בס"ד

 

תפילה שנוהגים לומר

על קבר התנה"ק רבי שמעון בר יוחאי זצוק"ל זיע"א

מספר תולדות אהרן ומשה

 

אנא ה' א-לוהי ישראל שליט בעליונים ובתחתונים קרוב לכל קוראיו באמת מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו שמע תפילתי כי עני ואביון אני, לכן קבל קול תחנוני והשלך אימה ופחד לכל איש ואשה ומזיק שיקום עלי לרעה, ולכל מי שיקום עלי להחטיא אותי, (אני פב"פ),  אנא בגודל זרועך ידמו כאבן, ואם יראוני אל יזיקוני ואל יגיעוני, וסתום וחתום פיהם וקצץ רגליהם שלא יזיקוני ושלא יגרמו לי כל רעה ולא לכל אותם שעמי ולא לכל מי שאני מתפלל עליהם ויהיה שמך הגדול עמי ויבושו המה ואל אבושה אני, יחתו המה ואל אחתה אני, ישבו המה באימה ופחד ואני אשב לבטח, כי בך אני בוטח כדכתיב קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך.

 

וכן יהי רצון מלפניך ה' א-לוהי וא-לוהי אבותי לשמוע את תפילתי ואל תחנוני ולעשות בקשתי לסלוח ולמחול ולכפר כל עוונותי וחטאתי ואשמותי ופשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך בין באונס בין ברצון, בין בשוגג בין במזיד, בין בהרהור בין במחשבה, בין בגלגול ה בין בגלגולים אחרים,(אני פב"ב):

וכן יהי רצון מלפניך ה' א-לוהי וא-לוהי אבותי שתפתח לי מפתחי החן והחסד ומפתח החכמה והדעת והבינה והשכל ומפתחי פרנסה טובה וריווח והצלה ותכתירני בהם כל ימי חיותי על האדמה ותהיה לי לעזר ולהועיל ולהושיע ולהציל ולשמוח כל ימי להאיר מזלי לטובה כשמש בתקופת תמוז וכלבנה בחצי החדש במלואה ותצליחני בכל דרכי ובכל מעשי ויהיו דברי מתוקים מדבש ונופת צופים, באזני כל שומע דברי מעתה ועד עולם והמזכירים אותי יזכרוני לטובה ולברכה כל הימים.

 

יהי רצון מלפניך ה' א-לוהי וא-לוהי אבותי שתתנני לחן ולחסד ולטובה ולרחמים ולרצון בעיניך ובעיני כל רואי ובעיני כל מאהבי בין שהם על השמים או מתחת השמים ותהיה השעה הזאת והיום הזה שאני מתפלל/ת לפניך עת רצון ועת רחמים ויום ישועה ומחילה וסליחה וכפרה שלימה וחיים טובים עלי (אני פב"פ) ועל בעלי/אשתי ובני (ומזכיר שמותם),

 

וכן יהי רצון מלפניך ה' א-לוהי וא-לוהי אבותי לעשות חפצי ורצוני ותהיה אימתי מוטלת על הבריות ויזכרו אותי לטובה ותהיה תורתי שמורה וערוכה בלבי ושלא אשכח דבר מכל מה שלמדתי ושאלמד ויהיו חלומותי מיושבין עלי ותצילני מאדם רע ומכל פגע רע ותסיר כל פיות הדוברות עלי עתק והחושבים ברעתי ותזכני לימות המשיח ולחיי העולם הבא וברכנו בשלומך וקבל ברחמים וברצון את תפילותינו ואת תפילת עמך בית ישראל אתה שומע תפילת כל פה וזכות הצדיק הטמון פה (מזכיר שמו) בכלל זכות כל הצדיקים והחסידים יגן עלי ועל כל בני ביתי לעשות כל הימים אמן.

עשה למען שמך עשה למען ימינך עשה למען תורתך עשה למען קדושתך יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

 

לאחר מכן

• להדליק נר לזכות התנה"ק רבי שמעון בר יוחאי זצוק"ל זיע"א

• להדליק נר לזכות רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי זצוק"ל זיע"א

• לתת צדקה ולהתכוון שאנו נותנים את הצדקה לנחת רוח בשבילם ומבקשים מהשם יתברך שבזכותם ירחם עלינו.

​

רבי שמעון בר יוחאי

התנא האלוקי, רבי שמעון בר יוחאי, נולד כחמישים שנה לאחר חורבן בית המקדש השני.

על לידתו מסופר בספר 'נחלת אבות', שאביו יוחאי היה משבט יהודה, והיה מגדולי הדור, עשיר, נכבד וקרוב למלכות. אשתו של יוחאי, שרה, מזרע הנשיאים היתה, צאצא של הלל הזקן.

