ברית מילה

מתוך החוברת על ברית מילה

הלכות ומנהגים שנלקט ונערך בחסדי ה' לזיכוי הרבים ולעילוי שכינת עוזינו.

ולעילוי נשמת מרים בת ג'אן בתוך כל נשמות ישראל

 

סדר הברית, הלכות ומנהגים כפי שנאמרו מפי הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א בליל הלימוד התשס"ח.

כולל תפילות מתוך הספר "אורח צדיקים" להרב סלמן מוצפי זיע"א

ב"ה                  

אדם שמביא את בנו למילה נחשב כאילו הקריב כל קרבנות שבעולם וכאילו בנה מזבח שלם, לפני השי"ת. 

 

המצווה העיקרית והיסודית שמקיימת את עם ישראל בגלות היא ברית המילה.

וכל הגאולה העתידה היא בזכות ברית המילה והשמירה עליה, ובזה אנו מובדלים מהגויים.

 

אבי הבן

  • לשמוח כל היום כולו.

  • צדקה לאחר המילה להצלחת הילד.

  • צריך האב לאחוז את התינוק בידו בשעת הברכה.

  • להכין קערה עם עפר לעורלה

 

הסנדק

  • סנגור נעשה דֵין קטגור = ר"ת סנד"ק.

  • יושיט את ידיו ויקח את התינוק-ע"מ שיעשה מעשה בידיו.

  • הסנדק יתעטף בטלית משום כבוד מצוות המילה, וכבוד השכינה.

  • קדימות בסנדקאות: אבי האב, אבי האם , תלמיד חכם.

  • הסנדק יסתפר באותו יום, ואפילו בתשעת הימים (אבל לא בשבוע שחל בו), ואפילו בספירת העומר.

  • נהגו שהסנדק והמוהל מתענים עד המילה.

 

קודם הברית

  • עיקר השמירה, להיות נעור בלילות כולם וללמוד-של"ה.

  • המנהג להיות נעור כל הלילות וללמוד-ומסוגל לשמירת הילד ולהיות הבית מלא אורה.

  • כל הלילות שלפני הברית היו עוסקים בתורה-ואפילו מעט אנשים, ואילו בלילה שלפני המילה לומדים בעשרה. וזה מועיל לשמירת הילד. ויש להיזהר מאד לא לדבר דברים בטלים כיוון שקבלה בידינו שאליהו הנביא מופיע שם.

  • יש להזהר מאד בליל הלימוד לא לדבר דברים בטלים ודברי חול-כיוון שקבלה בידינו שאליהו הנביא מופיע שם.

  • ולכן היו מניחים כסא אליהו שלשה ימים לפני המילה בבית התינוק.

  • יש ללמוד הלכות מילה, סודות המילה וכל מה שקשור לעיניין ברית מילה.

 

ברית יצחק

  • מברכים "מתיר אסורים"=שהבן נושע ממעי אמו. שגם האם וגם הבן הותרו ממאסרו זה של זה.

  • כל אחד מהנוכחים יקרא את כל התיקון, ויזהר מאד בליל הלימוד לא לדבר דברים בטלים כיוון שקבלה בידינו שאליהו הנביא מופיע שם. ככל שיהיו יותר זהירים מדיבורי חול-כך יהיה הילד צדיק וחסיד ותתקדש נפש הילד ויהיה לגדול בישראל. ועוד מועיל הלימוד לשמור את הילד מנזק ומחולי שהוא ע"י פלונית.

  • וטוב לומר שירות וזמירות ובפרט משקיעה עד חצות, שמזמר עריצים ומכרית כל החוחים.

  • אם ילמדו לימוד זה כל לילה שלפני המילה ובפרט ביום המילה-יהיה הילד נאמן בבריתו ולא יטמא את מקדש ה' כל הימים.

  • ככל שיהיו יותר זהירים מדיבורי חול-כך יהיה הילד צדיק וחסיד ותתקדש נפש הילד ויהיה לגדול בישראל.

  • הלימוד מועיל גם לאדם עצמו לכפר על עוון הברית.

  • נהגו להביא תשב"ר סמוך למיטת התינוק בלילה, ואומרים איתם קריאת שמע, פסוק: "ויהי נועם", "המלאך הגואל אותי"-כדי לזמר עריצים ולהכרית חוחים. וכדי שיקבל (התינוק) עול מלכות שמיים ואח"כ עול מצוות.

  • ואומרים "אדון עולם"- והוא סגולה שיהא הילד שומר ומדקדק במצוות התורה.

  • יש לקרוא באותו לילה, לאחר חצות, פיטום הקטורת מול כסא אליהו, ובכך יזכה הוא או מזלו להארת פניו.

  • נוהגים להרבות נרות ואור בבית היולדת, ואפילו ביום.

  • נקרא ברית יצחק ע"ש:

  • יצחק אבינו היה הראשון שנימול לשמונה ימים.

  • היה הראשון שנולד לאדם מהול. "את בריתי אקים את יצחק". אקי"ם=אשר קידש ידיד מבטן.

  • הראשון שעשו לו משתה. "ביום הגמל".

 

 

בעניין כסא אליהו

  • צריך שיהיה כסא אליהו יפה ומפואר (בבית היולדת) ושיהיה מכוסה במפה. ומניחים עליו תנ"ך או חומש בחדר של התינוק או בחדר שלומדים שם.

  • טוב להקדיש כסא אליהו לרפואה או עילוי נשמה.

  • היו נוהגים גם להדליק נר על כסא אליהו.

  • מנהג ירושלים לעטוף הכסא במעיל מכובד ועליו רימונים, ועל הכסא היו מניחים תנ"ך או חומש עטוף בשקית בד.

  • מניחים כסא אליהו שלשה ימים לפני הברית ושלושה ימים לאחריה.

  • יש להכין כסא מיוחד ולומר בפה: "זה הכסא של אליהו הנביא זכור לטוב"- ואם לא יאמר, לא ישב אליהו על הכסא.

  • כסא אליהו הוא כסא נפרד מכסא הסנדק.

  • כסא אליהו צריך להיות גבוה ומכובד יותר מכסא הסנדק.

  • יש להניח את התינוק על כסא אליהו ע"מ שיתברך מאליהו הנביא. ולכן צריך 2 כסאות נפרדים.

 

בעניין מעמד הברית

  • כל היום כשר למילה ומצווה להקדים לתחילת היום-שזריזים מקדימים למצוות. וכן ככל שיזדרז במצוות המילה-ישלוט הילד על יצרו ויהיה גיבור חיל. וכן משפיע על חציפות הילד ועמידתו כנגד היצר.

  • כל אחד ואחד שנמצא בפועל בעת הברית-מקיים את המצווה. ולכן עומדים שמצוות עשה יש לקיים בעמידה. ועוד שנא' : "ויעמד העם בברית".

  • השכינה מאירה במלא עוזה על כל הנמצאים בברית ולכן יש ללבוש בגדי שבת לכבוד השכינה וכן זוכים לתוספת נשמה.(מעבר יבק.)

