילה לחשוב מה לעשות. היא החליטה לבקר במחלקות קשות בבית החולים ולהגיד מילים טובות לחולים. והיתה שם גם אמא לילדה במחלה קשה והיא גם דיברה איתה מילים שמחממות את הלב. לא חלפו 4 חודשים והאשה בהריון 9 חודשים והיא יולדת בן. ואז מחליטה אני עשיתי משהו שאני לא חייבת וה' נתן לי אז אני אעשה שוב. המשיכה לעשות חסדים שלא חייבת לעשות וילדה תאומים

(שמעתי ביום עיון, ואמרו שראו את הסיפור מקובי לוי)

 

אין עוד מלבדו

למחסום ארז סמוך לרצועת עזה התקרבה מכונית חדשה, נוצצת, שהיתה נהוגה בידי ערבי. החיילים כבר התכוננו לאפשר לערבי להכנס לתוך רצועת עזה, ופתאום מפקד המחסום התקרב לנהג הערבי בפנים מאימות ואמר לו תגיד לי מאיפה גנבת את המכונית הזאת?

הערבי הודה שגנב מהישוב "מעלה אדומים". נגשו החיילים למפקד ושאלו: מהיכן ידעת שהוא גנב את הרכב? המפקד בקש מהם ללכת ולהביט בסטיקר המודבק על הפגוש הגדול והיוקרתי של הרכב החדש. החיילים ראו ופרצו בצחוק. כתוב על הסטיקר : "אין עוד מלבדו"...

משהתקשרו החיילים לבעל הרכב וספרו כיצד גלו כי הרכב גנוב, התרגש עד דמעות ואמר "עתה ידעתי  כי גדול ה' ".

התברר שבאו אליו פעילים שזכו להחזיר בתשובה רבים בדרכי נועם ובמתיקות. משהגיעו לבעל רכב זה, סרב לשמוע את דבריהם. שעות מספר לפני כן רכש מכונית יוקרתית, חדשה ולבו היה נתון כל כולה בצבעה המטלי, במושבים המרופדים ובאבזור המשוכלל שלה. משנפרדו מהאיש, שאלו אם מסכים שידביקו על פגוש מכוניתו, את הסטיקר אין עוד מלבדו. והסכים. מחצית השעה לאחר מכן המכונית נגנבה מחצר ביתו.

הנהג ניגש להיכל הישיבה ואמר זו תורה וזה שכרה? ראש הישיבה אמר שבודאי מי שתלה סיקר אין עוד מלבדו לא ינזק בשל כך והדבר היחיד שביכולתו לעשות כעת היא לאסוף כמה בחורים לאמירת פרקי תהילים כדי שהרכב ימצא במהרה.

לא עברו שעה שעתים והנהג מקבל טלפון ממחסום ארז ומתבשר שרכבו אותר רק בגלל הסטיקר שהיה תלוי לו על הפגוש מאחרו.

הנהג הגיב עכשיו נוכחתי לדעת ש"אין עוד מלבדו "

 

כח התפילה - אמא שלי ניצחה

זקנה שהיתה בבית אבות נפטרה, קראו לבנים, באו, קברו את הזקנה בקבר ישראל ואמרו עליה קדיש. פתאום התגלה שהיתה טעות. והאשה שנפטרה היא לא אמם, אלא שכנתה בבית האבות. כמובן שספרו לבנים, וחיפשו את בנה של הנפטרת. כשמצאו אותו , ספרו שהיתה טעות והאמא שלו כבר נקברה בקבר ישראל ואמרו עליה קדיש. כששמע הבן אמר: "אמא שלי נצחה." אני אמרתי לה שכשתפטר מן העולם לא אקבור אותה בקבר ישראל ואמא היתה מתפללת שכן תקבר בקבר ישראל ויגידו עליה קדיש.

זה כוחה של תפילה.

