בס"ד

דיני וסדר הבדלה

ליקוטים מהספר של הרב זכאי ומהרב מלמד

 

להבדיל בין קדושת השבת לימי החול.

מצות עשה לקדש את השבת בדברים, שנאמר: זכור את השבת לקדשו, צריך לזכרו בכניסתו וביציאתו.

 

בכניסתו – בקידוש היום

וביציאתו – בהבדלה.

 

נשים חייבות במצוות הבדלה כגברים ואף שזו מצווה שתלויה בזמן ובדרך כלל נשים פטורות ממצוות עשה שתלויות בזמן. כיוון שמצוות ההבדלה קשורה למצוות הקידוש – כשם שנשים חייבות בקידוש כך חייבות בהבדלה.

 

נוהגים לומר תחילה פסוקים של ברכה לסימן טוב לקראת השבוע הקרוב. 4 ברכות

• ברכה על היין - החוש הגשמי שאין אדם חש אותו בלא שהמאכל יגע בפיו                                        

• ברכה על בשמים - חוש הריח שאדם מסוגל להריח גם דבר שאינו בא במגע ממשי עם גופו אוחז את כוס היין ביד ימין כדרך כל דבר שמברכים עליו וההדס בשמאל, ומברך על היין, ושוב נוטל ההדס בימין והיין בשמאל  (כלומר שלא יניח הכוס מידו על השולחן) ומברך על הנר בורא מאורי האש, ואחר כך מחזיר את כוס היין לימינו. וישנם אנשים שבעת ברכת הבשמים מניחים הכוס מידם על השולחן ומברכים על הבשמים (ובשעת בכת הנר) לאחוז את כוס היין ביד שמאל ולא להניחו על השולחן.

 

• ברכה על הנר – חוש הראיה דק יותר ומסוגל לראות למרחק. מברכים על הנר "בורא מאורי האש" במוצאי שבת. משום שתחילת בריתו של האור היה במוצאי שבת וכמו שכתוב בגמרא שבמוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון, וטחן שתי אבנים זו בזו ויצא מהן אור. נוהגים להסתכל בכפות הידיים ובצפורניים. ויהיה האגודל מכוסה תחת הארבע אצבעות, ויהיו נכפפים לפני הנר ולפני האדם עצמו.

 

• "להבדיל בין קודש לחול" -  בסוף מברכים על ההבדלה שהיא תלויה בשכל שפסגת השגותיו היא  ההבחנה שבין הקודש לחול.

 

חכמים הוסיפו עוד שתי ברכות על ריח טוב מפני שהנפש כואבת בעת צאת השבת שהנשמה היתרה של השבת מסתלקת וכדי להשיב את רוחה מריחים ריח טוב "ריח" ו"רוח" מאותו שורש.

אסור לאכול ולשתות עד שעושים הבדלה.

 

מנהגי ההבדלה

ממלאים כוס יפה ביין עד גדותיו כדי שמעט מהיין ישפך שיש בזה סימן של ברכה.

מחזיקים את הכוס ביד ימין בברכות היין והבדלה: בברכת בשמים והנר מחזיקים את הכוס ביד שמאל והבשמים ביד ימין. ומסתכלים על הצפורנים ליד האש בזמן ברכת הנר.

השומעים צריכים לשתוק עד שהמבדיל יסיים לשתות מלא לוגמיו.

אסור לעשות שום מלאכה לפני הבדלה. ואם הבדיל בתפילה – מותר לעשות מלאכה, אף על פי שעדיין לא הבדיל על הכוס. ואם צריך לעשות מלאכה לפני שהבדיל בתפילה, אומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלי שם ומלכות ועושה מלאכה. וכן נשים שאינן מבדילות בתפילה יש ללמדן שיאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לחול" לפני שיעשו מלאכה. ומכל מקום מחוייבות הן אחר כך לשמוע הבדלה מהאנשים כתקנת חכמינו ז"ל.

 

ברכת בשמים

אוחז את כוס היין ביד ימין כדרך כל דבר שמברכים עליו וההדס בשמאל, ומברך על היין, ושוב נוטל ההדס בימין והיין בשמאל  (כלומר שלא יניח הכוס מידו על השולחן) ומברך על הנר בורא מאורי האש, ואחר כך מחזיר את כוס היין לימינו. וישנם אנשים שבעת ברכת הבשמים מניחים הכוס מידם על השולחן ומברכים על הבשמים (ובשעת בכת הנר) לאחוז את כוס היין ביד שמאל ולא להניחו על השולחן.

 

ברכת הנר

מברכים על הנר "בורא מאורי האש" במוצאי שבת. משום שתחילת בריתו של האור היה במוצאי שבת וכמו שכתוב בגמרא שבמוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דעה באדם הראשון, וטחן שתי אבנים זו בזו ויצא מהן אור.

נוהגים להסתכל בכפות הידיים ובצפורניים. ויהיה האגודל מכוסה תחת הארבע אצבעות, ויהיו נכפפים לפני הנר ולפני האדם עצמו.

 

שתיית היין

לאחר ברכת הנר גומר ההבדלה עד המבדיל בין קודש לחול, ושותה שיעור רביעית. ואם המבדיל אינו יכול לשתות,יתן לאחד מהשומעים את ברכתו, שכוון לצאת ידי חובה לשתות מהיין. ומכל מקום מי שטעה ולא שתה אפילו מלא לוגמיו, אינו צריך להבדיל שנית.

 

פיוטים וזמירות

נהגו לומר פיוטים וזמירות ללוות את השבת כדרך שמלווים את המלך בכניסתו וביציאתו. ויש נוהגים לומר כל אחד בביתו מאה שלושים פעמים "אליהו הנביא זכור לטוב" 

כתוב בתוספתא, שאליהו הנביא יושב במוצאי שבת תחת עץ החיים וכותב זכויות של שומרי שבת, וכן כתוב שם שאליהו מקבל עליו את הדין להיות סובל עונש בעד הצדיקים שלא יכנסו לגיהנום על איזה חטא, כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ולפי זה יוצא שמה שמזכירים את אליהו הנביא במוצאי שבת, אל על הגאולה בלבד, אלא להחזיק לו טובה שהוא ספרא רבה לישראל לכתוב כויות של שומרי שבת.

 

סעודה רביעית

לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת כדי ללוות את השבת, אפילו אינו צריך אלא לכזית.

סעודה רביעית מעלתה גדולה מאד כי כשם שצריך לכבד את השבת בכניסתה, כן צריך לכבדה ביציאתה, כשם שמלוים את המלך בצאתו מן העיר. ואמרו הקדמונים, עצם אחד יש באדם ונסכוי שמו, וזה העצם אינו נהנה משום אכילה כי אם מסעודת מלוה מלכה.

מצוה לכתחילה לעשות סעודה רביעית בפת, ואם הוא אנוס ואינו יכול לקיים סעודה רביעית בפת, יסדר שולחנו במזונות, ואם אי אפשר לעשותה במיני מזונות יעשוה בפירות.