  • כל העם ההולכים לברית מילה, הם כמקבלים פני שכינה ויש מצווה על כל פסיעה ופסיעה, ולכן חייבים לעמוד בשעת המילה.

  • המשתתף במילה הווי כמקריב קרבן ונמחלין לו כל עוונותיו.

  • הקב"ה מבטיח לאליהו הנביא למחול לכל העם העומדים בברית, כיוון שאליהו קנאי ואינו יכול לסבול בעלי עבירה. (מדרש)

  • מילה חשובה מחתונה. שבחתונה יש 7 חופות כנגד 7 ברכות, ואילו בברית יש 10 חופות.

  • בהנפת הסכין מבטלין מזיקין מעל עם ישראל.

  • המנהג הקדום היה לקיים את המילה בבית הכנסת כיוון שהוא מקום קדושה ומקום השראת השכינה.

  • יש לעמוד בשעת כניסת הילד למקום המילה, כיוון שהשכינה ואליהו הנביא מופיעים שם ולכן יש לעמוד לכבודם.

  • נוהגים לומר :"ברוך הבא בשם ה" בקול רם.

  • נהגו להדליק נרות במקום המילה ואפילו ביום-"נר מצווה ותורה אור"-ונהגו להדליק 12 נרות כנגד השבטים, ועוד 3 נרות כנגד האבות.

  • יש עיניין לראות את הדם שעל הסכין, ויש בזה כפרה.

  • גם את החיתול עם דם המילה היו משאירים על כסא אליהו שלשה ימים-וזה מבטל גזירות קשות ורעות.

  • נהגו גם לומר מזמור קל"ו :"הודו לה' כי טוב".

  • היו נוהגים לומר פיוטים וזמירות לפני הברית כדי לגרש את כל המזיקים המתגרים בילד וגם כדי לקיים את המצווה בשמחה.

לאחר המילה

  • טוב שכל אחד יאמר אחר המילה ק"ל פעמים :"אליהו הנביא זכור לטוב"-ויש סוד בדבר ומועיל לתיקון הברית. והאב יאמר זאת, ואם לא יכול-ימנה אדם אחר תחתיו שיאמר.

  • את הערלה יש לקבור מיד בקערה עם עפר שהכין האב מבעוד מועד, ואם לא הכין ימנה אדם שיהיה אחראי לדאוג לכך. וזה עיניין חשוב מאוד לחיי הילד, הן בעולם הזה והן בעולם הבא. מהרב בן ציון מוצפי שליט"א

  • לאחר הברית עושים סעודה. כפי שעשה אברהם ביום הגמ"ל יצחק.

  • לכתחילה יעשו הסעודה בבשר בהמה, ואם אין אז בעוף. מחלוקת בדגים.

  • אם הברית ביום תענית- יוצאים י"ח בסעודה הנערכת בלילה.

  • משתה יעשה לכל הקרואים- ר"ת מילה.

  • מביאים גם לאשה לטעום מסעודת המילה.

  • אין אומרים בברכה"מז :"שהשמחה במעונו" משום צערא דינוקא.

 

 

תפלה לאבי הבן לפני המילה:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוּ"ד אוֹת הֵ"א בְּאוֹת וָא"ו אוֹת הֵ"א, בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, ובשם כל נפש רוח חיה יחידה דכללות אצילות בריאה יצירה עשיה, דכל פרצוף וספירה דפרטי אצילות בריאה יצירה עשיה דכל נשמות ישראל המתיחסים אל שרשי נפשנו רוחנו נשמתנו חיתנו יחידתנו, וגם לתקן נשמות דכל ישראל החסרים מתיקון מצוה זו:

ויהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהא עתה עת רצון לפניך, להיות עולה מצוה זו לפניך, אשר אני מקיים מצות עשה דאורייתא כמו שצונו ה' אלקינו בתורתו הקדושה: "וביום השמיני, ימול בשר ערלתו". ועל ידי קיום המצוה הזאת יתעוררו שרשי הנפשות רוחות נשמות חיות יחידות של התינוק הזה הנימול בשרשם באדם העליון, ועל ידי מצות המילה שהיא כריתת הערלה למטה תכרת גם כן למעלה, שהיא קליפת נגה הסוככת יסוד איבר הקדוש,  ותתבטל אחיזתה, והאלילים כרות יכרתון ויתקיים המקח, שהוא התפשטות החסד בזעיר אנפין ותחזור האונאה למקומה, כי השתות קנה ומחזיר אונאה. ויתגלו שבעים אורות החסדים המגולים למעלה ראש בתפארת ישראל ובנצח והוד שלו שעדין לא ירדו עד יסוד שלו.

ועל ידי הפריעה שהיא אונאה יותר משתות יתגלה גם ש"ע המכוסה שהוא כלי השלישי הפנימי הנקרא קדש קדשים 'צדיק יסוד עולם', 'צדיק כתמר יפרח', ועל ידי הסרת עור הערלה המכסה וסובב איבר הקדוש יתגלו שמונה אורות החסדים הסתומים ויורדים למטה ביסוד וממתקים שמונה אורות הגבורות ויהיו ששה עשר אורות נפרעין ומתגלים על ידי מצות הפריעה.

 ועל ידי ברכת היין יורדים כולם ביסוד יחד לתקן את הגבורות. וימתקו שבעים אורות החסדים את שבעים אורות הגבורות. ויתגלה  פעם שנית ש"ע, ויהיו ע"ח אורות כי עוז לאלקים. ועל ידי היין, שהוא גימטריה שבעים, אלו השבעים אורות החסדים המגולים יורדים עתה ביסוד וממתקים שבעים אורות של הגבורות, והכוס בעצמו הם שבעים אורות הגבורות.

ויהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שעל ידי כריתת הערלה, שעולה מספרה אלקים דיו"דין אלף למד קי יוד מם עם ה' אותיות, יתמתקו בהוי"ה ואדנות שעולים המילה [עם הכולל] הרמוזים בברכה "על המילה", ושעולה מספר מילה –פה. ואלקים פשוט הוא גימטריה פה. ועל ידי המציצה ביין שהוא גבורה והדם הוא אדום בדין והיין אדום, מצא מין את מינו,ועל ידי זריקת הפה ביין על המילה, להמשיך כח הדם שפנים כח הקלי עם היין וישאר ממותק שדי עם היו"ד ואדנות שבסוד המילה, ותעלה עלינו כאילו כיונו בכל הכוונות הנעשות במילה ופריעה ומציצה וקידוש. וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹקינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך , ה' צורי וגאלי:

 