 

מעשה מדהים לשולחן שבת

(מהספר ברכי נפשי-שמות)

במשפחה דתית רגילה, נצרך אב המשפחה לעבור ניתוח קל, שנקבע ע"י קופת חולים. ביום הניתוח עשו בני המשפחה השתדלויות שונות, לצורך הצלחתו והנה, מיד לאחר הניתוח יצא הפרופסור נסער ואמר שהניתוח הסתבך והאב יצטרך לעבור ניתוח נוסף בזמן הקרוב, על מנת לרפא את הסיבוכים שנוצרו. ואכן נכנס האב לניתוח נוסף ושוב הסתבך לתדהמת בני המשפחה, והאב הוצרך לניתוח שלישי, שהביא את האב לידי סכנת חיים ממש.

כאן עצרו בני המשפחה לחשבון נפש. אחד מקרובי המשפחה הציע להיכנס לרב גדול. הרב הסתכל בשמו של האב, שאל מספר שאלות ואמר בנחרצות: "תפסיקו לנתח אנשים על שולחן השבת, יפסיקו הניתוחים של האבא" (הכוונה לדבר ולגנות ולבזות אנשים על שולחן השבת) הבן נדהם.

כאשר סיפר הבן לבני המשפחה, נעשה בשרם חידודין חידודין, נדהמו וידעו בדיוק על מה הרב דיבר, מיד קיבלו כולם על עצמם לשמור את פיהם בכלל ובשבת קודש בפרט, מכל דיבור שאינו הגון רכילות, ולשון הרע וללמוד הלכות חשובות אלו.

ואכן נכנס האב לניתוח נוסף ועבר אותו בהצלחה, שהרי הקיטרוג הוסר ע"י קבלה כה נפלאה מצד בני המשפחה.

פלא פלאים, מי היה משער שזו הסיבה הרי מיד היו תולים זאת בחוסר מקצועיות או אבחון המחלה, אבל הורונו רבותינו ז"ל שאם יסורים באים עליו, יפשפש במעשיו...

אשרי אדם הזוכה לשמור פיו ולשונו.

 

האופה והחלבן

(מעלון אוצרות הפרשה לפרשת נח)

מעשה מאלף התרחש בעיירה קטנה בחו"ל, בה חיו מספר יהודים, שכל אחד עסק בפרנסה אחרת, והתפרנסו זה מזה. החלבן באותה עיירה היה מקבל מחבירו האופה ככר לחם שמשקלו קילוגרם, וכתמורה היה נותן לאופה קילוגרם חמאה. כך נמשך הדבר שנים ארוכות. פעם, כאשר הגיע האופה לקבל את החמאה, הרגיש במשהו שאינו כשורה. הוא ממשש את חבילת החמאה בידיו, וכיון שהוא מתמצא במלאכת השקילה, בשוקלו את הקמח הנצרך לו לאפייה, הרגיש שרעהו נותן בידיו חמאה שמשקלה פחות מקילוגרם. כיון שבעיירה שלהם לא היו מאזניים, הלך האופה לעיר הגדולה, הניח את החמאה על המשקל, ואכן התברר שהסחורה לא הגיעה אלא למשקל 800 גרם. חשב האופה שאולי היתה טעות בידיו של חבירו החלבן, והחליט להמתין לפעם נוספת. אבל, משהדבר חזר על עצמו פעמיים ושלוש, ניגש אל החלבן ושאל אותו מדוע הוא מרמה אותו; 'הרי אני משלם לך על קילוגרם, ומדוע הינך נותן לי רק 800 גרם? אולי המשקולות שלך אינן טובות?' - שאל. החלבן אינו מאבד עשתונותיו, ומשיב לאופה בקור-רוח: 'אינני מרמה אותך. המשקל שלי במצב מצוין, ואני שוקל לך בדיוק קילוגרם של חמאה!' עכשיו איבד האופה את ישוב- דעתו, וגילה לחלבן שהטריח את עצמו עד לעיר הגדולה, ושקל את הסחורה, והמשקל הראה שהיא איננה מגיעה לקילוגרם. 'אני חוזר ואומר לך שהסחורה שאני מוכר לך, משקלה קילוגרם שלם',

