ו' תשרי תשפ"א -

תשובה מהרב בן ציון מוצפי בתקופה זו של הקורונה

אנחנו במצב חירום וסכנה מרחפת על כולם, חייבים להתעורר ולשפוך שיח לפני אבינו שבשמיים, אין לנו עסקנים אמיתיים ונכונים שיובילו אותנו למקומות הנכונים, עלינו לצעוק אל אבינו שבשמיים, כל איש ואשה, נער וזקן יקראו תהלים ויתפללו שתיעצר המגיפה. תקראו את סדר מ"ב מסעות כפי שכתב רבנו אליהו הכהן מאיזמיר זיע"א. וכל אחד מאתנו יקבל עליו קבלה טובה, כי בתכנית לסגור את בתי הכנסת ביום הקדוש והנורא. תתעוררו!!!


א, פיטום הקטורת.

אַתָּה הוּא אדוני אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל יַד מֹשֶׁה נְבִיאָךְ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ:
וַיֹּאמֶר אדוני אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה. בַּד בְּבַד יִהְיֶה:
וְעָשִֹיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵֹה רוֹקֵחַ. מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ:
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם:
וְנֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים. בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה:
וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה. קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי אדוני לְדֹרֹתֵיכֶם:
תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה מָנֶה בְּכָל יוֹם. מַחֲצִיתוֹ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל וְנוֹטֵל מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָֹר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן:
(טוב למנותם באצבעותיו) (א) הַצֳּרִי. (ב) וְהַצִּפּוֹרֶן. (ג) וְהַחֶלְבְּנָה. (ד) וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. (ה) מוֹר. (ו) וּקְצִיעָה. (ז) וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ. (ח) וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָֹר שִׁשָּׁה עָשָֹר מָנֶה. (ט) קוֹשְֹטְ שְׁנֵים עָשָֹר. (י) קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה. (יא) קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא. וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד:
תַּנְיָא רִבִּי נָתָן אוֹמֵר כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר הָדֵק הֵיטֵב. הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָֹמִים. פִּטְּמָה לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה. לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה:
תָּנֵי בַר קַפָּרָא אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קָרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה כִּי כֹל שְֹאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה אדוני:
אדוני צְבָאוֹת עִמָּנוּ. מִשְֹגַּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה:
אדוני צְבָאוֹת. אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ:
אדוני הוֹשִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

ב, ויהי נעם, יושב בסתר.

וִיהִ֤י׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ

תהלים פרק צא
(א) יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן:
(ב) אֹמַ֗ר לַֽאדוני מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ:
(ג) כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת:
(ד) בְּאֶבְרָת֨וֹ׀ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְֽסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ:
(ה) לֹא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם:
(ו) מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צָהֳרָֽיִם:
(ז) יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨׀ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ:
(ח) רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה:
(ט) כִּֽי־אַתָּ֣ה אדוני מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ:
(י) לֹֽא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאָהֳלֶֽךָ:
(יא) כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ:
(יב) עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ:
(יג) עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין:
(יד) כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלְּטֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי:
(טו) יִקְרָאֵ֨נִי׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ:
(טז) אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ וְ֝אַרְאֵ֗הוּ בִּֽישׁוּעָתִֽי:

ג, תיקון המגיפה.
במדבר פרק יז
(יא) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־הַ֠מַּחְתָּה וְתֶן־עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהוֹלֵ֧ךְ מְהֵרָ֛ה אֶל־הָעֵדָ֖ה וְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם כִּֽי־יָצָ֥א הַקֶּ֛צֶף מִלִּפְנֵ֥י אדוני הֵחֵ֥ל הַנָּֽגֶף:
(יב) וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר׀ דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֙רָץ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶֽת־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל־הָעָֽם:
(יג) וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים וַתֵּעָצַ֖ר הַמַּגֵּפָֽה:
(יד) וַיִּהְי֗וּ הַמֵּתִים֙ בַּמַּגֵּפָ֔ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֣ע מֵא֑וֹת מִלְּבַ֥ד הַמֵּתִ֖ים עַל־דְּבַר־קֹֽרַח:
(טו) וַיָּ֤שָׁב אַהֲרֹן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶעֱצָֽרָה.