שרה היתה עקרה ולא נפקדה בבנים. כשראה יוחאי שעברו שנים רבות ועדיין לא ילדה, עלה בדעתו לגרשה. כאשר נודע הדבר לשרה אשתו, לא אמרה לו דבר, אולם הרבתה לצום, לתת צדקה ולהתפלל מתוך בכי גדול לפני ה' בלב נשבר, להצילה מגרושין. וה' שמע את קול תפילתה.

​

היה זה בליל ראש השנה, יוחאי ראה בחלומו, והנה הוא עומד ביער גדול שיש בו אילנות לאלפים ולרבבות - מהם רעננים נושאי פירות, ומהם יבשים. והוא, יוחאי, נשען על אילן יבש. נשא יוחאי את עיניו וראה איש שמראהו נורא מאד, ועל שכמו כד מלא מים. עבר האיש בכל היער והשקה כמה מהאילנות היבשים. עבר בסמוך לאילנות האחרים והניחם כשהם יבשים, ולא השקה אותם. כאשר הגיע לאילן אשר נשען עליו יוחאי, הוציא מחיקו צלוחית אחת קטנה מלאה מים חיים, והשקה את האילן. יוחאי הבחין כי שרתה הברכה באותם מעט מים, הם גאו מאד וכסו את כל סביבות האילן שעליו נשען. תכף נשא האילן פרי, וגדל מאד. שמח יוחאי מאד על המראה שראה בחלומו, ויקץ משנתו מתוך שמחה, כשבפיו הפסוק: "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה, הללויה".

​

סיפר את חלומו לאשתו ואמר לה: "חלום חלמתי, ופתרונו לדעתי פשוט הוא: היער הוא העולם, והאילנות הן הנשים - מהן נותנות פירות, ומהן עקרות. בראש השנה נפקדות חלק מהן, ויש מהן שנותרות עקרות. את הינך האילן שעליו נשענתי, אותו השקו ממעיין הברכה, להוליד בנים צדיקים וחכמים. אמנם, דבר אחד נותר לי להבין: מדוע את כל האילנות השקה האיש מהכד, ואילו את האילן שעליו נשענתי השקה מהצלוחית?

​

אמרה לו שרה אשתו: תמיהתך תמיהה. ובכן, הרשני ללכת אל הקדוש רבי עקיבא, לספר לו על החלום, והוא יגיד לנו את פתרונו. אמר לה בעלה יוחאי: טוב הדבר! נלך שנינו יחדיו אליו ונספר לו את החלום, והוא, ברוח קדשו אשר האציל עליו האלקים, יגיד לנו את פתרונו.

​

במוצאי ראש השנה הלכו שניהם יחד אל התנא הקדוש רבי עקיבא. יוחאי סיפר לו את חלומו, ואכן רבי עקיבא פתר לו כאשר פתר יוחאי. וגם הודיע לו את סיבת השקאת אותו אילן מהצלוחית. וכך אמר לו: דע יוחאי, כי חלומך הוא משל על הנשים היולדות והעקרות, ואשתך שרה היא מהעקרות. ורק תפילותיה ורוב דמעותיה, אשר שפכה לפני ה', הן שזיכו אותה ונהפכה מעקרה ליולדת. הצלוחית שראית היא צלוחית של דמעותיה שנאספו, ומהן השקוה להוליד לך בנים.

​

פנה רבי עקיבא אל שרה ואמר: בזאת השנה את הרה ותלדי בן, שיאיר לישראל בחכמתו ובמעשיו!

שמחו יוחאי ושרה אשתו מאד בדברי רבי עקיבא, והלכו לביתם לשלום. ידע יוחאי את אשתו, ואכן הרתה וילדה בן ביום חג השבועות, היום שבו ניתנה תורה לישראל. הבית התמלא אורה מההוד וההדר שחפף עליו, וכל רואיו ידעו כי סופו להאיר לישראל באור גדול. שמחו הוריו בו מאד והללו את ה', חילקו צדקה ועשו סעודה גדולה ביום מילתו, וקראו את שמו שמעון, כי שמע ה' לקול תפילת אמו ולקול בכיותיה.

 

מהיום ההוא ואילך הם נתנו עיניהם עליו לשמרו מכל טומאה, ולגדלו בקדושה ובטהרה. כאשר החל לדבר, הרגילוהו אך ורק לדברים שבקדושה. בהיותו בן חמש, מסרוהו לבית אולפנא שהעמיד רבן גמליאל בירושלים, והיה למעיין המתגבר. בהיותו ילד קטן, כבר שאל שאלות בדיני התורה לתנאים הקדושים רבי יהושע בן חנניה ורבן גמליאל. וכך הלך וגדל בתורה, עד כי גדל מאד.

 

רשב"י היה חתנו של התנא הקדוש רבי פנחס בן יאיר.

טעון גניזה