ב"ה
ימי בין המיצרים ו-יז' בתמוז
ביום שבעה עשר בתמוז
א. נשתברו הלוחות.
ב. הופסקה הקרבת קורבן התמיד בכל יום בבית המקדש.
ג. הבקיעו האויבים את חומת ירושלים בתקופת חורבן בית המקדש השני,.
ד. שרף אפוטרומוס הרשע את התורה.
ה. הועמד צלם בהיכל בית המקדש.
חיוב התענית בשבעה עשר בתמוז, הוא מעלות השחר של יום התענית, עד צאת הכוכבים.
בימי בין המיצרים - בין יז' בתמוז עד 9 באב מתחזקת מידת הדין. ועל כן יש להיזהר שלא לבוא לידי סכנה בימים אלו וכן לא ללכת יחידי במקום שאין עוברים ושבים.
בימים אלו נמנעים מלשמוע שירים עם כלי נגינה.
מתוך תשובות של הרב בן ציון מוצפי באתר דורש ציון
בענין יז בתמוז
בימי בין המצרים -יז תמוז ט באב
1.האם מותר לקנות וללבוש בגדים ונעליים חדשים?
2.האם מותר לבחורה/אישה להסתפר, ?
תשובה
עד יום ראש חודש אב מותר הכל לקנות, ללבוש בגד חדש אסור מי״ז בתמוז, לאשה נשואה או לבת בגיל שידוכין מתר להסתפר ולעשות כל עניני האיפור הרגילים. ולא נכון להחמיר בזה בפרט בדור חלש כמו שלנו.
שאלה
שלום לכבוד הרב מוצפי שליט"א
מהם החומרות שצריך לנהוג בהם מיז' תמוז ועד ר"ח אב, ומה מוסיפים על חומרות אלו מר"ח עד שבוע שחל בו ומה מוסיפים בשבוע שחל בו. תזכה לכל מילי דמיטב
תשובה
לא יוצאים לטיולים מיותרים, לא הולכים למקומות מסוכנים, ויש מחמירים שלא להסתפר. מראש חודש אין לאכול בשר ולא מתרחצים במים חמים אלא בפושרים. מוזיקה אין לשמוע כלל כל שלשת השבועות.
לצום קל יאמר על המזוזה "הטריפני לחם חוקי" (8 פעמים)ואחר כך יאמר אני רוצה לצום משעה......... עד למחרת בשעה............
הקינות הנאמרות בחצות היום בין המצרים.
הגאון המקובל רבנו חיים הכהן מארם צובה ז״ל כתב אותה. ונהגו לאמרה בחצות היום בימים אלה.
"קול ברמה נשמע ביללה, קול נהי מציון המהוללה,
חישבתי ימים הייתי גברת, ביד אדוני עטרת תפארת, ועתה אני שחרחורת, טבעתי בבור ביוון מצולה.
יחידה רעיה אזי הייתי, וכבוד עליון אני נקראתי, ועתה לתחתיות ירדתי, ודודי ורעי לרום עלה.
יחד יודעי בתולותי ורעותי, בכו נא עמי כי רבות אנחותי, אין נוטה עוד אהלי ומקים יריעותי, כי דודי ממני ניסע ונגלה.
ממרום הושלכתי ברוב מגינה, שלח אש בעצמותי וירדנה, ויצאתי בגולה בדד כאלמנה, הגלה יהודה הגלת שלומים כלה.
הייתי כלה בתוך נוה אפריון, וענן יומם על מכון הר ציון, הושלכתי לחוץ כעני ואביון, בגדי לקח צר ואני אומללה.
כהני וזקני טבחו אויבי, מחזיקים בבריתי זרע אוהבי, בני היקרים ובחורי, הלכו בשבי ועוללי בגולה.
הן כל אלה אין דורש לנפשי, אמלאה החורבה ואל עמים ארים ראשי, ואויבי אמר לא תקראי עוד אישי, כי נפלתי לפני בני עוולה.
נא אב רחמן תשוב לציון, עין בעין נראה בבנין אפריון, והבית הזה יהיה עליון, ואז גאולים יפצחו צהלה".
על היכלי חיברו רבי יהודה עבאש ז"ל.
עַל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה
בְּכִי נַפְשִׁי עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם
אֶרֶץ צְבִי צְבִי יְרוּשָׁלַיִם
וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלַךְ בַּגּוֹלָה
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה
בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה
הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה
עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה
סִפְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ
נָפַל נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ
וּשְׂאִי קִינָה עַל אֲהֳלִיבָה וְאָהֳלָה
וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה
חִזְקוּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם
נָקָם אֶלְבַּשׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם
תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכּוֹן כְּבַתְּחִלָּה
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה וּתְהִלָּה