ד, אנא בכח.
אָנָּא בְּכֹחַ. גְּדוּלַת יְמִינֶךָ. תַּתִּיר צְרוּרָה (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת. עַמֶּךָ, שַֹגְּבֵנוּ. טַהֲרֵנוּ נוֹרָא (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר. דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ. כְּבָבַת שָׁמְרֵם (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם. רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ. תָּמִיד גָּמְלֵם (בט"ר צת"ג):
חָסִין קָדוֹשׁ. בְּרוֹב טוּבְךָ. נַהֵל עֲדָתֶךָ (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה. לְעַמְּךָ פְּנֵה. זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל. וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ. יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת (שק"ו צי"ת):
ואומר - בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד:

כל הקריאה הזאת יש לאמרה במשך כל שעות היום, וכן בלילה מחצות והלאה, ולא קודם חצות.
והשם יתברך ישמור עמו ישראל לעד, וכולכם בכללם.

הועתק מספר אמת ליעקב - קונטרס שפת אמת


אנא - כד נטלו ישראל מרעמסס לא ידעון אי ינטלון לסוכות או לקהלתה או למוסרות ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לסוכות:‏
בכח - מסוכות לא ידעון אי ינטלון לאיתם או לחצרות או לתרח או לעציון גבר ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לאיתם:‏
גדולת - מאיתם לא ידעון אי לפי החירות או לרמון פרץ או לעברונה או להר העברים ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לפי החירות:‏
ימינך - מפי החירות לא ידעון אי ינטלון למרה או לתחת או לערבות מואב ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון למרה:‏
תתיר - ממרה לא ידעון אי ינטלון לאילם או למקהלות או לעלמון דבלתימה ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לאילם:‏
צרורה - מאילם לא ידעון אי ינטלון לים סוף או לחשמונה או לפונון או לעיי העברים ופקיד רבא דעמיה דינטלון לים סוף קבל - מים סוף לא ידעון אי ינטלון למדבר סין או לחרדה ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון למדבר סין:‏
רנת - ממדבר סין לא ידעון אי ינטלון לדפקה או ליטבתה ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לדפקה:‏
עמך - מדפקה לא ידעון אי ינטלון לאלוש או לרסה או לאובות ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לאלוש:‏
שגבנו - מאלוש לא ידעון אי ינטלון לרפידים או להר שפר או לבני יעקן ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לרפידים:‏
טהרנו - מרפידים לא ידעון אי ינטלון למדבר סיני או לקברות התאוה או לחר הגדגד ופקיד רבא דעמיה דינטלון למדבר סיני:‏
נורא - ממדבר סיני לא ידעון אי ינטלון לקברות התאוה או להר הגדגד ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לקברות התאוה:‏
נא - מקברות התאוה לא ידעון אי ינטלון לחצרות או לתרח או לעציון גבר ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לחצרות:‏
גבור - מחצרות נטלו לרתמה דורשי - מרתמה לא ידעון אי ינטלון לרמון פרץ או לעברונה או להר העברים ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לרמון פרץ:‏
יחודך - מרמון פרז נטלו ללבנה:‏
כבבת - מלבנה לא ידעון אי ינטלון לרסה או לאובות ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לרסה:‏
שמרם - מרסה לא ידעון אי ינטלון לקהלתה או למוסרות ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לקהלתה:‏
ברכם - מקהלתה לא ידעון אי ינטלון להר שפר או לבני יעקן ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון להר שפר:‏
טהרם - מהר שפר נטלו לחרדה:‏
רחמי - מחרדה לא ידעון אי ינטלון למקהלת או לעלמן דבלתימה ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון למקהלות:‏
צדקתך - ממקהלת לא ידעון אי ינטלון לתחת או לערבות מואב ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לתחת תמיד - ומתחת לא ידעון אי ינטלון לתרח או לעציון גבר ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לתרח:‏
גמלם - ומתרח נטלו למתקה:‏
חסין - וממתקה לא ידעון אי ינטלון לחשמונה או לפונן או לעיי העברים ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לחשמונה:‏
מחשמונה נטלו למוסרות:‏
קדוש - ממוסרות נטלו לבני יעקן:‏
ברוב - מבני יעקן לחר הגדגד:‏
טובך - מהר הגדגד ליטבתה:‏
נהל - מיטבתה לא ידעון אי ינטלון לעברונה או להר העברים ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לעברונה:‏
עדתך - ומעברונה נטלו לעציון גבר:‏
יחיד - מעציון גבר לקדש:‏
גאה - מקדש להר ההר:‏
לעמך - מהר ההר לצלמונה:‏
פנה - מצלמונה לא ידעון אי ינטלון לפונן או לעיי העברים ופקיד מדברנא דעמיה דינטלון לפונן:‏
זוכרי - מפונן נטלו לאובות:‏
קדושתך - מאובות לעיי העברים:‏
שועתנו - מעיי העברים לדיבון גד:‏
קבל - מדיבון גד לעלמון דבלתיימה:‏
ושמע - מעלמון דבלתיימה להרי העברים:‏
צעקתינו - ומתמן:‏
תעלומות - יודע לערבות מואב. עכ"ל:


תקובל ברצון.