תְּפִלָּה לָמוהל לאמרה קודם המילה:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּהּ [יא הד ונ הי], בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ [יא הה וי הה], וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ [אי הה יו הה], לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוּ"ד אוֹת הֵ"א בְּאוֹת וָא"ו אוֹת הֵ"א [ע"י שפע אין סוף המתפשט ומשפיע בהם ומייחדם], בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, ובשם כל הנפשות והרוחות והנשמות המתיחסים אל שרשי נפשנו רוחנו ונשמתנו, ומלבושיהם והקרובים להם, שמכללות אצילות בריאה יצירה עשיה, דכל פרצוף וספירה דפרטי אצילות בריאה יצירה עשיה. הנה אנכי בא לקיים מצות עשה של המילה [ביום השמיני] ללידת הילד הנולד, שבו נגלה המלך השמיני הדר, כמו שצונו ה' אלקניו בתורתו הקדושה :"וביום השמיני, ימול בשר ערלתו". כדי לתקן שרש מצוה זו במקום עליון בשיעור קומה, לעשות כונת יוצרנו שציוונו לעשות מצוה זו להשלים אילן העליון ולהשלים אדם העליון, ולהקים את סכת דוד, להחזיר העטרה ליושנה, לברר ולתקן ולהעלות כל הנפשות והרוחות והנשמות וניצוצי הקדושה שנפלו בקליפה על ידי אדם הראשון ועל ידינו בגלגולים אלו ובגלגולים אחרים. ושארית המאתים שמונה ושמונים ניצוצים, ולהשלים שלמות תיקון נפשנו רוחנו ונשמתנו שמכללות אצילות בריאה יציה עשיה, דכל פרצוף וספירה דפרטי אצילות בריאה יצירה עשיה.

המתיחסים אל תיקון מצוה זו. וגם להשלים שלמות תיקון איברי נפשות רוחות ונשמות דכל ישראל החסרים מצוה זו.

והריני מוכן לכרות תחילה את הערלה שהיא עור החיצון, הוא הכלי החיצון משלשה כלים של היסוד, מבחינת זמן העיבור, ולפרוע אחר זה העור מלפנים ממנו שהוא הכלי האמצעי של היסוד, מבחינת זמן היניקה, ואז יתגלה הכלי השלישי של היסוד הנקרא קדש קדשים, וגם אעשה המציצה ואברך על היין כתקנת חז"ל.

ויהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שיהא חשוב ומקובל ומרוצה לפניך המעשה אשר אני עושה במילה ופריעה ואטופי דדמא, להפריד השלוש קליפות ולבטל אחיזתם, ועל ידי מצות המילה והפריעה וכוס היין ירדו אורות החסדים מן הדעת, ויתפשטו במקומם בתפארת ונצח והוד, ואחר כך יורדים ביסוד, ותתגלה ההיא יו"ד בפומא דאמה, ויתמתקו ויתבסמו הגבורות אשר שם, וגם שליש החסד העליון המכוסה אשר בתפארת ירד ביסוד,ואז כל השמונה ושבעים אורות החסדים מתחברים ביסוד עם אורות הגבורות כדי למתקן.

ויהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלוקי אבותינו, שימשך לי חלק מן המעשה והדיבור והכונה והמחשבה ורעותא דליבא של בניך הצדיקים אשר קימו מצוה זו כרצונך מאברהם אבינו ועד עתה. ויצטרף הכח הנמשך לי מהם עם מעשה המצוה הזאת אשר אני עושה ותהיה המצוה הזאת שלימה בכל השלמות כרצונך.

ויהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי,  שיהא עתה עת רצון לפניך לתקן את כל פגמינו ופגמי אדם הראשון אשר פגמנו בכללות אצילות בריאה יצירה עשיה, ובכל פרטי אצילות בריאה יצירה עשיה, דכל פרצוף וספירה דפרטי אצילות בריאה יצירה עשיה, ובכל צלמי לבושי נפש רוח נשמה חיה יחידה דכללות ופרטות דאצילות בריאה יצירה עשיה, ולברר חלקי הנפש שנפגמו ונפלו בנגה דאצילות בריאה יצירה עשיה, וגה כאור תהיה אל מקום הקודש.

אנא ה' הפרד נא מעלינו צד הרע שביצר הרע, ותזככנו ותלבבנו בכח היצר הטוב, ועל ידי מעשה המצוה הזאת יתוקנו כל בחינת שש קצוות וכל צלמי לבושי ה"י אחרונה דהוי"ה, נפש של כללות אצילות בריאה יצירה עשיה, ושל כל פרטי אצילות בריאה יצירה עשיה, דכל פרצוף וספירה דפרטי אצילות בריאה יצירה עשיה.

ועל ידי הדיבור של המצוה הזאת "וביום השמיני,ימול בשר ערלתו", יתוקנו כל בחינות דעת, וכל צלמי לבושי וי"ו דהוי"ה, רוח של כללות אצילות בריאה יצירה עשיה, ושל כל פרטי אצילות בריאה יצירה עשיה, דכל פרצוף וספירה דפרטי דפרטי אצילות בריאה יצירה עשיה.

ועל ידי המחשבה של המצוה הזאת יתוקנו כל בחינות החכמה, וכל צלמי לבושי יו"ד דהוי"ה, חיה של כללות אצילות בריאה יצירה עשיה, ושל כל פרטי אצילות בריאה יצירה עשיה, דכל פרצוף וספירה דפרטי דפרטי אצילות בריאה יצירה עשיה.

ועל ידי רעותא דליבא של המצוה הזאת יתוקנו כל בחינות כתר וכל צלמי לבוש קוץ דיו"ד דהוי"ה, חיה של כללות אצילות בריאה יצירה עשיה, ושל כל פרטי אצילות בריאה יצירה עשיה, דכל פרצוף וספירה דפרטי דפרטי אצילות בריאה יצירה עשיה.

ויתיחדו ארבע אותיות הוי"ה, שהם נפש רוח נשמה חיה יחידה דכללות ופרטות אצילות בריאה יצירה עשיה, ביחודא שלים, ויהיו כסא שלם אשר בהם יתפשט אור האין סוף, ויתיחדו אבא ואמא ביחודא שלים [יאההויהה], ויזדוגו זכר ונקבה זיווגא שלים [יאהדונהי] , ומשם ימשך שפע רב וברכה רבה בכל העולמות, לזכך נפשנו רוחנו ונשמתנו שיהיו ראויים לעורר מיין נוקבין ולהמשיך מיין דכורין, ואל יעכב שום חטא ועוון והרהור רע את המצוה הזאת, ותעלה לרצון לריח ניחוח לפניך.

וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹקינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

קום וא"ו הקדוש ותתגלה העטרה שבך, שהיא יו"ד עטרה בראש צדיק, ואז יתגלו ששה עשר [יו] אורות שהם שמונה חסדים שבשליש תפארת העליון המכוסה, ושמונה אורות גבורות שנמתקים עמהם. והם אותיות י"ו דיוסף, ועם שבעים אורות החסדים המגולים, ושבעים אורות הגבורות שנמתקות עמהם, שהם בגימטריא שתי אותיות ס"פ ישתלם יוסף הוא הצדיק הוא השליט הוא המשביר, כדכתיב:"ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר". קום יסוד הקדוש והתחזק באורות וחסדים גדולים ויתגלה הכלי השלישי הפנימי הנקרא קודש קדשים "צדיק יסוד עולם". קום יסד יסוד ציון, "כי הנה אויביך יאבדו, יתפרדו כל פעלי און", "צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה"

אליהו הנביא זכור לטוב, אליהו הנביא זכור לטוב, אנת הוא מלאך הברית, מליץ טוב, קום ואוליף זכו עלנא ועל כל ישראל, ולמהוי מחיל קודשא בריך הוא לן על כל חובנא, וישזביננא מעינא בישא ומחרבא דמלאך המוות ומדינה של גיהנם וייתי לנא ולכל נפשתנא חינא וחיסדא ורחמי וחיי אריכי ומזוני רווחי אמן כן יהי רצון.

