בס"ד

 

ברית מילה

 

מתוך החוברת

הלכות ומנהגים כפי שנאמרו מפי הגאון הרב בן ציון מוצפי שליט"א

בליל הלימוד התשס"ח.

 

 

נלקט ונערך בחסדי ה' לזיכוי הרבים  ולעילוי שכינת עוזינו.

ולעילוי נשמת מרים בת ג'אן בתוך כל נשמות ישראל

                                       

 

אדם שמביא את בנו למילה נחשב כאילו הקריב כל קרבנות שבעולם וכאילו בנה מזבח שלם, לפני השי"ת. (זוה"ק לך לך צ"ה)

 

המצווה העיקרית והיסודית שמקיימת את עם ישראל בגלות היא ברית המילה. וכל הגאולה העתידה היא בזכות ברית המילה והשמירה עליה, ובזה אנו מובדלים מהגויים.

 

אבי הבן

לשמוח כל היום כולו.

נהגו להתענות עד המילה.

צדקה לאחר המילה להצלחת הילד.

צריך האב לאחוז את התינוק בידו בשעת הברכה.

בשעת המציצה יכוון להוציא מהתינוק את כל היצר הרע הנמצא בדמו ע"י מצוות המילה.

להכין קערה עם עפר לעורלה

 

הסנדק

נהגו להתענות עד המילה

סנגור נעשה דֵין קטגור = ר"ת סנד"ק.

יושיט את ידיו ויקח את התינוק-ע"מ שיעשה מעשה בידיו.

הסנדק ראוי שיהיה ת"ח גדול וצדיק, ורצוי שיטבול באותו יום. (וכך נהג המהרי"ל).

הסנדק יתעטף בטלית משום כבוד מצוות המילה, וכבוד השכינה.

קדימות בסנדקאות: אבי האב, אבי האם , ת"ח.

הסנדק יסתפר באותו יום, ואפילו בתשעת הימים (אבל לא בשבוע שחל בו), ואפילו בספירת העומר.

 

קודם הברית

המנהג להיות נעור כל הלילות וללמוד-ומסוגל לשמירת הילד ולהיות הבית מלא אורה.

כל הלילות שלפני הברית היו עוסקים בתורה-ואפילו מעט אנשים, ואילו בלילה שלפני המילה לומדים בעשרה. וזה מועיל לשמירת הילד.

יש להזהר מאד בליל הלימוד לא לדבר דברים בטלים ודברי חול-כיוון שקבלה בידינו שאליהו הנביא מופיע שם. ולכן היו מניחים כסא אליהו שלשה ימים לפני המילה בבית התינוק.

 

ברית יצחק

  • לילה שלפני הברית נקרא גם : "ישוע הבן" - ע"ש שהבן נושע ממעיי אמו.

  • ולכן מברכים "מתיר אסורים"=שגם האם וגם הבן הותרו ממאסרו זה של זה.

  • מנהגם היה ללמוד באותו לילה שלפני הברית ולכן היו עושים סעודה לכבוד הלומדים.

  • כל אחד מהנוכחים יקרא את כל התיקון ואין לחלק את התיקון.

  • יש להזהר מאד בליל הלימוד לא לדבר דברים בטלים ודברי חול-כיוון שקבלה בידינו שאליהו הנביא מופיע שם. ככל שיהיו יותר זהירים מדיבורי חול-כך יהיה הילד צדיק וחסיד ותתקדש נפש הילד ויהיה לגדול בישראל. ועוד מועיל הלימוד לשמור את הילד מנזק ומחולי שהוא ע"י פלונית.

  • ויתחילו לשמור תכף שיחשיך היום ויועיל להרבות קדושה.

  • וטוב לומר שירות וזמירות ובפרט משקיעה עד חצות, שמזמר עריצים ומכרית כל החוחים.

  • אם ילמדו לימוד זה כל לילה שלפני המילה ובפרט ביום המילה-יהיה הילד נאמן בבריתו ולא יטמא את מקדש ה' כל הימים.

  • הלימוד מועיל גם לאדם עצמו לכפר על עוון הברית.

  • נהגו להביא תשב"ר סמוך למיטת התינוק בלילה, ואומרים איתם קריאת שמע, פסוק: "ויהי נועם", "המלאך הגואל אותי"-כדי לזמר עריצים ולהכרית חוחים. וכדי שיקבל (התינוק) עול מלכות שמיים ואח"כ עול מצוות.

  • ואומרים "אדון עולם"- והוא סגולה שיהא הילד שומר ומדקדק במצוות התורה.

  • יש לקרוא באותו לילה, לאחר חצות, פיטום הקטורת מול כסא אליהו, ובכך יזכה הוא או מזלו להארת פניו.

  • לכתחילה ראוי לקבוע את הלימוד בבית היולדת והתינוק דווקא.

  • אולם היום, מפאת חוסר מקום-ניתן לעשות את הלימוד בבית היולדת אפילו שלא נמצאת או בביה"כ למען התינוק והיולדת.

  • נוהגים להרבות נרות ואור בבית היולדת, ואפילו ביום.

