הפרשת חלה
ליקוטים מהלכות הפרשת חלה
הַמִלָּה "עֲרִסוֹתֶיכֶם" כַּעֲרִיסה שֶל תִּינוֹק.
חַ - 8 - אחרי 8 ימִים יִמוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.
לָּ - 30 – פִּדְיוֹן בּכוֹרוֹת אַחֲרֵי 30 יוֹם.
ה - 5 - "בֵּן חָמֵשׁ לְמִקְרָא". (עולם האותיות אור לחיים)
איזו עִסָּה חייבת בהפרשת חלה ?
אין חיוב להפריש חלה אלא בעיסה העשויה מחמשת מיני דגן, והם: חיטין ושעורין וכוסמין ושיבולת שועל ושיפון. (ואפילו מכולם יחד נעשתה העיסה, מצטרפים לשיעור חלה החייבת בחלה)
אין חיוב חלה אלא בעיסה הראויה לבוא לידי לחם.
עיסה (גם של עוגה) שנילושה ביין או בביצים או בשמן, וכדומה, ואין בה מים כלל, מפרישין עליה חלה בלי ברכה. לכן סופגנים שבלילתם רכה ודלילה ועשויה כספוג, וכן כל מיני רקיקים שבלילתם רכה מאד והם מטוגנים בדבש, פטורים מן החלה ואם נאפתה בתנור יפריש לאחר האפיה.
עיסה שנילושה על מנת לטגנה או לבשלה, אם בלילתה עבה וראויה לבוא לידי לחם וכדומה, תפריש חלה ללא ברכה. אבל אם עשו אותה על מנת לטגנה או לבשלה ולבסוף לא טיגנו או בשלו אותה חיבת בחלה בברכה.
שיעור עיסה החייבת בחלה
שיעור הפרשת חלה בברכה הוא כשיש בקמח שיעור של:
על פי ילקוט יוסף, 1.560 גרם
לשיטת החזון איש 2.250 גרם
לפי הבן איש חי 2.300 גרם
לפי הגר”ח נאה 1.670 גרם.
כאשר עושים עיסה קטנה מהשיעורים הנ”ל מפרישים בלי ברכה.
(לחזון איש מ- 1.200-2.250, לפי הגר"ח נאה מ- 1.250-1.670, ולפי ילקוט יוסף מ- 1.514-1.560 )פָּחוֹת מ- 1.200 קמח , לכל הדעות, אין מפרישים חלה .
זמן ההפרשה
טוב להמתין מלהפריש חלה עד לאחר גמר הלישה, כשתעשה העיסה גוף אחד, ותהא העיסה/ות מונחות בכלי. אם לא הפרישו חלה ונזכרו אחר האפיה, יפרישו חלה לאחר האפיה. לחם שלא הפרישו ממנו חלה אסור באכילה.
בזמן הכנת החלות וכן בזמן הכנסתן לתנור לוֹמַר "לִכְבוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ" . למילים יש כח גדול וע"י אמירה זו יתקדש הבצק.
כשמכניסים הבצק לתנור המלאך הממונה על מאכלי השבת
מכניס טעם של שבת במאכלים.
בעת הלישה להתפלל שה’ יכניס לעיסה טעם גן עדן, טעם המן,
וכל מי שיאכל מהחלה יהיה בריא, שמח ויתמלא ביראת שמים.
כשמפרישה חלה - מכניסה ברכת שמים.
מצוה זו גורמת לבריאות הגוף והנפש.
הלחם הזה מבורך וכך בני המשפחה בריאים יותר.
את מה שאמא יכולה להכניס בעיסה שלה ודאי שלא יכולה לקבל מהחנות. השפעת מצוה זו גם על חינוך הילדים. המזון הזה משפיע.
כשאת מנפה את הקמח התפללי שכל המידות הרעות יצאו מהילדים.
כשאת מכניסה שמן התפללי שלבם יהיה רך ועם מידות טובות.
כשאת לשה התפללי שיהיו ילדים עם תוכן.
כשאת קולעת חלות התפללי שיהיו מאוחדים.