 

 

תפלה לאבי הבן - (לפני שמביא בנו אצל כסא המילה)

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּהּ [יא הד ונ הי], בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ [יא הה וי הה], וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ [אי הה יו הה], לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוּ"ד אוֹת הֵ"א בְּאוֹת וָא"ו אוֹת הֵ"א, בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל, ובשם כל הנפשות והרוחות והנשמות המתיחסים אל שרשי נפשנו רוחנו ונשמתנו, ומלבושיהם והקרובים להם, שמכללות אצילות בריאה יצירה עשיה, דכל פרצוף וספירה דפרטי אצילות בריאה יצירה עשיה.

הריני מוכן ומזומן להכניס את הילד הנולד לי בבריתו של אברהם אבינו, עליו השלום, והריני בא להגיעו ליד המוהל בשמחה בלב שלם ובנפש חפיצה, לקיים בו מצות עשה של המילה ופריעה ומציצה, כמו שציונו ה' אלקינו בתורתו הקדושה: "וביום השמיני, ימול בשר ערלתו". והרי המוהל הזה הוא שלוחי למול את בני כאשר ציווני ה' אלקי, לקיים מצות מילה ופריעה ומציצה, לתקן שורש מצוה זו במקום עליון בשיעור קומה, לעשות את כוונת יוצרנו שציוונו לעשות מצוה זו.

ויהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שיהא חשוב לפניך כאילו קיימתי מצות המילה בידי ממש כי כן הורו לנו עבדיך חכמי ישראל: שלוחו של אדם כמותו. ויעלה לפניך כאילו כיוונתי בכל הכוונות הראויות לכוון במצוה זו. ותהיה המצוה הזאת שלימה במעשה ודיבור וכוונה ומחשבה ורעותא דליבא כרצונך. ותהיה עולה לפניך מצוה זו כריח ניחוח, ויתגלו אורות החסדים ויתפשטו במקומם, וגם ירדו ביסוד למתק ולבשם הגבורות, ויתפרדו כל הקליפות, ויכרתו החוחים והקוצים, וברוב רחמיך וברוב חסדיך תשפיע נשמה קדישא להילד הזה אשר אנכי מכניסו בבריתו של אברהם אבינו, עליו השלום, ותתן לו כח ובריאות, ותרחמהו ותחייהו חיים ארוכים טובים ומתוקנים. ויזכה לתורה ולחופה ולמעשים טובים. ואזכה אני ואמו לגדלו ולשמוח בו ובתורתו ובמעשיו הטובים, ונזכה לראות את בניו ובני בניו בשמחה ובטוב לבב אמן כן יהי רצון.

ויאמר הפסוקים:

"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם"   (10 פעמים)

"אוֹר זָרֻעַ לַצַּדִּיק וּֽלְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָֽה"

"כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ"

"מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה' בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב"

"גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ"

"פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים"

"מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק"

“הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ”

“צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק”

“מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה”

“בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק אנא ה' אלקים חיים"

"הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים  תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים"

"לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים"

" כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים  פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים"

"אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים  עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים"

" הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב ה' לֹא יִמְנַע טוֹב"

"אוֹדֶה שִּׁמְךָ ה' כִּי טוֹב. כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב"

" רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב. עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב"

"הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב. מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב"

"וִיהִי ה' עִם הַטּוֹב. וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב"

" תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב"

" וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב  וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת טוֹב"

" יְכַלּוּ יְמֵיהֶם בַּטּוֹב הַמַּשְׂכִּילִים שֵׂכֶל טוֹב"

"לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב"

" מִפְּרִי פִי אִישׁ יִשְׂבַּע טוֹב מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב"

"מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב"

 

ויהא רעוא מן קדם עתיקא דכל קדישין, טמירא דכל טמירין,סתימא דכולא, דיתמשך טלא עילאה מיניה למליא רישיה דזעיר אנפין, ולהטיל לחקל תפוחין קדישין בנהירו דאנפין ברעוא ובחדותא דכולא.ויתמשך מן קדם עתיקא קדישא דכל קדישן, טמירא דכל טמירין, סתימא דכולא,רעותא ורחמי, חינא וחיסדא, בנהירו עילאה על כל ישראל עמיה,ויפריקינן מכל עקתין בישין דייתון לעלמא, ויזמין ויתיהיב לנא ולכל נפשתנא, מזונא ופרנסתא טבתא, בלי צרה ועקתא, ממזלא דכל מזוני ביה תלין, וישזביננא מעינא בישא ומחרבא דמלאך המוות ומדינה של גיהנם וייתי לנא ולכל נפשתנא חינא וחסדא ורחמי וחיי אריכי ומזוני רווחי אמן כן יהי רצון.

סימנא טבא בהאי ברא טבא - סימנא טבא בהאי ברא טבא

 

תפלה לסנדק:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ , לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוּ"ד אוֹת הֵ"א בְּאוֹת וָא"ו אוֹת הֵ"א  בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל־יִשְׂרָאֵל. הנה אנכי מוכן ומזומן להיות סנדק להניח הילד על ירכי להכניסו בבריתו של אברהם אבינו,עליו השלום. ויהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שתהיה חשובה ומקובלת ורצויה לפניך מצוה זו לכפר כל חטאותי ועוונותי ופשעי. ופרט מה שפגמתי בירכיי ובאות ברית מילה. וברוב רחמיך וחסדיך תלקט ניצוצי הקדושה אשר פיזרתי, ותיחד שמות הקודש אשר הפרדתי, ותמלא האורות אשר חיסרתי, ויעלה לפניך כאילו כיוונתי בכל הכוונות הראויות לכוון במצוה זו. ותהיה חשובה מצוה זאת הנעשית על ירכי כקטורת סמים ותרצני ברחמיך הרבים.

יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך , ה' צורי וגאלי:

 

 

כשמביאים התינוק לבית הכנסת עומדים כל הקהל ואומרים:

בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה':

 

וכשלוקח אבי הבן את התינוק בידיו אומר:

שָׂשׂ אָנֹכִי עַל־אִמְרָתֶךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב: זִבְחֵי אֱלֹקים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה, אֱלֹקים לֹא תִבְזֶה: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם: אָז תַּחְפּוֹץ זִבְחֵי־צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ פָרִים:

ואחר־כך יאמר אבי הבן:

אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ.