  • נקרא ברית יצחק ע"ש:

  • יצחק אבינו היה הראשון שנימול לשמונה ימים.

  • היה הראשון שנולד לאדם מהול. "את בריתי אקים את יצחק".אקי"ם=אשר קידש ידיד מבטן.

  • הראשון שעשו לו משתה."ביום הגמל"

 

בעניין כסא אליהו

צריך שיהיה כסא אליהו יפה ומפואר (בבית היולדת) ושיהיה מכוסה במפה. ומניחים עליו תנ"ך או חומש בחדר של התינוק או בחדר שלומדים שם.

טוב להקדיש כסא אליהו לרפואה או עילוי נשמה.

היו נוהגים גם להדליק נר על כסא אליהו

מנהג עתיק להשאיר שלשה חומשים פתוחים:

ברכת כהנים (אליהו הוא כהן)

פרשת פנחס.

המלאך הגואל אותי.

וכל זה בתנאי שנמצאים ליד הספרים ומשגיחים שלא יתבזו הספרים.

 

מנהג ירושלים לעטוף הכסא במעיל מכובד ועליו רימונים, ועל הכסא היו מניחים תנ"ך או חומש עטוף בשקית בד.

מניחים כסא אליהו שלשה ימים לפני הברית ושלושה ימים לאחריה. והטעם: שבשלשה ימים יש ע"ב שעות ואז מתגלה שם הוי"ה במילוי ע"ב. ותיבות:"אליהו הנביא"-בגימ' ק"כ עם עשרה אותיות עולה ק"ל. וזה מכניע את שרו של עשיו. בסוד הפסוק :"הנה ה' רוכב על ע"ב ק"ל".

גם את החיתול עם דם המילה היו משאירים על כסא אליהו שלשה ימים-וזה מבטל גזירות קשות ורעות.

יש להכין כסא מיוחד ולומר בפה: "זה הכסא של אליהו הנביא זכור לטוב"- ואם לא יאמר, לא ישב אליהו על הכסא.

כסא אליהו הוא כסא נפרד מכסא הסנדק.

כסא אליהו צריך להיות מכובד יותר מכסא הסנדק.

יש להניח את התינוק על כסא אליהו ע"מ שיתברך מאליהו הנביא.

ולכן צריך 2 כסאות נפרדים. אחד כנגד היסוד והשני כנגד המלכות.

כסא אליהו יהיה גבוה יותר מכסא הסנדק.

 

בעניין מעמד הברית

כל היום כשר למילה ומצווה להקדים לתחילת היום-שזריזים מקדימים למצוות.

ככל שיזדרז במצוות המילה-ישלוט הילד על יצרו ויהיה גיבור חיל. וכן משפיע על חציפות הילד ועמידתו כנגד היצר.

מצוות מילה קודמת לקריאת מגילה ולתקיעת שופר. שהרי אם אין מילה אין שופר.

ראוי למול לפני תפילת מוסף, מיד לאחר קריאת התורה כיוון שהשכינה נמצאת בשעת קריאת התורה.

כל אחד ואחד שנמצא בפועל בעת הברית-מקיים את המצווה. ולכן עומדים שמצוות עשה יש לקיים בעמידה. ועוד שנא' : "ויעמד העם בברית".

השכינה מאירה במלא עוזה על כל הנמצאים בברית ולכן יש ללבוש בגדי שבת לכבוד השכינה וכן זוכים לתוספת נשמה.(מעבר יבק.)

כל העם ההולכים לברית מילה, הם כמקבלים פני שכינה ויש מצווה על כל פסיעה ופסיעה, ולכן חייבים לעמוד בשעת המילה.

המשתתף במילה הווי כמקריב קרבן ונמחלין לו כל עוונותיו.

בימי השובבי"ם ובחנוכה מבטלין תורה כדי ללכת למילה.

הקב"ה מבטיח לאליהו הנביא למחול לכל העם העומדים בברית, כיוון שאליהו קנאי ואינו יכול לסבול בעלי עבירה. (מדרש)

התינוק קרוי חתן שע"י הברית מתחתן עם הקב"ה.

דין הילד הנימול כדין גר המתגייר-שצריך עשרה שיקבלו אותו. כפי שהיה עם רות.

לכתחילה עדיף שיהיו עשרה במעמד הברית, אבל מעיקר הדין גם אחד יכול למול ולקיים את המצווה כמו שמצינו אצל ציפורה.

מילה חשובה מחתונה. שבחתונה יש 7 חופות כנגד 7 ברכות, ואילו בברית יש 10 חופות.

בהנפת הסכין מבטלין מזיקין מעל עם ישראל.

המנהג הקדום היה לקיים את המילה בבית הכנסת כיוון שהוא מקום קדושה ומקום השראת השכינה.

טעם נוסף, כדי שיהיה מניין בשעת הברית, ומשום טרחא דציבורא שלא יטרחו הציבור ללכת למקום אחר.

ועוד משום שמילה נחשבת כקרבן, ובית הכנסת נחשב מקדש מעט. וראוי להביא את הקרבן במקום המקדש.

