בס"ד

 

שלום בית

מרב הכותל הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל

 

ששה עקרונות ליצירת הרמוניה נאה, בעזרת ה' יתברך, בחיי הזוג וחישול החיים המשותפים

לעמידה איתנה בפני כל סערה, הם לעניות דעתי, כדלהלן:

 

1 תיפקוד

דהיינו, חלוקת שטחי אחריות, כאשר כל בן זוג משתדל למלא על הצד הטוב ביותר את שקיבל עליו. בדרך כלל, ואולי גם רצוי, שיהא תחום הבית – נתון לטיפולה של האשה, והחוץ – לזה של הבעל, כאשר תחום זה כולל את חלוקת המשאבים הכספיים. אך לאו דווקא, העיקר שתשרור הבנה בסגולותיו של אחד מבני הזוג לנהל את הענינים.

 

2. הערכה

אין די מילים בפי להדגשת נקודה חשובה זו, והיא צורך נפשי יסודי לכל אדם. חשוב מאד שהאשה תרגיש שבעלה שם לב אליה, בכללות ובפרטות, ושיתן לה הרגשה שהיא תמיד אהובה עליו כבתחילה. ועל דרך חז"ל שכתבו: "דעתן של נשים – קלה" הייתי, לצורך הסבר עקרון זה כותב: "דעתן של נשים – כלה" כל חפצה היא להיות תמיד בעיני בעלה כביום היותה כלה תחת חופתה. ואכן, מצוות תורתנו הקדושה, בחיי האישות, מכוונות בין היתר, להשגת מטרה זו.

 

ומאידך גיסא, הבעל למרות היותו "חזק" "גיבור", הנו רגיש במיוחד להערכה מצד אשתו ושבעיניה הוא נשאר תמיד "גיבור חלומותיה". וכל זאת, למרות חיי יום יום האפורים, לצערי, חיים משותפים של זוגות רבים מספור, עולים על שרטון ומתנפצים בגלל חוסר הערכה. המוזר שבדבר הוא שהבעיה מחמירה או נוצרת עם ההתבגרות וצבירת שנות נישואין. כי לעתים קרובות, הבעל עולה ומתקדם בסולם הרוחני, החברתי, המעמדי והרכושני, דבר הגורר הערכה מקבילה על ידי הסביבה. ודא עקא, מצד אשתו הוא נשאר בעיניה תמיד בקו התחלתי ובמדרגתו הראשונה, כי בדרך כלל, הוא עלה וטיפס "על כתפיה" והיא היתה עזר כנגדו ושותפה בהצלחתו וזה גורם  למשברים קשים עד מאד. אשה ששכל בקודקודה, תדע בחכמה ובתבונה לתאם את עצמה למצב משתנה,  ושכרה יהיה כפול כפליים. אל נשכח לרגע, כי הערכתה היא שקולה בעיני בעלה כהערכת כל האנשים גם יחד הסובבים אותו.

 

3. יחסים

הם בעלי משקל כבד ורציני, אך לא כל כך מכריע כפי שמקובל אצל רבים. לפי מיטב הבנתי, העיקר הוא שכל אחד יראה באושרו של בן זוגו את סיפוקו הוא. היחסים הפיזיים נתונים לתנודות בשל כושר גופני, גירויים, מצב רוח וכד'. ולא תמיד מרוכזים כל התנאים הטובים בעת אחת. אך,כאמור, כאשר אושרו האישי תלוי באושרו של הזולת, הרי תמיד משיגים את המטרה הנכספת, ברגשי התעלות, שהיא לא רק לקחת, אלא בעיקר לתת. כמובן שאין שורות אלו ממצות את הנושא שהוא רחב מאד ובעל גוונים מרובים, שונים ועדינים.

 

4. נכונות

אדם הוא עולם מלא. יש לו רצונות, מאוויים כיסופים, ושאיפות משלו, שאינם עולים בדרך כלל בקנה אחד עם אלה של בן זוגו, ובשל כך נוצרות התנגשויות במשך חיי הנישואין. אין כל רע בכך. העיקר הוא שכל צד יהיה נכון ללכת לקראת השני בתהליך הפיוס והחזרת השלום על כנו. שלא תשתלט הגאווה או הבושה המזויפת לעשות את הצעד הראשון, ושלא תיפסק ההידברות, בסעיף זה אני כולל את מידת הסובלנות של אחד לחסרונות הבלתי נמנעים של השני, כי אין בנמצא אדם כליל השלמות.