 

ועונים העומדים: נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, קֹדֶשׁ הֵיכָלֶךָ:

 

בארץ־יִשְׂרָאֵל נוהגים להוסיף פסוקים אלה:

אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלַיִם, עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:

 

ואחר־כך אומר:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹקינוּ ה' אֶחָד:

ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: (ב' פעמים)

אָֽנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא: (ב' פעמים)

אָֽנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא: (ב' פעמים)

אומר אבי הבן:

בִּרְשׁוּת מוֹרַי ורַבּוֹתַי:

ומברך בעמידה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , אֱלֹקֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ:

 

והקהל והמוהל אומר:

כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית, כָּךְ תִּזְכֶּה לְהַכְנִיסוֹ לַתּוֹרָה וְלַחֻפָּה וְלַמִּצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים:

 

וישב הסנדק על הכסא ומניח התינוק על ברכיו, ואומר המוהל:

זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל מַלְאַךְ הַבְּרִית אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב (בגימ'= ת', ויכוון לגרש הסט"א שהם ת' כוחות):

 

המוהל לפני שימול יברך ברכה זו:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , אֱלֹקֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה:

 

ואחרי שימול יברך אבי הבן ברכה זו:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , אֱלֹקֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

 

ולוקח מוהל או אָדָם אחר כוס יין ומברך:

 

סַבְרֵי מָרָנָן. עונים: לְחַיִּים.

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , אֱלֹקֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

ואחר־כך לוקח הדס ומברך:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , אֱלֹקֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים:

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , אֱלֹקֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן וְחוֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. עַל כֵּן בִּשְׂכַר זוֹ אֵל חַי חֶלְקֵנוּ צוּרֵנוּ צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת זֶרַע קֹדֶשׁ שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת, לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' , כּוֹרֵת הַבְּרִית:

 

(ישתה רביעית מן היין)

 

אֱלֹקינוּ וֵאלֹקי אֲבוֹתֵינוּ קַיֵּים אֶת־הַיֶּלֶד (בּנִי) הַזֶּה לְאָבִיו (לִי) וּלְאִמּו וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פּלוֹנִי בן פלוני ופלונית). יִשְׂמַח הָאִישׁ (וכשהאב הוּא מברך אומר: יהי רצון שאשמח ביוצא חלצי) בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל הָאִשָּׁה בִּפְרִי בִטְנָהּ כָּאָמוּר: יִשְׂמַח־אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ: וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי (נותן יין באצבעו בפי התינוק, וכן בפעם השניה כשחוזר לומר "ואומר לך") וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: (פלוני) זֶה הַקָּטָן, אֱלֹקים יְגַדְּלֵהוּ, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית כָּךְ יִכָּנֵס לַתּוֹרָה וְלָחֻפָּה וְלַמִּצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל־יְרֵא ה', הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים, סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי־כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה': יְבָרֶכךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם, כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה־בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל:

 

ואומרים קדיש יהא שלמא:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. [אָמֵן] בְּעָלְמָא דִּי בְרָא, כִּרְעוּתֵה, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. [אָמֵן] בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אָמֵן - יהא שמיה רבה ...] יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ. וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. [אָמֵן] לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא ְשִׁירָתָא, תישְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אָמֵן]

 

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה. לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. [אָמֵן] עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. [אָמֵן.]

 

 

תפלה לאבי הבן (לאחר המילה):

יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, כשם שזיכיתני להכניס את הבן הנולד לי בבריתו של אברהם אבינו, עליו השלום, וקראתי את שמו [פלוני בן פלונית], כן תזכני להכניסו לתורה ולחופה ולמצוות ולמעשים טובים, ואנכי ואמו נגדל אותו בעושר וכבוד ונשמח בחופתו. ונראה בניו ובני בניו. ויתקיים בנו מקראש שכתוב :" יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ", ויהיה עבדך הילד הזה [יזכיר שמו] בני חכם וצדיק וחסיד וישר ונאמן, אהוב למעלה ונחמד למטה. וישמור בריתו ולא יפגום. ותרחמהו ותחייהו חיים ארוכים.חיים של שלום. חיים של טובה.חיים של ברכה. חיים של פרנסה טובה.חיים של חילוץ עצמות. חיים שיש בהם יראת חטא. חיים שאין בהם בושה וכלימה. חיים של עושר וכבוד. חיים שתהיה בו אהבת התורה ויראת שמים. חיים שתמלא בהם משאלות לבנו לטובה לעבודתך.

"יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך , ה' צורי וגאלי"

 

[ויפריש עוד הפעם צדקה להצלחת הילד]

 

 

פזמונים לברית מילה:

 

יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ / סימן יהושע

יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ וְשַׁלְוָה בְּיִשְׂרָאֵל. בְּסִימָן טוֹב בֵּן בָּא לָנוּ בְּיָמָיו יָבֹא הַגּוֹאֵל:

הַיֶּלֶד יְהִי רַעֲנָן. בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן.  וּבַתּוֹרָה אָז יִתְבּוֹנָן. יְאַלֵּף דָּת לְכָל שׁוֹאֵל: .                                         בְּסִימָן


וּמְקוֹרוֹ יְהִי בָרוּךְ. זְמַן חַיָּיו יְהִי אָרוךְ. וְשֻׁלְחָנוֹ יְהִי עָרוּךְ וְזִבְחוֹ לֹא יִתְגָּאֵל: .                                            בְּסִימָן

שְׁמוֹ יֵצֵא בְּכָל עֵבֶר אֲשֶׁר יִגְדַּל יְהִי גֶבֶר. וּלְיִרְאֵי אֵל יְהִי חָבֵר. יְהִי בְדוֹרוֹ כִשְׁמוּאֵל:                                  בְּסִימָן

עֲדֵי זִקְנָה וְגַם שֵׂיבָה. יְהִי דָשֵׁן בְּכָל טוֹבָה. וְשָׁלוֹם לוֹ וְרֹב אַהֲבָה. אָמֵן כֵּן יֹאמַר הָאֵל:                             בְּסִימָן

הַנִּמּוֹל בְּתוֹךְ עַמּוֹ יִחְיֶה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ . וְיִהְיֶה אֱלֹהָיו עִמּוֹ. וְעִם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל:                                      בְּסִימָן

 

בְּחֵילֵנוּ – גבולנו.    יְאַלֵּף דָּת – ילמד דת.    וּמְקוֹרוֹ – אימו.