                 נוסח תפילה בתקופת הקורונה

                                                                 מהרב בן ציון מוצפי שליט"א

מַלְאֲכֵי רַחֲמִים, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן, מְבַטְּלֵי גְזֵרָה מְפִירֵי שְׁבוּעָה, מַעֲבִירֵי קִנְאָה, מְשִׁיבֵי חֵמָה, מַזְכִּירֵי אַהֲבָה, הַזְכִּירוּ אַהֲבָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק וּתְמִימוּת יַעֲקֹב, וּבַקְּשׁוּ רַחֲמִים עַל יִשְֹרָאֵל, חַלּוּ נָא פְּנֵי אֵל עַל יְרוּשָׁלַיִם וְצִיּוֹן, אוּלַי יְרַחֵם שְׁאֵרִית יוֹסֵף, שְׁבוּיֵי חִנָּם מְכוּרִים בְּלִי כֶסֶף, אוּלַי יְרַחֵם שֶֹה פְזוּרָה וּמִשִּׁבְיָה יַעֲלֵהוּ עָלֹה, וְ'אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ', אוּלַי יְרַחֵם וְיְאֶה בָּעֳנִי עַמּוֹ, הַמְקַוִּים לִשְׁמוֹ, אוּלַי יְרַחֵם עַל הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגּוֹלָה אֲשֶׁר חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ, אוּלַי יְרַחֵם הַשּׁוֹפְכִים תְּחִנָּה, הָאוֹמְרִים סְלַח נָא. אוּלַי יְרַחֵם עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אֲשֶׁר הָיוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם בְּלַעַג וּבִזָּיוֹן, וּמְקַוִּים לְרַחֲמֵי אֵל עֶלְיוֹן, אוּלַי יַעֲשֶֹה לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ.


אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ, וְלַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ, בְּנֵה 'חָרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם'. גְּדֹר פִּרְצוֹתֵינוּ וְאַמֵּץ רִפְיוֹן יָדֵינוּ, יִהְיוּ כְאַיִן וּכְאֶפֶס אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּנוּ. קְרָא לַשְּׁבוּיִים דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ. כְּבֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתֵינוּ.


'תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ, וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ'. גְּאוֹן יִשְֹרָאֵל הָרֵם בְּצִדְקָתֶךָ, חֲבֹשׁ שֶׁבֶר עַמְּךָ, וּמַחַץ מַכָּתָם תְּרַפֵּא, קָרֵב יְשׁוּעָתְךָ לָבֹא וְצִדְקָתְךָ לְהִגָּלוֹת, בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים קַבְּצֵנוּ, עַיִן בְּעַיִן נִרְאֶה בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים, יְרִיבֵינוּ אַתָּה תָּרִיב, וְאוֹתָנוּ אַתָּה תּוֹשִׁיעַ. גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה. לֹא יִשָּׁמַע שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלֵנוּ. פָּאֵר מְקוֹם מִקְדָּשְׁךָ, וּמְקוֹם רַגְלֶיךָ תְּכַבֵּד. זְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ. קַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ, יְרוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה 'נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח', וְתִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

מתוך דורש ציון
רבנו חיים פלאג'י ז"ל בספרו רפואה וחיים פרק ו כתב "כשיש דבר או מגיפה בר מינן יאמרו בפתיחת ההיכל בהוצאת ספר תורה בציבור, אלו הפסוקים כנגד כ"ב אותיות התורה".