תפילה של אמא לא הולכת לאיבוד, ועם ניחוחות האפיה והכוונות שלה בוודאי שהילדים יפרחו ברוחניות. (מתוך שיעור של הר’ ר.שמש)
בריאות הידים בזכות הלישה
אשה עם דלקת פרקים, התעקשה ללוש בידיה וזכתה לבריאות הידים.
בסיום לישת הבצק :
בזכות ניפוי הקמח שה’ ינפה מחיינו כל דבר רע.
הכנסנו סוכר ובעז”ה שיהיה לנו מתוק וטוב.
הכנסנו שמרים ובעז”ה שנוציא את כל הכוחות הטמונים בנו לפועל.
הכנסנו מים - אין מים אלא תורה ובע”ה שכל בני ביתנו ילמדו תורה.
הכנסנו שמן ובעז”ה שיהיה לנו שפע וברכה.
ניגש למצות חלה בשמחה
לאחר שהבצק תפח, להפריש חלה לפי הסדר הבא:
טוב ליטול ידיים ולתת צדקה לפני ההפרשה.
(מחוקי הנשים)
טוב לומר קודם הברכה את הפסוק:
"וִיהִי נוֹעַם אַ-דוֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:"
ותחזור על פסוק זה פעמיים.
לפני שמפרישים חלה מברכים:
"בָּרוּךְ אַתָּה אָ-דוֹנָי
אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ
לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְּרוּמָה.
(והאשכנזים אומרים: "להפריש חלה [מן העסה]")
מיד לאחר הברכה מוציאים מן העיסה חתיכת בצק כלשהי ואומרים:
"הֲרֵי זוֹ חַלָּה”
(באמירה “הרי זו חלה” חתיכת בצק זו נהפכה להיות קודש ואסור להשתמש בה)
את החלה המופרשת שורפים, או גונזים דרך כבוד. א
(עוטפים ב-2 נילונים ומניחים באשפה)
שעת הפרשת חלה היא עת רצון מלפני השי"ת,
וכדאי להתפלל ולבקש בקשות בעת ההיא.
תחינה לאמירה לאחר הפרשת חלה
יהי רצון מלפניך א-דוני א-לוהינו וא-לוהי אבותינו שהמצוה של הפרשת חלה תחשב כאילו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה, ותחשב הרמת החלה שאני מרימה כמו הקרבן שהוקרב על גבי המזבח שנתקבל ברצון, וכמו שלפנים היתה החלה נתונה לכהן והיתה זו לכפרת עוונות, כך תהיה כפרה לעוונותי ואז אהיה כאילו נולדתי מחדש, נקיה מחטא ועוון, ואוכל לקים מצות שבת קודש והימים הטובים עם בעלי (וילדינו) להיות ניזונים תמיד מידיו של הקב”ה ברוב רחמיו וחסדיו, וברוב אהבה ושתתקבל מצות חלה כאילו נתתי מעשר.
וכשם שהנני מקיימת מצות חלה בכל לב יתעוררו רחמיו של הקב”ה לשמרני מצער וממכאובים כל הימים, אמן.
וכן יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן...
וכן יהי רצון מלפניך, רבונו של עולם שתרחם על כל איש ואשה, קטן או גדול יחיד או רבים מעמך ישראל, אשר הם שרויים בצער, אנא ה’ תצילם מצרתם, ברכם מברכותיך, החזירם בתשובה שלמה, ותגאלנו גאולה שלמה למען שמך, כמו שכתוב, “והיה ה’ למלך על כל הארץ,
ביום ההוא יהיה ה’ אחד, ושמו אחד”.
תפילה לבריאות
מהרב חיד"א זצ"ל
רבונו של עולם, ברחמיך תן בנו כח ובריאות ויכולת מספיק, וחוזק ואומץ באיברינו וגידנו וגופנו לעמוד על המשמר, ולא יארע לנו שום מחוש ושום כאב. ונהיה שמחים וטובים ובריאים לעבודתך. ותצילנו מכל רע, ותאריך ימינו בטוב ושנותינו בנעימים, ומלא שנותינו, אורך ימים ושנות חיים תוסיף לנו לעבודתך. ובצל כנפיך תסתירנו, ותצילנו לנו ולכל בני ביתנו
מכל גזרות קשות ורעות, ונהיה שקטים ושאננים,
דשנים ורעננים לעבודתך וליראתך.