חזר החלבן על דבריו, והוסיף: 'אם אתה חושב שאינני צודק, תקרא לי לדין-תורה אצל הרב'. ראה האופה שאין לו כל ברירה אחרת, והזמינו לדין תורה. משהופיעו השניים בבית הדין, והדיינים שמעו את טענותיו של האופה, פנו אל החלבן ושאלו אותו מה יש לו להשיב. והנה, גם כאן, בבית הדין, ממשיך החלבן לטעון שמשקלה של חבילת החמאה הוא קילוגרם שלם. 'אולי תביא לכאן את המשקולות שלך, ונבדוק אותן בבית הדין', הציעו הרבנים. החלבן הסכים, ורץ לביתו להביא את משקל-המאזניים שלו. מה-מאוד תמהו הדיינים לראות שהחלבן הביא בידיו גם ככר לחם... 'כאשר אני בא לשקול את קילוגרם החמאה, שאני צריך ליתן לחברי האופה, אני מניח בצידו השני של המשקל את ככר הלחם הזה שקניתי מהאופה, שמשקלו אמור להיות קילוגרם, ובהתאם לכך אני מניח את החמאה בצד השני, עד שהמשקל מתאזן' - - - 'ובמילים אחרות: עד שהאופה בא אליי בטענות על משקלה של החמאה, שיבוא בטענות אל עצמו, כי כמשקל הלחם שהוא מוכר לי, כך משקל החמאה'!...

 

מהמעשה אפשר ללמוד לקח מוסרי רב -

מי שמרמה את חבירו ומנסה לגזול את כספו, בסופו של דבר תתגלה רמאותו וקלונו לעין- כל. וגם אם המציאות היתה שהאופה לא היה מודע לכך שמשקלו אינו מדוייק, קיים כאן מסר חשוב - פעמים ואדם מאשים אחרים בעוולות ומצביע על פגמים שבו, ולמעשה הוא עצמו בעל העוולה, ועליו לבדוק את עצמו, ולדאוג לתקן את מעשיו לפני שפונה בטענות וטרוניות כלפי אחרים.

 

וידועים דברי הבעל שם טוב הקדוש על המשנה (בנגעים ב', ה') 'כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו': כל הנגעים שאדם רואה 'חוץ' - מחוצה לו (אצל אחרים) - הם מנגעי עצמו - מתוך נגעיו שלו. חסרונותיו של עצמו הם... (ופריו מתוק)

 

אנחנו בידים של אבא

איש עסקים עולה על טיסה ומופתע לראות לידו ילדה בת שמונה ללא מלווה. הוא התפעל מההתנהגות הבוגרת והרגועה שלה לאורך השעות הארוכות של הטיסה. בשלב מסוים היא שלפה מהתיק חוברת ציור וצבעים וציירה להנאתה. וכך נמשכה הדרך.

 

בשלב מסוים, פתאום היו "כיסי אוויר" והקברניט הודיע שחייבים לשבת ולהדק חגורות בטיחות. במשך יותר מחצי שעה נמשכו מערבולות האוויר, המטוס "נופל" ומיטלטל, אנשים צעקו ובכו, חלקם התפללו ואפילו איש העסקים ישב רועד מפחד, החזיק בידיות המושב והתפלל שהסיוט ייגמר.
 

פתאום הוא שם לב שהילדה הקטנה – עדיין יושבת בשקט במקומה. את חוברת הצביעה הניחה בכיס המושב, היא ישבה נינוחה ולא נראתה מודאגת.
כשהכל נרגע, הוא לא יכל שלא להחמיא לשכנתו הצעירה: "את גיבורה! איך יכולת לשמור על קור רוח ורוגע? בפרט שאת כאן לבד!" הילדה חייכה בביישנות וענתה:

 

"הטייס הוא אבא שלי. הוא הטייס הטוב ביותר בעולם והוא לוקח אותי הביתה".

 

כשילד קטן יודע שהוא בידיים של אבא, הוא מרגיש בטוח ... כשיהודי זוכר מי נושא אותו על כפיו, האם יש עדיין מקום לדאגה?

 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now