 

 

אֶעֱרֹךְ מַהְלַל נִיבִי

 

אֶעֱרֹךְ מַהְלַל נִיבִי . לִפְנֵי אֱלֹהֵי אָבִי. לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי.  אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:

נָטַע הָאֵל בִּישֻׁרוּן . חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן. אִישׁ מִגֶּזַע אַהֲרֹן . מְשָׁרֵת צוּר מִשְׂגַּבִּי: . לִכְבוֹד


כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן הוּא . פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ. הַנָּבִיא יִקְרָאוּהוּ . הַגִּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי:   לִכְבוֹד

יוֹם קִנֵּא קִנְאַת הָאֵל . הָרַג בְּכֹחַ וָאֵל. נְשִׂיא שֵׁבֶט יִשְׂרָאֵל . וּבַת צוּר שְׁמָהּ כָּזְבִּי: לִכְבוֹד

דִּין שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ . אִישׁ אֲרָמִית מִשְׁכָּבוֹ. קַנָּאִים הֵם פּוֹגְעִים בּוֹ . וַיֹּאמֶר אָרִיק חַרְבִּי:  לִכְבוֹד

וַיָּקָם מִתּוֹךְ עֵדָה . רֹמַח בְּיָדוֹ הָדָה. וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה . נִתְגַּבֵּר כְּמוֹ לָבִיא:  לִכְבוֹד

דָּקַר בְּחַרְבּוֹ אוֹתָם . כְּדֶרֶךְ שְׁכִיבָתָם. עַל הָאָרֶץ חֲבָטָם. וּלְמֹשֶׁה אוֹתָם הֵבִיא:  לִכְבוֹד

בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי עוֹלָם . נָתַן לוֹ שָׂכָר מֻשְׁלָם. בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם . וַיְכַפֵּר עֲלֵי חוֹבִי:  לִכְבוֹד

נִסִּים עֶשֶׂר וּשְׁנַיִם . בְּדִבְרֵיהֶם שְׁנוּיִים. עָשָׂה לוֹ דַר שָׁמַיִם . צוּרִי גּוֹאֲלִי אָבִי:  לִכְבוֹד

אֱמֶת בְּפִיהוּ הָיָה . לְאַלְמָנָה עֲנִיָּה. עֵת אֶת בְּנָהּ הֶחֱיָה. וּלְנַפְשׁוֹ אָמַר שׁוּבִי:  לִכְבוֹד

הַשֶּׁמֶן גַּם הוּא שָׁרְתָה . בְרָכָה בּוֹ וְהָיְתָה. כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלְתָה . וַתִּגְדְּלִי וַתִּרְבִּי:  לִכְבוֹד


רוֹדְפִים אַחֲרֵי תֹהוּ . הִכָּה בְּשֵׁבֶט פִיהוּ. וַיֹּאמְרוּ ה' הוּא . אֱמֶת וְאַתָּה נָבִיא:  לִכְבוֹד

וְגָזַר אֹמֶר עָשָׂה . מִסְפַּר שָׁנִים שְׁלֹשָׁה. מָטָר לֹא נָתַן אַרְצָה . הוּא הַמּוֹצִיא הַמֵּבִיא:  לִכְבוֹד


נָתַן לוֹ הָאֵל מַהְלְכִים . בְּעוֹלַם הַמַּלְאָכִים. וּלְעִתּוֹת הַצְּרִיכִים . הוּא נִגְלָה כַּעֲרָבִי:  לִכְבוֹד


בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה . עָלֹה עָלָה בַסְּעָרָה. אֱלִישָׁע אֵלָיו קָרָא . וַיֹּאמֶר אָבִי אָבִי:  לִכְבוֹד

נַפְשִׁי לַיְלָה אִוַּתְהוּ .  מִי  יִתֵּן  אֶמְצָאֵהוּ.   פֶּתַח  בֵּיתִי אֶרְאֵהוּ. יַשְׁקִיף בְּעַד אֶשְׁנַבִּי:  לִכְבוֹד

חֲסִין קָדוֹשׁ אֶקְרָאָה .  אִישׁ אֲשֶׁר פָּנָיו רָאָה.  הֵן כַּבִּיר יָדוֹ מָצְאָה . תְּשׁוּרָה אֵלָיו אָבִיא:  לִכְבוֹד

חֵן חֵן לוֹ אִישׁ לוֹ נִגְלָה . בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לָיְלָה.  וּבִבְרִית דַּם הַמִּילָה . בֹּא יָבֹא רָץ כַּצְּבִי:  לִכְבוֹד

זָכוּר  לְטוֹב  יָאִיר  נֵרִי .  יְבַשֵּׂר  צִיּוֹן  עִירִי.  יֹאמַר לָהּ הִתְנַעֲרִי . מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי:  לִכְבוֹד

קוֹל זִמְרַת שִׁיר מַהֲלָלִי . יִרְצֶה צוּרִי גּוֹאֲלִי. וְלֹא דּוּמִיָּה לִי . כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִי:  לִכְבוֹד

 

נִיבִי – דיבורי.    בִּישֻׁרוּן – עם ישראל.

 

 

ברוכים אתם:

בְּרוּכִים אַתֶּם קְהַל אֱמוּנַי. וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ:

יֶלֶד הַיּוּלַד יִהְיֶה בְּסִימָן טוֹב. יִגְדַּל וְיִהְיֶה כְּמוֹ גַּן רָטוֹב. יַעֲלֶה וְיַצְלִיחַ יִנָּצֵל מִקָּטוֹב. אָמֵן כֵּן יַעֲשֶּׁה יְיָ:

חֵלֶק יִתֵּן לָנוּ בַּנְּעִימִים. וּבְיָמָיו נַעֲלֶה לְשָׁלֹשׁ רְגָלִים. גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים לְבֵית יְיָ. וּבָרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ:

זְכוֹר רַחֲמֶיךָ וְדַם הַבְּרִית. וּפְקוֹד אֶת צֹאנֶךָ צֹאן הַשְׂאֵרִית. עַל יַד מְשִׁיחֶךָ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּשְׁלַח אֶת אֵלִיָּהוּ נְבִיא יְיָ:

הַיֶּלֶד הַזֶּה זָכָה לִבְרִיתוֹ. אָבִיו וְאִמּוֹ יִרְאוּ חֻפָּתוֹ. הַמַּלְאַךְ הַגּוֹאֵל יְבָרֵךְ אוֹתוֹ. וְיִזְכֶּה לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם יְיָ

 

 

 

אַתָּה אֲהוּבִי / סימן אברהם חזק

אַתָּה אֲהוּבִי. צוּרִי מִשְׂגַּבִּי. כִּי אַתָּה נָתַתָּ שִׂמְחָה בְלִבִּי בָּךְ אֶשָּׁעֵן:

בְּיוֹם הַמִּילָה. נעֲבֵד הִלּוּלָא.  בְשָׂשוֹן וּבְשִׂמְחָה.  טוֹבָה כְפוּלָה. שָׂמָהּ עַל עֵין:
רָץ קַל כַּצְּבִי.  אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.  בֹּא יָבֹא בִּמְהֵרָה.  לְכַפֵּר חוֹבִי. נִצָּב עַל עֵין:
הַיֶּלֶד בְּנִי. כְּחוּט הַשָּׁנִי. בְּסִימָן טוֹב. כְּגַן רָטוֹב. לַנִּמּוֹל בְּנִי. מַחְמַד כָּל עֵין.
מַצְרֵף לַכֶּסֶף.  יְהִי  מְאַסֵּף.  לְזֶרַע  אַבְרָהָם.  בֵּן  פּוֹרָת יוֹסֵף. פּוֹרָת עַל עֵין:
חַזֵּק  אֶרֶץ  טוֹבָה.   הָעִיר  הָרְחָבָה.   וּבֵית  הַבְּחִירָה. מַרְגָּלִית טוֹבָה. תִּרְאֶינָה עֵין:

 

נעֲבֵד הִלּוּלָא – נעשה חגיגה.     נִצָּב עַל עֵין – עומד מול עיננו.
 