אם אחר המוהל-מותר לתת לאדם אחר למול, ואין למוהל המאחר תרעומת, כי אין זה כבוד לעכב את מלאך הברית המצוי שם.

יש לעמוד בשעת כניסת הילד למקום המילה, כיוון שהשכינה ואליהו הנביא מופיעם שם ולכן יש לעמוד לכבודם.

וגם,משום שחובה לעמוד מפני העוסק במצווה, ולכן עומדים מפני נושאי התינוק שהם עסוקים במצווה.

נוהגים לומר :"ברוך הבא בשם ה" בקול רם.

הב"א= גימ' 8, והתינוק נימול לשמונה ימים.

צריך להזכיר שם שמים על התינוק.

נהגו להדליק נרות במקום המילה ואפילו ביום-"נר מצווה ותורה אור"-ונהגו להדליק 12 נרות כנגד השבטים, ועוד 3 נרות כנגד האבות.

לעורר רחמי שמים על הילד בזכות הארת בית הכנסת.

טעם נוסף: מפני הנר"ן שמקבל התינוק בעת המילה.

יש מהדרין שכל הציבור לובש בגדי שבת.

הנשים ישתדלו להשתתף בהלבשת התינוק ויכוונו לכפר בזה עוון חוה.

יש עיניין לראות את הדם שעל הסכין, ויש בזה כפרה.

המנהג היה שהמוהל רוחץ פיו וידיו מדם המילה, בקערת מים. וכל אחד מהנוכחים היה רוחץ פניו באותם מים-ויש בזה כפרה.

גם את החיתול עם דם המילה היו משאירים על כסא אליהו שלשה ימים-וזה מבטל גזירות קשות ורעות.

האשה המגישה את הילד נקראת סנדקאית, ועליה ללבוש בגדי שבת.

מוסר את התינוק והמוהל מניחו על כסא אליהו.

נהגו גם לומר מזמור קל"ו :"הודו לה' כי טוב".

היו נוהגים לומר פיוטים וזמירות לפני הברית כדי לגרש את כל המזיקים המתגרים בילד וגם כדי לקיים את המצווה בשמחה.

קודם שימול המוהל, יקח הילד בידו ויאמר : "זה הכסא של אליהו הנביא זכור לטוב מלאך הברית"-בסדר זה דווקא ואין לשנות.

"אשרי תבחר ותקרב ישכון חצרייך"= ר"ת בגימ' שם כה"ת.

"חצרייך" = גן עדן עליון וגן עדן תחתון.

בפסוק זה עשר תיבות וכנגדם זוכים העונים לעשר חופות..

ערות הקטן אינה ערוה לענין ברכות כלל, ולכן אין לכסותה בשעת הברכות.

סגולה לזרע של קיימא תתן האשה יין משלה לברך עליו בשעת ברית מילה .

 

לאחר המילה

יש מקומות שהיו מניחים כסא אליהו שלשה ימים לאחר הברית בבית הכנסת כדי שהציבור יראה ויזכור להתפלל לרפואת הילד.

שלשה ימים כנגד נר"ן שמקבל הילד בעת הברית. ביום הראשון באה הנפש, בשני הרוח ובשלישי שהוא יום הברית באה הנשמה.

טוב שכל אחד יאמר אחר המילה ק"ל פעמים :"אליהו הנביא זכור לטוב"-ויש סוד בדבר ומועיל לתיקון הברית.

והאב יאמר זאת, ואם לא יכול-ימנה אדם אחר תחתיו שיאמר.

את הערלה יש לקבור מיד בקערה עם עפר שהכין האב מבעוד מועד,ואם לא הכין ימנה אדם שיהיה אחראי לדאוג לכך.וזה עיניין חשוב מאוד לחיי הילד,הן בעולם הזה והן בעולם הבא.

לאחר הברית עושים סעודה. כפי שעשה אברהם ביום הגמ"ל יצחק.

לכתחילה יעשו הסעודה בבשר בהמה, ואם אין אז בעוף. מחלוקת בדגים.

אם הברית ביום תענית- יוצאים י"ח בסעודה הנערכת בלילה.

משתה יעשה לכל הקרואים- ר"ת מילה.

תפילה בעת בכי התינוק

 

תפילה עתיקה מהקדמונים מסוגלת לרפואה ולהצלחה

התפילה נאמרת בעת בכי הילד הנימול. (לאחר אמירת יג' המידות)

 

יהי רצון מלפניך ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו שנהיה אנו

וכל בני ביתנו בריאים וחזקים בפרנסה (בשבת ידלג – בפרנסה) והצלחה

ושלום וכל טוב לעבדך בלבב שלם באמת ובשמחה, ויוכלל תפילתי עם

בכיות הילד, ויקויים בי הפסוק: "שמע ה' את תחינתי וה' תפילתי יקח"

וימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה ולברכה אמן ואמן.

ואומרים:

"שיר המעלות אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו

יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך:

אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך

כשתילי זיתים סביב לשולחנך: הנה כי כן

יבורך גבר ירא ה': יברכך ה' מציון וראה

בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה

בנים לבניך שלום על ישראל.

 

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now