ב"ה

           זעקת הרווקים והרווקות מעוכבי השידוך

שיחה מיום שישי י' טבת תשפ"א, על ידי הרב אהרון בוטבול שליט"א בתוכנית " דעת ותורה"

​

אני רוצה להיות לפה לאלפי בחורים ובחורות ולהביע את זעקתם. מה שנקרא היום בעגה הישיבתית "מעוכבי השידוך".

 

אני מקבל מידי יום רביעי בשיחות עם הציבור קולות בכי. בכי ממש. בעיקר מבנות. בחורים לא בוכים. אבל הם בוכים בלב, מהצער הגדול שיש.

 

במיוחד לבחורות שכבר עברו את הגיל. ולפעמים, אמרה לי בחורה, עוברת חצי שנה עד שמקבלת הצעה. ושלא תאמרו שיש לה איזה בעיה חלילה. היא מצויינת. היא טובה. יש לה מראה טוב. משפחה טובה. אפילו משופעת בממון. בעצם הכל. אבל נגזרה עליה הגזרה הזאת. והם עומדות בצד ומחכות לטלפון הגואל שיושיע. ממש ככה, עכשיו יגיע הטלפון המושיע. ואחרי הפגישה שוב חוזרות מאוכזבות. לא, זה לא הלך. או מהצד הזה או מהצד השני.

 

אז הזעקה של הבנות האלה. מה מעכב את הנישואין? למה לא עוזרים לנו?. למה לא היכפת לכם מאיתנו?. למה כל אחד יושב ולא חושב על הצרה שלנו?.

 

הרי זה ברור שאם כל אחד ואחת היום בלילה בשולחן שבת, אם כל אחד יתחיל לחשוב על הקרובים אליכם שהם מעוכבי השידוך ולנסות לעזור, אני בטוח שבמוצאי שבת לכל אחד תהיה הצעה. צריך לדעת שגם כל הצעה שמציעים יש חסד אפילו שלא יוצא מזה כלום.

הבנתי שלבנות המתבגרות, עצם זה שיושבות ולא יוצאות, כל יום שעובר זה מדכא. וברגע שיש הצעה חדוות הנעורים חוזרת אליהם.

 

אז נכון, אני לא אחת שמעתי : "אני בשידוכים לא מתעסק, כל כך נכוותי, אני לא מתעסק. מה קרה? פעם הצעתי לקרובת משפחה והיא מאוד נפגעה כי ההצעה הזאת לא היתה מספיק מתאימה לה. היא חשבה שההצעה שהצעתי לה פשוטה מדי ואז היא באה אלי בטענות איך העזתי בכלל להציע הצעה כזאת. מה, אני עוזר לאנשים אז אני צריך לקבל צעקות"?. אחד אחר אמר לי: "אתה צודק, מצוה גדולה, אבל לא יכולתי להתמודד עם זה שהבחור נותן תשובה שלילית. איך אתקשר להגיד לה . שהיא רוצה והוא לא רוצה. זה כל כך מעליב, כל כך משפיל. למה אני צריך להיות האיש הרע?

 

נכון אלו טענות. אז מה, בשביל זה צריך לשבת בחיבוק ידיים ולא לעזור כשאפשר לעזור? זו לא תשובה.

דיברה איתי בחורה לפני מספר שבועות ואמרה שבמקום עבודתה מקום חרדי יש כמה בחורות מעוכבות שידוך, בגיל מבוגר יחסית. ויחד עם זה יש גם כמה בנות נשואות. והבעל של אחת הנשים שעובדות שם שמע את המצוקה והחליט לעשות מעשה. הוא כינס את כל הבעלים של הנשים שעובדות באותו מקום בביתו ואמר להם: "אברכים יקרים, אנחנו מצווים "אל תעמוד על דם רעך". כל אחד מאיתנו מרוצה. אנחנו התחתנו, יש לנו ילדים הבית זורם. אבל איך אנחנו לא רואים ושומעים את הזעקה האילמת של חברות נשותינו שזאת מגיעה לגיל כזה וההיא לגיל כזה . הרי כל אחד מכיר איזה בחור". הם יצאו משם בקבלה שבתוך חודש כל אחד יציע הצעה. וכך היה והיו הרבה ישועות.