א, וַיֹּאמֶר֩ אִם־שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל׀ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהַֽאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֹתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־ חֻקָּ֑יו כָּֽל־הַמַּֽחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְקֹוָ֖ק רֹפְאֶֽךָ. (שמות פרק טו, כ"ו.)
ב, וְהֵסִ֧יר יְקֹוָ֛ק מִמְּךָ֖ כָּל־חֹ֑לִי וְכָל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־שֹׂנְאֶֽיךָ. (דברים פרק ז, ט"ו.)
ג,. רְא֣וּ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל. (דברים פרק לב, טל)
ד,. שׁ֣וּב וְאָמַרְתָּ֞ אֶל־חִזְקִיָּ֣הוּ נְגִיד־עַמִּ֗י כֹּֽה־אָמַ֤ר יְקֹוָק֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־ דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ רֹ֣פֶא לָ֔ךְ בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י תַּעֲלֶ֖ה בֵּ֥ית יְקֹוָֽק. (מלכים ב פרק כ, ה)
ה, וְהָיָ֤ה אוֹר־הַלְּבָנָה֙ כְּא֣וֹר הַֽחַמָּ֔ה וְא֤וֹר הַֽחַמָּה֙ יִהְיֶ֣ה שִׁבְעָתַ֔יִם כְּא֖וֹר שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים בְּי֗וֹם חֲבֹ֤שׁ יְקֹוָק֙ אֶת־שֶׁ֣בֶר עַמּ֔וֹ וּמַ֥חַץ מַכָּת֖וֹ יִרְפָּֽא. (ישעיהו פרק ל, כ"ו.)
ו, ישעיהו פרק נז, י"ח. דְּרָכָ֥יו רָאִ֖יתִי וְאֶרְפָּאֵ֑הוּ וְאַנְחֵ֕הוּ וַאֲשַׁלֵּ֧ם נִֽחֻמִ֛ים ל֖וֹ וְלַאֲבֵלָֽיו.
ז, אָ֣ז יִבָּקַ֤ע כַּשַּׁ֙חַר֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲרֻכָתְךָ֖ מְהֵרָ֣ה תִצְמָ֑ח וְהָלַ֤ךְ לְפָנֶ֙יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּב֥וֹד יְקֹוָ֖ק יַאַסְפֶֽךָ. (ישעיהו פרק נח, ח.)
ח, כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ וּמִמַּכּוֹתַ֥יִךְ אֶרְפָּאֵ֖ךְ נְאֻם־יְקֹוָ֑ק כִּ֤י נִדָּחָה֙ קָ֣רְאוּ לָ֔ךְ צִיּ֣וֹן הִ֔יא דֹּרֵ֖שׁ אֵ֥ין לָֽהּ. (ירמיהו פרק ל, י"ז.)
ט, הִנְנִ֧י מַעֲלֶה־לָּ֛הּ אֲרֻכָ֥ה וּמַרְפֵּ֖א וּרְפָאתִ֑ים וְגִלֵּיתִ֣י לָהֶ֔ם עֲתֶ֥רֶת שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת . (ירמיהו פרק לג, ו.)
י, לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְקֹוָ֔ק כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ. (הושע פרק ו, א.)
יא, אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ. (הושע פרק יד, ה.)
יב, וְזָרְחָ֨ה לָכֶ֜ם יִרְאֵ֤י שְׁמִי֙ שֶׁ֣מֶשׁ צְדָקָ֔ה וּמַרְפֵּ֖א בִּכְנָפֶ֑יהָ וִֽיצָאתֶ֥ם וּפִשְׁתֶּ֖ם כְּעֶגְלֵ֥י מַרְבֵּֽק. (מלאכי פרק ג, כ.)
יג, חָנֵּ֥נִי יְקֹוָק֘ כִּ֤י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי רְפָאֵ֥נִי יְקֹוָ֑ק כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי. (תהלים פרק ו, ג.)
יד, יְקֹוָ֥ק אֱלֹהָ֑י שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֝לֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי . (תהלים פרק ל, ג.)
טו, אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי יְקֹוָ֣ק חָנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י כִּי־חָטָ֥אתִי לָֽךְ. (תהלים פרק מא, ה.)
טז, הַסֹּלֵ֥חַ לְכָל־עֲוֹנֵ֑כִי הָ֝רֹפֵ֗א לְכָל־תַּחֲלֻאָֽיְכִי. (תהלים פרק קג, ג.)
יז, יִשְׁלַ֣ח דְּ֭בָרוֹ וְיִרְפָּאֵ֑ם וִֽ֝ימַלֵּ֗ט מִשְּׁחִיתוֹתָֽם. (תהלים פרק קז, כ.)
יח, הָ֭רֹפֵא לִשְׁב֣וּרֵי לֵ֑ב וּ֝מְחַבֵּ֗שׁ לְעַצְּבוֹתָֽם. (תהלים פרק קמז, ג.)
יט, רִ֭פְאוּת תְּהִ֣י לְשָׁרֶּ֑ךָ וְ֝שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ. (משלי פרק ג, ח.)
כ, כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא. (משלי פרק ד, כ"ב.)
כא, צוּף־דְּ֭בַשׁ אִמְרֵי־נֹ֑עַם מָת֥וֹק לַ֝נֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּ֥א לָעָֽצֶם. (משלי פרק טז, כ"ד.)
כב, כִּ֤י ה֣וּא יַכְאִ֣יב וְיֶחְבָּ֑שׁ יִ֝מְחַ֗ץ וְיָדָ֥יו תִּרְפֶּֽינָה. (איוב פרק ה, י"ח.)

 

הערת הרב בן ציון מוצפי שליט"א
ויאמרו כל הפסוקים בכוונה עצומה ותקובל ברצון.


ניתן להדפיס ולהפיץ בקרב הציבור לאמרו בכל יום.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now