 

אַבְנֵי אֶקְדָּח / סימן אברהם

אַבְנֵי אֶקְדָּח שִׂים שְׁעָרַי.  וּגְלִילֵי כֶסֶף.  כָּלְתָה נַפְשִׁי לַחֲצֵרַי. כִּי רַב הַכֹּסֶף. טוֹב לִי מִצְהֲלוֹת אַבִּירַי.  מֵאַלְפֵי כֶסֶף: שְׁאֵרִית יוֹסֵף חַי אֵלִי.  הֱיֵה מְאַסֵּף.  עֲלֵיכֶם  יוֹסֵף  חַי אֵלִי אֶלֶף פְּעָמִים:

בְּשִׂמְחָה חִישׁ תְּחַדֵּנִי. גִּילַת וְרַנֵּן. עַל לֵב כַּחוֹתָם שִׂימֵנִי אֲשׁוּרַי כּוֹנֵן. צִדְקָתְךָ תֶּהְגֶּה לְשׁוֹנִי. חַסְדָּךְ אֲרַנֵּן:    שְׁאֵרִית יוֹסֵף


רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים. תַּפּוּחֵי זָהָב. בְּתוֹךְ מִגְדָּנוֹת מֶרְקָחִים. מְצֻפִּים זָהָב. אַקְטִיר סַמִּים מְמֻלָּחִים. עַל מִזְבַּח זָהָב:      שְׁאֵרִית יוֹסֵף

הֵילֵל בֶּן שַׁחַר אוֹר יָהֵל. עַל הָרֵי שָׁפֶר. בְּשָׂמִים רֹאשׁ מֹר וָאָהֶל. דּוֹד אֶשְׁכּוֹל כֹּפֶר. סְבִיבוֹ עָלוֹת יְנַהֵל. יִדְמֶה אֶל עֹפֶר:     שְׁאֵרִית יוֹסֵף

מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ מְאֹד יִרְהוּ. כִּי עִמָּנוּ אֵל. אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ רְאוּ בֵן לָאֵל. כְּאִישׁוֹן מַן יִנְצְרֶנְהוּ. קְדוֹשׁ יִשְׁרָאֵל.      שְׁאֵרִית יוֹסֵף:                                                                                                                                         

 

 

יְרוֹמֵם צוּר / סימן יוסף

יְרוֹמֵם צוּר דֶּגֶל עַמּוֹ. וְקֶרֶן יִשְׂרָאֵל יָרִים. יָכִין מְקוֹם קָרְבְּנוֹתָיו. יִשְׁעֶה שִׂיחָם בִּמְקוֹם פָּרִים. יִשְׂמַח הַיּוֹלֵד בַּיֻּלָּד. אָבוֹת וּבָנִים וְהוֹרִים. הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי. יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים:

וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ. יָגִיל גִּילָה אַחַר גִּילָה. לָכֵן כָּל נִלְבָּב וּמֵבִין. כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה. לֹא הָעִקָּר הַנִּשּׂוּאִין. אַךְ הָעִקָּר בְּרִית מִילָה. אֵין חֵקֶר אֵין סוֹף לְגָדְלָהּ. נִתָּנָה לְאָבוֹת הוֹרִים:

סוֹפֵר מוֹנֶה לַכּוֹכָבִים. לְכֻלָּם בְּשֵׁמוֹת יִקְרָא. טוֹב מִבְּטוֹחַ בִּנְדִיבִים. מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. יִשְׁעֶה שִׁירִי כַּחֲלָבִים. עַל גַּב מִזְבֵּחַ וּקְטוֹרָה. וּלְיִשְׂרָאֵל שֶׂה פְזוּרָה יוֹשִׁיעֵם מִיַּד אַכְזָרִים:


פָּקַדְתָּ עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. וְגַם רָאִיתָ אֶת עָנְיָם. הִצַּלְתָּם בְּכֹחַ וָאֵל. טִבַּעְתָּ שׂוֹנְאֵיהֶם בַּיָּם. כֵּן עַתָּה לִפְדּוֹתָם תּוֹאֵל. יִשְׂאוּ לָךְ נְהָרוֹת דָּכְיָם. בָּנִים כַּדָּגִים שֶׁבַּיָּם. יִדְגּוּ בָאָרֶץ דּוֹר דּוֹרִים:

 

 

מתוך תשובות של הרב בן ציון מוצפי שליט"א

באתר דורש ציון

בענין ברית מילה

 

לכבוד הרב

האם יש לרב עצות בענין הריון לאשה כדי שיחזיק הריון בסיכון גבוה אחרי הרבה הפלות?

תשובה

תרכוש בקבוק יין. תן אותו במתנה גמורה לאשה. היא תמנה אותך או כל אדם אחר שיקח היין לברית מילה ויברך עליו המקדש במילה. וכן תעשו כמה פעמים ויהיה הריון תקין. כך כתב רבנו הבן איש חי זיע״א.

 

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
נשוי 4 שנים ללא ילדים. מה הרב מציע לעשות?
תשובה
תתן מתנה גמורה יין לאשתך והיא תתרום אותו בשעת הברית מילה שיקדשו עליו ותעשה כן כמה פעמים שאפשר. בדוק ומנוסה.

 

לכבוד הרב מוצפי שליט"א,
אם אני לא טועה שמעתי באחד משיעורי הרב שאם אדם נמצא בברית מילה ונתנו לילד שם בדיוק כמו שלו אז הוא מתברך במשהו?
תשובה
נכון מאוד כן מובא בספר זוכר הברית.

לכבוד הרב
מתכוונים לערוך ברית לילד שעומד להיוולד בבית חולים ע״י רופא. אשמח להסבר האם הדבר מותר מבחינה הלכתית?
תשובה
זה לא יהודי, זה לא כשר, ברית מילה היא לא טכס פרטי משפחתי או קהילתי. אלא היא ״ברית״ לכל אחד מאתנו עם בוראינו. כמו ברית בין שני ידידים ואהובים.
השם יתברך אוהב אותנו מאוד, ונותן לנו חיים בכל רגע ורגע, ועושה כל צרכינו, לברית יש הלכות וכללים משלה, וזו לא פעולה רפואית גרידא, אלא פעולה רוחנית ממדריגה ראשונה, ולכן אנחנו מאוד ממליצים לעשותה בבית הכנסת ולא כמו שהיום נפרץ לעשותה באולמות עם בדרנים ותקליטנים למיניהם.
ומכל שכן לא לעשותה במקום חילוני על ידי רופא.