 

לכן, כביכול, כביכול, כביכול, אנחנו יכולים לעזור. למה השתמשתי בכביכול, הרי אנחנו יודעים שחז"ל אמרו 40 יום קודם יצירת הוולד בת קול מכרזת ואומרת בת פלוני לפלוני. ובעצם יש הכרזה על כך ובכל זאת הגמרא אומרת שמא יקדמנו אחר ברחמים וכך נפסק בשולחן ערוך שאם אדם הגיע להסכם שרוצה להתארס עם בת ישראל , יעשה שטר אירוסין ותנאים אפילו בערב תשעה באב. שמא יקדמנו אחר ברחמים.

 

אה, תשאל למה פן יקדמנו? הרי נגזרה הגזרה 40 יום קודם יצירת הוולד. כן, גם אם נגזרה הגזרה יש פן יקדמנו אחר , לכן צריך לעשות מעשה. החלטתם שרוצים לבוא בברית הנישואין ולבנות בית ביחד, תעשו עכשיו שטר. שטר וקנין סודר, ואז זה נכתב בשמים ואז בשמים קבעו זה לזו וזו לזה. ואז אין פן יקדמנו אחר ברחמים.

 

רואים אנו שגם אחרי הגזרה של 40 יום קודם יצירת הוולד עדיין יכולים להיות שינויים, אבל אני אומר יותר מזה. צריך לדעת שאין דבר כזה לא לעשות השתדלות.

תארו לכם שאדם יאמר הרי נגזרה הגזרה משמיים שאני אקבל את אשתי הראויה לי אז למה אני צריך לחזר אחריה?. הקדוש ברוך הוא כבר יביא אותה לפתחי. אבל לא כך. חובה עליך לחזר וחובה עליך לעשות את כל ההשתדלות.

מה יכולה לעשות בת בת 30. מה, היא יכולה לתלות שלט "אני פנויה"? הרי כולם יודעים זאת ונדים בראש ברחמנות אבל נדים בראש וממשיכים הלאה והשיירה עוברת.

לא, השיירה לא תעבור.

 

אני פונה בפניה נרגשת.

אני מרגיש שליח . אני מדבר בשם אלפים של בחורים ובחורות שהתחננו לפני. תציג  את הבעיה בפני הציבור. שיחשבו עליה. שיתנו כתף, ושיבואו בהצעה.

בת אחת אמרה לי: "במקום שיעזרו מה הם יודעים להגיד? להטיח האשמות. את יודעת, אמרה לה חברה, כמובן היא נשואה, מסודרת, אומרת לה, את לא בסדר, את בררנית, את ביקורתית מדי. זאת הסיבה שלא הולך לך". מילים צורבות.

או שאחת אחרת אמרה ששכנה מגיעה לאמא שלה ואומרת: "מה היא לא התחתנה עוד? באמת, היא עוד בבית? מה היא עושה בבית? למה היא עם האף כזה גבוה?" והאמא לא יודעת אם לבכות או לצחוק. ככה להתנהג?

תשאירו את כל המילים האלה בצד ולבוא עם החלטה. תגידו, השבת אנחנו עושים שידוכים. אין אדם שאין לו בת או בן קרובים אליו שמכיר בסביבה הקרובה אליו לפחות אחד או שניים שיכול לשדך ביניהם.

 

אנחנו נעשה את המצווה הזאת

והקדוש ברוך הוא יגזור עלינו גזרות טובות.

אנחנו נרחם על השני והקדוש ברוך הוא ירחם עלינו.