להצלחה
הריני רוצה לילך (למקום פלוני או לעשות דבר פלוני) ברשות ה' יתברך ולמען שמו. רבונו של עולם בדברי קדשך כתוב לאמר: "הבוטח בה' חסד יסובבנו". ה' אלקים אמת, תן לי ברכה והצלחה בכל מעשה ידי. כי בטחתי בך שתשלח לי ברכה. ויקוים בי מקרא שכתוב: "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" אמן.
תפילה לפרנסה”
מספר “אשמורת הבוקר
יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו
שתברך את כל מעשה ידי עד בלי די, ומידך המלאה תשביעני, ומאוצרך הטוב תמלא את ביתי ותצליח דרכי ואורחותי, ושמור רגלי ונתיבותי, כי בידך מסורים כל חיים, ויהיו מזונותי בידך מסורים ומתוקים ולא יהיו ביד בני אדם, כי הם מרים וקשים כלענה בבושת פנים מכלימים, לכן ברחמיך הרבים תחון לי מזונותי מידך הטובה והמלאה. ויהיו שלמים, ותהא מלאכתי לברכה ולא לעניות, לחיים ולא למוות, ותזכני שלא יתחלל שם שמים על ידי. ואהיה מן המועילים והמשפיעים טוב לכל אדם תמיד, ותדריכני בדרך ישרה לפניך, ותנני לחן ולחסד ולרחמים
ולרצון בעיניך ובעיני כל רואי,
כי אל חנון ורחום אתה ורב חסד לכל קוראיך באמת.
ואכלת ושבעת וברכת
ליקוטים: מעם לועז, קיצור שולחן ערוך, קדושת ישראל ומספר בן איש חי הלכות.
מן התורה חייב אדם לברך על פת שנאמר: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך".
בזכות אכילה בנחת, שלא בהלעטה, ואמירת דברי תורה על השולחן, זוכה ששני מלאכים מברכים לו שיזכה ששולחנו יהא מסודר בשפע ובברכה וכל טוב. (קדושת ישראל)
ברכת המזון הוא תיקון גדול
וכל הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויים לו כל ימיו בכבוד,
ונכון לברך מתוך הכתב ולא בעל פה, ויכון פירוש התיבות בעת הברכה.
לפני אכילת פת לחם, נוטלים ידים שלוש פעמים רצופות על כל יד ואפילו אם הן נקיות ביותר. לאחר הנטילה מברך: "ברוך…על נטילת ידים", אחר כך מנגבים את הידים, ותיכף יברך על הפת: "ברוך…המוציא לחם מן הארץ".
ברכת המוציא
צריך לישב בכבוד על השולחן, ובפרט בשעה שמברך ברכת המזון.
נוהגים לטבול את הפת במלח כי כן צריך על פי הסוד, וגם הוא מסוגל להגן מן הפורענויות, וראוי שיניח המלח על השולחן עד אחרי ברכת המזון. (בן איש חי אמור)
דברי תורה על השולחן
* ראוי לכל אחד לומר דברי תורה על השולחן, שהגוף ניזון ממה שאוכל, והנשמה ניזונה מעסק התורה. ונאמר במשנה: "שלשה שיושבים על שולחן אחד ויש ביניהם דברי תורה, כאילו אכלו משולחנו של מקום".
* בסיום הארוחה ראוי להשאיר חתיכה מפרוסת הלחם שבירכו עליה המוציא, עד לאחר ברכת המזון, לפי שאין הברכה שרויה על דבר ריקן. ולפיכך אף הזהירו אותנו חז"ל שבשעת ברכת המזון לא יעמדו כלים ריקים על השולחן .
* נוהגים לכסות את הסכין בשעת הברכה, כיון שהיא חלק הסיטרא אחרא (טומאה). אין ראוי שתהיה על השולחן בשעת ברכת המזון.
פת שחרית – אכילת פת בארוחת בוקר.
חז"ל אמרו על הפסוק "והסירותי מחלה מקרבך" מחלה בגימטריה 83.
פת שחרית זו פת שמצילה מ- 83 מחלות.