 

5. רוחניות

בלעדי זה, יפלו חיי הזוג במוקדם או במאוחר בבהמיות אשר כל שאיפתה היא סיפוק צרכים גשמיים גסים המגיעים מהר מאד לנקודה רוויה, אז מנסים למצוא תחליפים לשם גיוון.  אסוננו בדור זה, היא ההתעלמות מהדרישה הרוחנית החיונית והאיזון בין החומר והצורה. אינני משקיף על כך רק כיהודי הרואה בלימוד תורתנו הקדושה ובקיום מצוותיה ראשית ואחרית הכל, אלא גם בסתם אדם. יהיה הסיפוק הרוחני בלימוד, בקריאת שיר, בשמיעת מוסיקה, בעזרה לזולת, בצרכי ציבור שלא על  מנת לקבל פרס. יש בכך בלם ומעצור להידרדרות ולשקיעה בתאוות ובחושים מגושמים והרסניים.

 

6. מסגרת נאה

עקרון אחרון חביב זה, הוא רחב: בית מסודר, אוכל מוכן, בגדים נקיים, שולחן ערוך, משרים אוירה נינוחה על המשפחה. זאת ועוד, הפתעות קטנות כגון רכישת פריט קטן לאישה, הכנת תבשיל בטעם האהוב על הבעל, יציאה לטיול ספונטני, ...מבט אוהב, יוצרים הרגשה נהדרת ומדגישים שהאחד אהוב על השני וששגרת החיים המשותפים לא עמעמה את הגחלת. כל אלה אינם עולים לא במאמץ ולא בכסף, ושכרם רב מאד.

 

לתחום זה אני משייך גם את הנקיון הגופני. אדם הוא יצור אנוש בשר ודם, הוא מזיע, ועל כן חייב לשמור על נקיון מקסימלי, להזהר שלא ינדוף ממנו ריח רע, לא מהפה, או מיתר חלקי הגוף ולהשתמש בתכשירים הראויים להתגבר על כך. חוסר ניקיון גופני מרחיק אינסטנקטיבית את בן הזוג מקירבה, גם אם אינו מודע לכך. הפרות שלום בית רבות אני תולה בנקודת תורפה זו.

 

ועוד עניין, יש לקבל כל דבר בקלות ואם אפשר בבדיחות דעת. לא לייחס חשיבות מרובה ורצינות יתירה לאמירה זו או אחרת. בת שחוק על הפנים דוחה את העצבות ומאירה באור זוהר את השעות האפלות של החיים.

צרות עין, נוקשות, הקפדה שלא במקומה, יוצרות מתח מיותר המזיק לבריאות הנפשית של הפרט ושל הזוג, על כל ההשלכות השליליות הנובעות מכך.

 

ובכן השתדלתי לרכז בעקרונות הפשוטים הנ"ל את ההיבטים השונים להבטחת חיי הנישואין מכל זעזוע מפרק ומחריב. זעזועים אלה, מקורות רבים להם: משבר כלכלי, הורים שתלטנים המתערבים למעלה מהראוי בחיי הזוג, חינוך ילדים, חברה לא טובה, שכנות מזיקה ועוד כהנה וכהנה.

 

וכללו של דבר, כשם שאדם מצווה להקפיד על כללי יסוד לבל ישחית את בריאותו, כך מצווה הוא להקפיד במידה יתירה על כללים ועקרונות שיבטיחו את שלום הבית.

 

לשם המחשה של העקרונות שציינתי לעיל, אני משתמש בצורה הנאה והמושלמת של "מגן דוד" שלנו אשר כל משולש קטן שבו מציין אחד העקרונות. אך המשושה הפנימי, השלד שמסביבו נע הכל, הוא שמירת התורה הקדושה שהיא מורה דרך מופלא ומצויין להבטחת קיומו ואושרו של הפרט ושל הכלל, ואשר יעשה אותם האדם וחי בהם.

 

ואצטט מקצת מדברי רז"ל:

אמר רבי חלבו: לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו (בבא מציעא דף נט).

 

תנו רבנן: האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו, עליו הכתוב אומר: "וידעת כי שלום באהלך.." (יבמות סב).

 

 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now