 

 

שלום לכבוד הרב שליט"א
בקשר לברית מילה, מה זה כסא אליהו? הכיסא שהסנדק יושב עליו או כיסא אחר?
תשובה
כסא מיוחד, ואנחנו יושבים על השלחן כמנהג הדור הקודם וה״כסא״ הענק נשאר לאליהו הנביא זכור לטוב.

 

 

לכבוד הרב מוצפי שליט"א
רציתי בבקשה לדעת האם מותר לערוך ברית אצל רופא{דתי} ואם לא מדוע , ומי שכבר עשה מה עליו לעשות? תודה ושבת שלום.

תשובה
דע ידידי, כי ברית מילה היא ענין עמוק נורא ונשגב יותר מחופה ובר מצוה ומכל דבר, כי בה אנחנו כורתים ברית עם אבינו שבשמיים ישירות, ואין דבר בעולם המכפר על בני ישראל כברית המילה, ועליה דרש רבי שמעון בר יוחאי את הפסוק ״מי יעלה לנו השמימה״ ראשי תיבות מילה, וסופי תיבות שם יקוק הנכתב ואינו נקרא.

הברית מילה חורצת את גורלו הרוחני של הנימול, וככל שיהיה המוהל ירא אלקים ותמיד חכם בתורה כך יצליח הילד ברוחניות ובגשמיות, כמו כן הסנדק יהיה איש חיל וגדול בתורה וביראה, ובזה יצליח הילד.

וכמה קשה המעשה אשר נעשה בתקופתינו שלוקחים את המצווה היקרה הלזו ועורכים אותה באולמות בשעות הצהריים המאוחרות, ולפעמים עם תערובת, וברוב המקומות כניסה אחת משמשת לגברים ונשים כאחד, ואיני רוצה להתבטאות כאן כיצד נראות הנשים ומה גורמות חס ושלום.

ובמקום שברית המילה תיערך בבוקר משום זריזים מקדימים למצוות, וכן בבית הכנסת הוא בית השם ומקדש מעט, עורכים אותה באולם של ליצנים ושעירים ירקדו שם, שם מקום לא קדוש ומשמש להופעות רעות ליצנות וביטול תורה, ובו יש מתקנים שהעתיקו אותם מהגויים, והכתלים שם ספוגים דברי חול וגרוע מכך.

לכן צריכים אנחנו לשוב בתשובה ולחזור למקורות, ולקיים מצוות המילה בבוקר ובבית הכנסת ובזה יהיו הילדים עובדי השם יתברך יראים ושלמים, ובריאים ומוגנים כל ימיהם.

 

 

לכבוד הרב שלום רב
מה שאמר הרב לעשות לימוד לפני ליל ברית מילה אע"פ שלא מלים מחר האם את הלימוד של ברית יצחק או סתם לימוד?

תשובה
דע ידידי, כי ילד הנולד יש ענין ללמוד בכל לילה להצלחתו כפי שכתב הגאון היעב״ץ בסידורו שכך מנהג ארץ ישראל כל לילה לומדים שעתיים עד אחר המילה.
כשברית מאוחרת נהוג ללמוד בליל הברית ולא בליל שמיני. וכך ראיתי שעשו מעשה כמה מגדולי ישראל. אלא שבמעשה שלפנינו אין לדעת אימתי יוחלט לקיים המילה. ואפשר שבפתע פתאום יהיה ויפסידו הלימוד. לכן ליתר בטחון עושים הלימוד בליל שמיני ובוודאי יועיל לילד הנולד.

 

 

מהרב בן ציון מוצפי שליט"א באתר דורש ציון

בכי תינוק

שלום לכבוד הרב,

התינוק שלנו בן 3 חודשים וחצי. נבהל מתוך שינה ומניף ידיו (גם כשאין שום רעש) ובוכה מתוך שינה. מה ניתן לעשות שלא יפחד? 
תשובה 
לומר לידו בשעת השינה פסוקי ברכת כהנים.

 

 

לכבוד מו״ר שלום וברכה ! 
האם כשתינוק בוכה מתוך שינה יש בזה סימן לא טוב לתינוק? 
תשובה 
יכול להיות שקר לו , או חם לו , או שהוא רעב או צמא , או פשוט משועמם , או שרוצה לעשות קצת שמח 

 

 

לכבוד הרב מוצפי שליט"א 
ביתי התינוקת בת החודש לא ישנה בלילה, בוכה בקולי קולות. הדבר מעיק מאוד על אשתי ועליי שכן אין לנו שעות שינה.  האם יש עצה מכבוד הרב? 
תשובה 
יתכן שהיא רעיבה, או שהאוכל אינו מתאים לה. אם אשתך מניקה שתאכל דברים מתוקים סמוך להנקה.

 

 

לכבוד הרב שלום רב 
יש לי ברוך ה' תינוקת בת 5 חודשים כאשר היא שומעת רעש היא נבהלת מאוד ובוכה וכולם מעירים שצריך להרגיל להכל ושהיא מפונקת מה לעשות? להתחיל להרגיל לרעש ושהיא תיבהל? 
תשובה 
שאתם לא תיבהלו היא גם לא תיבהל. 

 

לכבוד הרב שלום

מה כדאי להתפלל לפני השינה לתינוקת שקמה ובוכה כל שלוש שעות ורוצה לינוק למרות שהיא לא אמורה להיות רעבה ולא צמאה. אולי יש איזו תפילה מיוחדת 
תשובה 
פסוקי ברכת כהנים.

 

 

לכבוד הרב 
שמועה שמענו משם הרב שיש סגולה בצמח השיבא בבית. האם נכון הדבר? 
תשובה 
השיבא הוא נקרא גם "לענה רפואית". טוב בין טרי בין יבש, לגרש מזיקים שמירה מעין הרע, שמירה על תינוקות שנולדו.
מבחינה רפואית רבים סגולותיו. עוזר בריפוי המחלה הארורה, מערכת העיכול, ריפוי הכבד, בעיות בכיס המרה, מניעת גזים, תולעים, דימומים בעיקר במחזור, דלקת פרקים, צרבת, ועוד. 
לקחת כף מהצמח להניח בכוס וליצוק מים רותחים, לסנן בנייר מיוחד לסינון מפני התולעים, לשתות 3 פעמים ביום. ותהיו בריאים.

 

לכבוד הרב מוצפי שליט"א 
יש לי תינוק בן חודש שסובל מאד מגזים והדרך היחידה שמרגיעה אותו זה שינה על הבטן האם בלילה מותר לי להשכיב אותו לישון על הבטן או שאני עוברת על "ושמרתם לנפשותיכם" 
תשובה 
מותר, וכדאי להשתמש בתה מיוחד נגד גזים, גם תעברי לסוכר ענבים במקום סוכר לבן. 

לכבוד הרב שלום!

נולד לי בן. הברית נדחתה בגלל צהבת לתינוק, האם אפשר בברית לקרוא לתינוק בשני שמות, שהשם השני ע"ש אבי ז"ל.
אשמח לקבל תשובה מהירה כי הברית שבוע הבא.
תשובה
שם אחד בלבד כי אביך בעולם האמת ישמח, תעשה כפי שכל גדולי רבנינו נהגו ושמחו והצליחו.