מים אחרונים חובה לפני ברכת המזון
בסיום הסעודה, לפני ברכת המזון נוטלים את הידים עד הפרק השני של האצבעות (זה נקרא מים אחרונים, והטעם לזה הוא כדי לתת לסטרא אחרא חלקו שלא יקטרג באותה סעודה) לאחר נטילת המים אחרונים, תיכף מברכים "ברכת המזון" שהיא חובה מן התורה שנאמר: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך".
הבן השתנה בזכות הפרשת חלה
היתה אשה עם בן יחיד ובגיל מסוים עזב את הדרך. האמא הצטערה מאד. פעם שמעה שיעור על הפרשת חלה והחליטה להכניס לחלות של שבת את הנשמה. הכינה בצק, בכתה והתפללה כל זמן הלישה.
היא ספרה לילד שעשתה את זה בשבילו כדי שיתחזק בעבודת ה’ .
בהתחלה לא רצה לאכול את החלות כי רצה להמשיך בדרכו אבל לא יכל לעמוד מנגד הריח המיוחד של החלות, ואכל אותן כל שבוע.
לא יאומן, הילד השתנה לאט לאט התקדם בעבודת ה’
והאמא רווה ממנו רוב נחת.
מאז הוא לא מוותר על החלות של אמו .
(מתוך שיעור של הר’ ר’ שמש)
באמירת הברכות בקול רם
זוכים ומזכים
כדאי לחלק את אמירת הברכה לשלושה חלקים
ברוך אתה יי א-לוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו
לפני כל ברכה:
א. לחשוב: על מה הברכה, למי ולמה.
ב. לברך בקול, לאט, ברור, בכוונה ובשמחה.
ג. כשאומרים את המלה "אתה" ובכל זמן הברכה, לנסות להרגיש שעומדים לפני ה' ומדברים אליו.
מקצת מכוונות הברכה
ברוך – אתה הוא מקור הברכות.
אתה – ה' מרשה לנו לדבר אליו בלשון נוכח
כי הוא אוהב ורוצה להיות קשור אלינו.
ה' – אדון הכל, היה הוה ויהיה,
א-לוקינו תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם.
בחר בנו מכל העמים, ומשגיח עלינו במיוחד.
מלך העולם הקב"ה ברא עולם ומלואו, וגם את
הגויים, והוא מולך על כל אלה.
בורא – בריאה יש מאין
הרב שניצל בזכות “ברכת שהכל”
מעשה ברב שפגש בדרכו ערבי שרצה להרגו. אמר הערבי לרב: "מה בקשתך האחרונה?" - "כוס מים" - ענה הרב .
הביא לו הערבי מים והרב בירך "שהכל נהיה בדברו". לפתע עבר במקום "שייח" שאמר לאותו ערבי: "תהרוג את כל היהודים אך אל תיגע ברבם", וכך ניצל הרב.
בסעודת ההודיה שערך, שאלוהו תלמידיו למה ביקש כוס מים ואז סיפר להם שקבלה בידו, שעל ידי ברכת "שהכל" בכוונה, ניתן לבטל גזרות רעות ואין שליטה לשום בריה להזיק
ברכות מג"ע אש
מזונות
ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם בורא מיני מזונות
בזכות ברכת “בורא מיני מזונות”, יהי רצון מלפניך ה' שלא נזדקק לידי מתנות בשר ודם ולא לידי הלואתם.
גפן
ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן
בזכות ברכת “בורא פרי הגפן”, יהי רצון מלפניך ה' שתמציא זיווג הגון ל_____.
עץ
ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם בורא פרי העץ
בזכות ברכת “בורא פרי העץ”, יהי רצון מלפניך ה' שתפקוד כל העקרות מעמך בית ישראל ובכללם את _________.
אדמה
ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם בורא פרי האדמה
בזכות ברכת “בורא פרי האדמה” - יהי רצון מלפניך ה' שתזכנו לרפואה שלימה – רפואת הנפש ורפואת הגוף
שהכל
ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו
בזכות ברכת “שהכל נהיה בדברו”, יהי רצון שה’ ימלא משאלות ליבנו לטובה
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
